הדג בסיפור של ליאו ליאוני "דג הוא דג" היה מאד סקרן לגבי העולם שמחוץ למים. כשחברו הטוב, הצפרדע, חזר משיטוטיו בעולם הוא סיפר לו שראה דברים יוצאים מן הכלל. הוא ראה ציפורים צבעוניות עם כנפיים ושתי רגליים, פרות, אנשים. הדג מאד התלהב מסיפוריו של הצפרדע ודמיין את הציפורים כדגים עם כנפיים, את הפרות כדגים עם כתמים שחורים ולבנים ואת האנשים כדגים ההולכים על שתיים…

דג הוא דג. מאת ליאו ליאוני

הלומדים הם כמו הדג – תופסים או מבינים את הידע החדש בעזרת הידע הקודם שלהם. הם משלבים את הידע החדש אל תוך הידע הקודם (Bransford and Darling Hammond). לפעמים הידע הקודם מפריע ללמידה של דבר חדש ולפעמים עוזר. בכל מקרה הוא שם ויש להתחשב בו. אחת הדרכים להיעזר בידע הקודם ללמידה היא להציף אותו כשמתחילים ללמד נושא חדש – כך ניתן לברר מה יודעים והאם אלו הן טעויות חשיבה. ניתן להציף ידע קודם בעזרת העלאת אסוציאציות.

וורדל, תוכנה פשוטה וחינמית ברשת יכולה לעזור בלהחזות – visualize את האסוציאציות. התוכנה בונה מעין "גרף מילולי". מזינים אליה טקסט והיא מרכיבה ממנו ענני מילים שגודלן עולה ככל שהן מופיעות מספר רב יותר של פעמים בטקסט.  אפשר לבקש מכל תלמיד לכתוב לעצמו  רשימת מילים שעולות בראשו כשאומרים את שם הנושא שמתחילים ללמוד (עדיף לכתוב בטבלט – יחסוך זמן), הם אומרים אותן בכיתה. אם הכיתה גדולה עדיף שישלחו במייל או יכניסו אל קובץ גוגל דוקס. מכניסים לוורדל ומקבלים תמונה של ענן המורכב ממילים שהתלמידים אמרו. השימוש בוורדל פשוט מאד – נכנסים ל- wordle create, מדביקים את רשימת המילים, וכותבים go. הנה למשל ענן של אסוציאציות של סטודנטים ללימודי הוראת ביולוגיה למשמע המילים "שטח פנים":

הענן שלמעלה נועד להציף ידיעות קודמות בהתחלת נושא אצל מורים עתידיים לביולוגיה, בעצם מדוע לא לשקף ידע שנלמד – ידע מסכם לאחר למידת נושא – כדי שתהיה תמונה של כל המושגים שנלמדו מול העיניים. יהיו שיאמרו שעדיף לייצג ידע כזה דוקא במפה מושגית משום שהיא משקפת את הקשרים וההיררכיה שבין המושגים, אבל יתכן שדווקא ענן יכול להישמר בזיכרון טוב יותר. מה דעתכם? הנה ענן כזה של כיתה י' בביולוגיה שלמדה וויסות חום

והוורדל האחרון לדוגמה – עזרתי לביתי בפרויקט שהכינה על מצרים – במסגרת הפרויקט היא סקרה 14 אנשים וביקשה את המילים שעולות להם כשהם שומעים על מצרים. חלק מהמילים לא הכירה ובררה עליהם מפי הנסקרים.