הוראה מבדלת (דיפרנציאלית) – מבוא

מהי הוראה מבדלת? ומהי הדרך שבה גישה זו להוראה מתחשבת בהבדלים שבין לומדים ומשנה את ההוראה כך שתתן מענה לצרכים של כל התלמידים?

כמו בעולם הרפואה המכיר יותר ויותר בשונות הגנטית בין בני אדם ובצורך לתת מענה שונה ומותאם אישית – גם בחינוך מבינים שאפילו בכיתה שאמורה להיות הומוגנית יש הטרוגניות גדולה ואם התלמידים הם אלו שעושים את עיקר העבודה במהלך הלמידה שלהם יש לתת מענה לצרכים שלהם. פה אתמקד באסטרטגיות של הוראה מבדלת ואילו בבלוג האגף למחוננים ומצטיינים במשרד החינוך אכתוב על המחקר בתחום מהזווית של התאמת ההוראה למחוננים ולמצטיינים.

נתחיל עם מבוא להוראה מבדלת – אם מתאים לכם יותר להאזין – בכל זאת, עוד מעט פסח ויש את הפאנלים והארונות 🙂 – הנה סרטון ומתחתיו תמלול של הסרטון.

מהי הוראה מבדלת?

דמיינו שאתם בשיעור ספרות. המורה מחליטה לבדוק בזריזות את הבנת הכיתה את השימוש בסימבוליות ברומן שאתם לומדים וזאת כדי להחליט אם אתם מוכנים להמשיך לשלב הבא בשיעור. היא מחלקת לכם  נייר ומבקשת שתציירו ציור המבטא את ההבנה שלכם של הסימליות המופיעה ברומן

איך תגיבו? הציירים המחוננים מיד ייגשו לעבודה. הפחות אמנותיים יימחו אולי ויאמרו שהתוצר שהם יכולים להפיק לא ייצג את ההבנה שלהם של התוכן. אחרים ינסו אבל לא יצליחו במיוחד. ואחרים יחליטו שלא לנסות כלל.

התרחיש מדגים כיצד השימוש בגישה של מידה אחת לכולם,  one size fits all, בהוראה כמו הרצאה לכל הכיתה או לתת משימת כתיבה זהה לכולם, לא מאפשרת לכולם לבטא את ההבנה שלהם. זו הוראה שבה חלק מהתלמידים לומדים ונבחנים בפורמט שהם לא מצטיינים בו. במצבים כאלו הצגת המידע והדרך שבה מוערך הידע מביאה לכך שחלק מהילדים נראים כאילו לא הבינו את התוכן.

איך התלמידים היו מגיבים אם היו מאפשרים להם לבחור מסל אפשרויות: איור, חיבור, מצגת, סירטון או פעילות שיכינו לחבריהם בכיתה

6844059

הוראה מבדלת משמעה לתת לתלמידים בחירה של דרך הלמידה שלהם ודרך הצגת הידע. זו הדרך שבה המורה צופה את הצרכים של התלמידים ומגיב להם.

כדי לתת מענה לצרכי התלמידים, מורים עושים דיפרנציאציה על ידי התאמת:

  • התוכן: מה לומדים?
  • התהליך: איך לומדים?
  • התוצר: איך מציגים את ההבנה

בהשוואה להוראה מסורתית

הוראה מבדלת נובעת מההבנה שבכיתה של 35 ילדים יש 35 צירופים שונים של אישיות, תחומי עניין, העדפות למידה וידע מוקדם לגבי תחום הדעת.

כיתה שבה עושים דיפרנציאציה תציג בפני הילדים בחירה בנוגע לדרך הלמידה של עיקרון או מושג, דרך החשיבה על המושג והדרך שבה יראו למורה שהם יודעים אותו. התכנון דורש זמן, אבל הוראה מבדלת נחשבת לפי המחקר והפרקטיקה לכזו השואפת לתת מענה לצורכי כל התלמידים.

דוגמה נוספת, בכיתת המתמטיקה המסורתית, המורה נותנת 20 תרגילים מהספר וכל התלמידים צריכים להשלים את כל התרגילים במהלך השיעור. גם מדגישים בפני התלמידים כי ידוע שתרגול הוא חשוב במתמטיקה. בכיתה שבה מבינים את השונות בקרב התלמידים תלמידים יוכלו להתחיל מהתרגילים הקלים יותר, לדלג ולפתור כל תרגיל שלישי עד שהם מגיעים לתרגיל מאתגר – ואז הם עוצרים ומתחילים לפתור אחד אחד. התרגילים ברמות הגבוהות משלבים חשיבה יצירתית גם אם לוקח זמן רב לפתור אותם. תלמיד שהפגין הבנה של העיקרון הנלמד גם ברמת מורכבות והעמקה גדולה – לא נדרש לחכות ו"לא להתקדם בחוברת" אלא ממשיך לאתגר הבא. בשלבים שונים, המורה מספקת תיווך לתלמידים. למתקשים במהלך ההתקדמות ולמצטיינים בכל פעם שהם מתחילים נושא חדש.

בדרך דיפרנציאציה אחרת, יילמדו אותם עקרונות אבל במקום לעבוד מהספר המורה מחלקת את התלמידים ל- 4-5 קבוצות, בכל קבוצה החשיבה נעשית בדרך קצת אחרת והקבוצות עוברות בין שלוש מהתחנות :

  1. תחנת התרגילים
  2. תחנה שבה יש חפצים והתלמידים מתבקשים לחבר בעיה המבטאת את העיקרון תוך שימוש בחפצים
  3. חברו סיפור המתאר את פתרון הבעיה
  4. הכינו סרטון קצר המסביר לקבוצה השנייה את העיקרון

differentiated

 

עקרונות מפתח להוראה מבדלת

הערכה מעצבת מתמדת. מורים מספקים דרכים מגוונות להערכה מתמדת של הבנה, חוזקות, צרכים ותחומי עניין

זיהוי צרכים ייחודיים. זיהוי רמות מומחיות וניסיון בקרב התלמידים, צורכי הפשטה למול קונקרטיזציה, למידה באופן אינדוקטיבי לעומת דדוקטיבי

  • אינדוקטיבי: מפתחים הכללה לפי הפרטים
    • זו חשיבה היכולה להתקיים למשל בלמידת חקר כשמעלים הסברים והכללות המניעים חקר.
    • זו דרך הוראה המתאימה לתלמידים מחוננים ואז החקר פתוח בייחוד בהעלאת השאלות ובפרשנות על הממצאים.
  • דדוקטיבי: לומדים את הכלל ואחר כך דוגמאות
    • זו דרך הוראה המתאימה לתלמידים מתקשים
    • אפשר ללמד בדרך החקר גם עם תלמידים מתקשים ואז החקר מובנה יותר ונובע משאלה שהמורה מציע מסל אפשרויות.

עבודה בקבוצות

  • תלמידים משתפים פעולה בזוגות ובקבוצות קטנות
  • קבוצות הומוגניות או הטרוגניות
  • מאפשר דיון משמעותי ולמידה אחד מהשני

פתרון בעיות

  • הלמידה מתבצעת על סוגיות ועקרונות ולא על "הספר" או הפרק
  • מעודד תלמידים לחקור רעיונות גדולים ולהרחיב את הבנתם

בחירה

  • האוטונומיה מאפשרת תחושת בעלות על הלמידה, התאמה לתחומי עניין ומגבירה את המוטיבציה

התומכים בהוראה מבדלת אומרים שהתלמידים יותר מעורבים בלמידה, משום שדרכי ההוראה מותאמות להעדפות שלהם. בנוסף הם לוקחים בעלות על הלמידה שלהם, משום שהם מקבלים בחירה. לעומת זאת המתנגדים אומרים שרמת המורכבות של השיעורים הנדרשת מהמורים היא לא אפשרית והיא לא נותנת מספיק מקום לגישות מסורתיות אבל אפקטיביות.

בלי קשר לדעתכם על הגישה, המציאות היא שחיוני להכירה מאחר שהיא ממלאה תפקיד חשוב במתן מענה למגוון הצרכים של תלמידים בכיתות ההטרוגניות של ימינו

לסיכום, הוראה מבדלת היא הדרך שבה מורים נותנים מענה להבדלים בין תלמידים בכיתה. הוראה מבדלת מתבצעת באמצעות התאמה של התוכן, התהליך והתוצר להעדפות הלמידה, תחומי העניין, היכולות, הידע המוקדם והמוכנות של התלמידים.

הצגת מידע חדש בגישות שונות מוודאה שכל קבוצות התלמידים נחשפות למידע בדרך המאפשרת להם לעבד אותו ולהבינו. בחירה מסל של פעילויות מאפשרית לתלמידים לעבוד עם הקונספט החדש בדרך שהם מוצאים מעניינת ואפשרית. לבסוף, שימוש בפורמטים שונים לצורך הערכת ההבנה מבטיחה שדרכי ההערכה אכן מודדות את הבנת התלמידה ולא מוטות על ידי כישור חסר או שונות לא רלוונטית לנושא.

אתם מוזמנים להשתתף בדיון על הוראה מבדלת

א. נא כיתבו בתגובה לפוסט  בבלוג זה מה לדעתכם יידרש מכם כדי להיות מסוגלים ליישם את גישת ההוראה המבדלת? מה כדאי שתלמדו לעשות כדי להתמודד עם האתגר ולמה תזדקקו? נא הגיבו לפחות לשניים מהמגיבים האחרים

ב. נא כיתבו בבלוגים שלכם איזו מהכיתות הבאות לדעתכם מתאימה הכי להוראה מבדלת ומדוע (מיועד לסטודנטים בקורס הוראה מקוונת ללמידה משמעותית, האונ' העברית).

 

מקורות התמונות: כיתה בח', כיתה בטורים, כיתה בקבוצות

ג. נא היכנסו לקובץ שיתופי של הערכת כלי תקשוב . בחרו בכלי או יישום המאפשר לדעתכם הוראה מבדלת, הכניסו בעמודה החדשה "פעילות הוראה מבדלת" פעילות המאפשרת דיפרנציאציה של ההוראה לקבוצות של תלמידים מתקשים ותלמידים מצטיינים או מחוננים. אתם מוזמנים להכניס כלי תקשוב חדשים שלא מופיעים פה ולהעריך את התרומה שלהם לפדגוגייה מיטבית.

 

מקורות וחומרים נוספים:

אסטרטגיות ופעילויות לדוגמה – בהוראה מבדלת:

 

לעיון נוסף:

תודה לד"ר יעל צורן על ההערות לשיפור.

  1. עיברות ההוראה הדיפרנציאלית להוראה מבדלת או מובחנת
  2.  "עוד דוגמה לשיעור בצורה של הוראה מבדלת: כל קבוצה לומדת תוכן מסוים, אותו תוכן, מספר אחר או ממקור אחר. למשל: לומדים את מערכת העיכול, אז קבוצה אחת לומדת מתוך סרט וידאו, אחרת מתוך ספר לימוד א' ועוד אחרת מספר לימוד אחר כאשר נבדק ונמצא כי כל ספר הוא בגישה אחרת לחומר." 
  3. יעל מוסיפה ומציינת כי לפי ואן טסל בסקה הוראה מבדלת היא תגובה לצרכי התלמיד (וכאן ברור שמודגש הצורך לאבחן ולמפות קודם את היכולות של תלמידי הכיתה) באמצעות תהליך מכוון שכולל את תכנית ההוראה (המיוצג פה על ידי "התוכן") תהליך ההוראה וההערכה שלו (או "התוצר") . התוצר הוא תוצר הלמידה והבחינה שלו היא באמצעות ביצועי הבנה כמו שלמדנו מפרקינס, לא בהכרח בדרך של PBL, אלא באותה מידה יכול להיות מבחן, או מילוי של מטלה מסוג דף עבודה.

 

 

 

דיון על יצירתיות

בקורס המקוון בלימודי הוראה באונ' העברית, דיברנו הפעם על יצירתיות. הסטודנטים כתבו רעיונות בבלוגים האישיים שלהם ובפדלט למטה. אתם מוזמנים להצטרף ולהגיב בפדלט על ידי הקלקה בפנים.

הנה המצגת שבה השתמשנו כבסיס לדיון – בקישור – ואת המשאב העשיר שהכינה ועדת יצירתיות באגף למחוננים ולמצטיינים במחונ-נט

 

 

למידה לשם שליטה (mastery learning)

דרך הלמידה לשם שליטה רואה את התלמידים כאינדיבידואלים הלומדים כל אחד בקצב ובדרך משלו או משלה. לפעמים זה נכון 🙂 ולפעמים זה גם מתאים. למה נכון רק לפעמים? משום שיש ערך לתהליך הלמידה וגיבוש הזהות המתרחש בעבודה בקבוצות. עם זאת, למידה עצמאית מסוגים שונים יכולה להעשיר את דרכי הלמידה העצמאית שילדים מכירים ולאפשר הוראה דיפרנציאלית. הנה תיאור השיעור ותגובות התלמידים.

השיעור: השיעור מורכב מחמישה סרטונים בנושא תורשה מורכבת. התלמידים צפו בסרטון וענו על 1-2 שאלות שחיכו להם אחריו. אם ענו נכון, עברו לסרטון הבא. אם לא, התייעצו או צפו שוב. כך עברו בין הסרטונים.

וגם ברוג'ום –  אולי יותר נוח – אודה אם תציצו ותכתבו בתגובות את דעתכם

הסרטונים 5 סרטונים בנושאי השיעור, באורך של בין 10 -30 דק', הוכנו באפליקציה של הקלטת קול על לוח לבן, educreations באייפד. האפליקציה מאפשרת העלאת מצגת יחד עם כתיבה על האייפד תוך כדי הקלטת שמע.  קיימת גרסה חינמית המאפשרת להעלות תמונות לשיעור ולהקליט דיבור וכתיבה על הלוח הלבן. לצורך שיעור זה השתמשתי בגרסת ה-pro של המחלקה ללימודי הוראה בביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית. העטים עלו 10 ש"ח לחבילה של חמישה בחנות לכלי כתיבה.

השאלות הוכנו ב- testmoz המאפשר כניסה לשאלות ללא הרשמה ומשוב מידי. השתמשתי בגירסה החינמית המוגבלת בכך שלא שומרת את התשובות ולכן אין לי אפשרות לדעת אם התלמידים נכנסו וענו. אבל השיעור הבא יתחיל עם בוחן קצר כדי לבדוק את ידיעותיהם. גם classmarker מאפשר כניסה לשאלות ללא הרשמה ומשוב מיידי אבל לא שומר דו"ח עם השמות והתשובות של התלמידים.

מדברי הילדים (תלמידי י"ב, עתיד תיכון למדעים לוד):

אלון: זה מגוון. היה נחמד כי זו עבודה עצמית והסרטונים היו מאד גרפיים. אבל צריך בכל זאת לעבור שוב בכיתה, אולי עם תרגול. היה לי איטי מידי – הרצתי את הסרטונים במהירות של פי 1.5. בקשר לשאלות, בגלל שהן היו שאלות אמריקאיות היה קשה להסיק אם אני באמת יודע.

רז: הסרטונים עזרו לי בזכות השילוב של המצגת והכתיבה המשולבת בסרטון. בנוסף, עזר לי שהסרטון שילב גם למידה מראייה וגם משמיעה. אני חושבת שהשאלות צריכות להיות יותר פשוטות. אולי היה עדיף לשלב שאלות תוך כדי הסרטון אם אפשר.

סיון וטלי: הסרטון היה איטי מידי אבל היה ברור ממש כמו שיעור רגיל. היה טוב שיכולנו להתמודד עם שאלות אבל הן היו צריכות להיות יותר קשות. בשיעור הבא יהיה מתאים אם נעשה תרגול. זה טוב כי מאפשר למי שלא היה בשיעור להשלים את החומר.

יובל: היה לי נוח לצפות במהירות של פי 2. השיעור היה נחמד וממוקד, עם דוגמאות. אהבתי שלא עיכבו אותי ולא הייתי צריכה לחכות עד שאחרים יבינו, כמו בשיעור רגיל. השאלות היו מתאימות מבחינת הקושי אבל צריך יותר שאלות. היה דבר אחד שלא הבנתי אבל חזרתי בסרטון אחורה והבנתי.

מישל: מאד אהבתי, זו דרך טובה להעברת הנושא. אבל חלק מהשאלות היו קלות מידי. אחר כך היו שאלות קשות יותר ומתאימות.

learningformastery

הנה חלק מהכיתה, חלק מהתלמידים עשו מבחן וחלק עשו את הפעילות. למעשה הרעיון עלה משום שרציתי להמנע מביטול שיעור עקב מבחן לחלק מילדי הכיתה 🙂 אחר כך המשכתי כי נהניתי להכין את הסרטונים.

רשומה קודמת בנושא "למידה לשם שליטה" הכוללת פעילויות, מרץ 2014

 

מתי מתאים להשתמש בהוראה הפוכה?

בבית: סרטון קצר (10'-15') + מספר שאלות ידע

בכיתה: תרגול, חשיבה, דיון

"הוראה הפוכה" מאפשרת לתלמידים ללמוד את החומר בבית בעזרת סירטונים קצרים (10-20 דק') ולתרגל בכיתה פתרון בעיות, חשיבה מסדר גבוה כאשר המורה יכול להנחות ולעזור.

האם להפוך את כל ההוראה להוראה הפוכהההוראה ההפוכה מתאימה בעיני כאסטרטגיה נוספת ולא בלעדית כמו כל אסטרטגיית הוראה, מוצלחת ככל שתהיה. בכלל הגמישות חשובה מאד בהוראה משום שמלמדים נושאים שונים, פרקטיקות מגוונות ואוכלוסיות תלמידים שונות. מעבר מלא להוראה הפוכה עשוי להתקל בקשיים, נא ראו את העדות של פול אנדרסון, מורה לביולוגיה בעל אתר יוטיוב עשיר בסירטונים. אנדרסון מספר שחלק מהילדים לא הצליחו לצפות בסירטונים משום שהם עובדים אחר הצהריים או אין להם מחשב. הוא מזהיר מפשטנות יתר ומגלישה לפסיביות של התלמידים – הוא מזכיר שלא להסתפק בהכנת הסירטונים, אלא יש לתכנן דרכים שבהן התלמידים יהיו פעילים בלמידה – זו הרי כל הנקודה 🙂.

לא רק סירטון:

1. יש ללוות את הסירטונים במטלה שתוודא צפייה – למשל, סיכום הנקודות העיקריות בסירטון או הכנת תרשים זרימה של התהליך בפופלט.

2. חשוב לתכנן את העבודה בעקבות הסירטון באופן מעורר ומפתח חשיבה מסדר גבוה. לדוגמה חקר מקרה או תעלומה לפתרון.

איזה סירטון?

אפשר להכין סירטונים בתוכנות חינמיות כמו screencast-o-matic או windows moviemaker. אני מעדיפה את camtasia אבל היא אינה חינמית. לוקח לא מעט זמן להכין כל סירטון – לכן אפשר להשתמש בסירטונים מוכנים ולהתאים לצרכים, לתרגם, לקצר – מ- teacher tube   , youtubeedu ,TED education ,youtube-teachers , edu-tubeלמשל. יש גם סירטוני הוראה בעברית: למשל פורטל התוכן החינוכי של משרד החינוך,  הסירטונים של אקדמיית קאן (בעיקר מתמטיקה), אני 10 במתמטיקה, קישורים מפורטל מס"ע (בעריכת עמי סלאנט), מכירים שיעורים מוקלטים נוספים בעברית?

אפשר להוסיף לסירטונים שאלות – למשל ב- blubbr. אפשר גם ביוטיוב להוסיף הערות.

מתי מתאים להשתמש באסטרטגיית ההוראה ההפוכה?

בעבר הכנתי סירטונים רק לנושאים פשוטים מאחר שהתלמידים יכולים להבין אותם בקלות יחסית ולכן אולי אין צורך להקדיש להם זמן בכיתה – הנה למשל הסירטון על מערכת הנשימה. עדיף לנצל את הזמן בכיתה לשימוש המפתח חשיבה בנושאים הללו, כלומר לחשוב עליהם ולפתור בעיות ברמת חשיבה גבוהה בעזרת הידע הפשוט יחסית להבנה. לאחרונה,  הכנתי סדרה של סירטונים דווקא לנושא מורכב – תהליכי הנשימה התאית ביצורים החיים – ושילבתי אותם עם בעיות חשיבה לפתרון בכיתה.

לאחר שלימדתי את הנושא במשך שלושה מפגשים, ראיתי שהתלמידים זקוקים לזמן נוסף כדי להבין ולעכל את הנושא המורכב לפני שהם מתמודדים עם בעיות חשיבה. הכנתי את הסירטונים כך שהתלמידים יוכלו לצפות בהם בקצב שלהם, להחזיר ולצפות שוב בקטעים שלא ברורים להם. הסירטונים מחולקים לנושאים – לכל נושא סירטון של 4-8 דק' וזה חשוב במיוחד בנושאים מורכבים. אני מצפה שהסירטונים יסייעו לתלמידים להבין את התהליכים הביוכימיים להפקת אנרגיה ולבצע משימות הבנה וחשיבה בנושא  – כמו כן, חלק מהתלמידים הביעו עניין בהבנת התהליכים לעומקם. אדווח בהמשך אם הרעיון היה אפקטיבי. הנה הסירטונים וחלק מהבעיות לפתרון בקישור.

רשומה קודמת בנושא הוראה הפוכה בקישור.

הרחבה בנושא "למידה לשליטה"  במאמר של בנג'מין בלום משנת 1968 למידת "mastery" היא למידה עד שהתלמידים שולטים בנושא. זו למידה מותאמת אישית – הנה דוגמה ממורה למדעים ומאמר דעה בניו-יורק טיימס.

מה דעתכם? האם מתאים להפוך את כל ההוראה? אם לא, מתי מתאים להשתמש בהוראה הפוכה? המלצות לסירטונים?

"ארון הספרים" של המורה לביולוגיה

מורה לא יכול להכין שיעור כשהוא מתבסס על הספר הלימוד של התלמידים שלו – זה לא מספיק. המורה צריך לדעת הרבה יותר מהכתוב בספר הלימוד ואף לשמור על פתיחות אינטלקטואלית והתעדכנות מתמדת. "הספר למורה" שבדרך כלל מתלווה לספר הלימוד אינו מיועד ללמד את המורה את תחום התוכן אלא מציין היבטים דידקטיים לגבי ספר הלימוד. לכן כדאי לארגן ספריה מתאימה המורכבת מספרים וקישורים לאתרי אינטרנט אשר יאפשרו לימוד, התעדכנות וגירוי לרעיונות להוראה. זאת בעיקר אם את/ה מורה בביה"ס העל יסודי.

נתחיל בלהצטייד בספרי לימוד textbooks ברמת המבואות בתואר ראשון במדעי החיים. עדיף שיהיה מעודכן ככל האפשר. נמשיך בהרצאות מוקלטות מאוניברסיטאות ביוטיוב או בקורסים מאתר coursera – לא רק כדי ללמוד את תחום התוכן אלא גם לראות רעיונות להסברים שהמרצים נותנים ולרצף ההוראה בו בחרו. כשרוצים להתעדכן או אם רוצים לבנות שיעור או פעילות חקר לפי מאמר קלאסי  – יש צורך בגישה למאמרים בעיתונים המדעיים. לדעתי ציבור המורים זקוק לגישה למאמרים ומשרד החינוך צריך לממן זאת – כמו שעושות האוניברסיטאות לאנשי הסגל והסטודנטים שלהן. מורים צריכים להתעדכן על ידי גישה למקורות ראשוניים (מאמרים לא מעובדים ונתונים גולמיים), ללמוד את נושאי הלימוד לעומק ולקבל רעיונות להוראת החקר. עד שזה יקרה אפשר להרשם לאתרי העיתונים החשובים ולקבל עידכונים לגבי הפרסומים החדשים ואם יש מאמר חשוב שצריך להשיג אפשר לשלוח למחברים בקשה לעותק ב- PDF. זה כמובן לא נוח ולוקח זמן – בנוסף ישנם עיתונים מדעיים פתוחים כמו ברשת PLoS ומאמרים הנפתחים לציבור שנה לאחר הפירסום במקרים של מחקר שממומנים על ידי ה-NIH. הנה קישורים לדוגמה:

ספרי לימוד ואתרי אינטרנט המלווים אותם:

  • Life, the science of biology10th ed.  (2012) By Sadava, Hillis, Heller, Berenbaum. ספר הלימוד בקורס המבוא בביולוגיה. זה ספר גדול, כבד ויקר אולי אפשר לרכוש משומש או באמצעות ebay ובטוח בעזרת ספריה של אוניברסיטה – אני נעזרת  באתר האינטרנט המלווה את הספר. יש באתר תקצירים המציגים את מהלך לוגי של הצגת הנושא, אנימציות ופעילויות מתוקשבות.
  • Campbell Biology. ספר לימוד הכתוב באופן בהיר ולעניין, כולל דוגמאות רבות למחקרים שבנו את הידע בתחומי הביולוגיה השונים.
  • BioInquiry, making connections in biology, by Pruitt and Underwood והאתר המלווה אותו.עוזר מאד בהכנסת חידות מדעיות לשיעור, סיפורי חקר והוראה בדרך החקר.
  • דף מארגן קישורים לאתרים של ספרי לימוד בביולוגיה, המכון למדעי החיים ע"ש סילברמן, הפקולטה למדעי הטבע ומתמטיקה באוניברסיטה העברית. אתרי הספרים כוללים תקצירי פרקים, אנימציות ופעילויות מתוקשבות.
  • ביולוגיה, האחידות והמגוון של החיים. כרך א' וב'.מאת סטאר וגארט. בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה. יקר מאד – כדאי לחכות לשבוע הספר ולרכוש ב-30% הנחה. חיסרון גדול נוסף הוא שהוא ישן – הספר יצא באנגלית בשנת 1998 ובעברית ב-2001. . היתרונות של הספר הם שהוא בעברית וזה עוזר בתרגום המונחים המקצועיים, ושהוא מקיף וכתוב באופן מעניין ועשיר בתמונות. בדרך כלל הספרים של האוניברסיטה הפתוחה כתובים ברמה אקדמית ובאופן מעניין ומזמין – שתי הבעיות היחידות שלהם הן המחיר הגבוה ושלפעמים הם אינם מעודכנים. יוצאת דופן זו סדרת הספרים באקולוגיה 2003-2009 הזמינה בחלקה באמצעות אתרפא"ר – פתיחת אוצרות רוח.
  • ספר דיגיטלי –Principles of Biology

הרצאות מוקלטות מאוניברסיטאות:

עיתונים מדעיים:

pubmed central – מנוע חיפוש למאמרים בתחום הביו-רפואי, פתוחים לציבור

pubmed – מנוע חיפוש לתקצירי מאמרים בתחום הביורפואי, פתוחים בחלקם

science magazine – מומלץ מאד להרשם לעידכונים כדי לראות אם יש מאמר שכדאי להשיג, גם נחמד להקשיב לפודקסטים שלהם.

Nature – עיתון מדעי מהשורה הראשונה, יוצא בבריטניה. גם פה כדאי להרשם לעידכונים מ- Nature ומעיתוני המשנה שלו בתחום שמעניין אתכם.

The Scientist – מדע פופולרי למדענים, נחמד להתעדכן בטרנדים במדע.

עיתונים נוספים: Cell,  Trends in ecology and evolutionTrends in genetics

אתרים נוספים ללמידה לקראת שיעוריםNature scitable, והאתר של Cold Spring Harbor Laboratories (CSHL), DNALC

עיתונים מדעיים בעבריתעיתוני המדע הפופולרי בעברית הם קריאה נהדרת ומשאב למורים ולתלמידים, למשל סיינטיפיק אמריקן ישראלגלילאועיתון חי וטבע הדברים – הכתיבה קולחת ורהוטה, התוכן בדרך כלל מעודכן והצילומים מרהיבים – אפשר לקרוא להנאה וללמידה וגם להשתמש כחומר רקע מדעי לתלמידים. באתר של סיינטיפיק יש מערכי שיעור הנעזרים במאמרי העיתון.

לסיכום, ארון הספרים של המורה כולל ספרי לימוד ברמה של תואר ראשון לפחות, אתרי הספרים באינטרנט, הרצאות מוקלטות מאוניברסיטאות טובות ומאמרים בעיתונים מדעיים באנגלית ובעברית.

באיחולי למידה בהנאה – ואם אתם רוצים להוסיף ספר או קישור או להעיר דבר מה, אנא הכניסו בתגובה

אסוציאציות עם וורדל

הדג בסיפור של ליאו ליאוני "דג הוא דג" היה מאד סקרן לגבי העולם שמחוץ למים. כשחברו הטוב, הצפרדע, חזר משיטוטיו בעולם הוא סיפר לו שראה דברים יוצאים מן הכלל. הוא ראה ציפורים צבעוניות עם כנפיים ושתי רגליים, פרות, אנשים. הדג מאד התלהב מסיפוריו של הצפרדע ודמיין את הציפורים כדגים עם כנפיים, את הפרות כדגים עם כתמים שחורים ולבנים ואת האנשים כדגים ההולכים על שתיים…

דג הוא דג. מאת ליאו ליאוני

הלומדים הם כמו הדג – תופסים או מבינים את הידע החדש בעזרת הידע הקודם שלהם. הם משלבים את הידע החדש אל תוך הידע הקודם (Bransford and Darling Hammond). לפעמים הידע הקודם מפריע ללמידה של דבר חדש ולפעמים עוזר. בכל מקרה הוא שם ויש להתחשב בו. אחת הדרכים להיעזר בידע הקודם ללמידה היא להציף אותו כשמתחילים ללמד נושא חדש – כך ניתן לברר מה יודעים והאם אלו הן טעויות חשיבה. ניתן להציף ידע קודם בעזרת העלאת אסוציאציות.

וורדל, תוכנה פשוטה וחינמית ברשת יכולה לעזור בלהחזות – visualize את האסוציאציות. התוכנה בונה מעין "גרף מילולי". מזינים אליה טקסט והיא מרכיבה ממנו ענני מילים שגודלן עולה ככל שהן מופיעות מספר רב יותר של פעמים בטקסט.  אפשר לבקש מכל תלמיד לכתוב לעצמו  רשימת מילים שעולות בראשו כשאומרים את שם הנושא שמתחילים ללמוד (עדיף לכתוב בטבלט – יחסוך זמן), הם אומרים אותן בכיתה. אם הכיתה גדולה עדיף שישלחו במייל או יכניסו אל קובץ גוגל דוקס. מכניסים לוורדל ומקבלים תמונה של ענן המורכב ממילים שהתלמידים אמרו. השימוש בוורדל פשוט מאד – נכנסים ל- wordle create, מדביקים את רשימת המילים, וכותבים go. הנה למשל ענן של אסוציאציות של סטודנטים ללימודי הוראת ביולוגיה למשמע המילים "שטח פנים":

wordle-שטחפניםלנפח

הענן שלמעלה נועד להציף ידיעות קודמות בהתחלת נושא אצל מורים עתידיים לביולוגיה, בעצם מדוע לא לשקף ידע שנלמד – ידע מסכם לאחר למידת נושא – כדי שתהיה תמונה של כל המושגים שנלמדו מול העיניים. יהיו שיאמרו שעדיף לייצג ידע כזה דוקא במפה מושגית משום שהיא משקפת את הקשרים וההיררכיה שבין המושגים, אבל יתכן שדווקא ענן יכול להישמר בזיכרון טוב יותר. מה דעתכם? הנה ענן כזה של כיתה י' בביולוגיה שלמדה וויסות חום

ויסות חום

והוורדל האחרון לדוגמה – עזרתי לביתי בפרויקט שהכינה על מצרים – במסגרת הפרויקט היא סקרה 14 אנשים וביקשה את המילים שעולות להם כשהם שומעים על מצרים. חלק מהמילים לא הכירה ובררה עליהם מפי הנסקרים.

מצרים

הדור הרביעי

בלוג אישי על המצב החברתי

בלוג האגף למדעים

המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

מחוננים ומצטיינים במחקר - בלוג האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים, המינהל הפדגוגי, במשרד החינוך

בלוג האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים. מיועד ליידע ולעדכן את הקהילה העוסקת בחינוך וייעוץ למחוננים ולמצטיינים בממצאי המחקר בתחום ולחזק את שיתוף הפעולה עם חוקרים בתחום המחוננים והמצטיינים עורכת: דר' גילמור קשת

לומדים עם צחי

אתר ההוראה של צחי שיקמן