טכניקה מעניינת לשאילת שאלות בתחום מדעי הרוח ברשומה של דייב סקום על חקר בהוראה.

דייב חיבר שאלות הקשורות לספר שלמדו בכיתה ונתן לתלמידיו למקם אותם לעומת ארבעה רבעי מרחב:

1. טקסטואלי וסגור – הבנת הנקרא
2. טקסטואלי ופתוח – העלאת השערות
3. אינטלקטואלי וסגור – ידע עובדתי
4. אינטלקטואלי ופתוח – חקר

ברבע הטקסטואלי והסגור מופיעות שאלות של הבנת הנקרא, שאלות שהתשובות אליהן נמצאות בחומר. ברבע הטקסטואלי והפתוח מופיעות שאלות המזמנות חשיבה היפותטית והעלאת השערות. אלו הן שאלות שאפשר להשתמש בדמיון כדי לענות עליהן. ברבע האינטלקטואלי והסגור יופיעו שאלות המבקשות ידע עובדתי. אלו הן שאלות שאפשר לשאול מומחה לגביהן, או שהתשובה עליהן נמצאת בספרים, אתרי אינטרנט ועוד. וברבע האינטלקטואלי והפתוח יופיעו שאלות המזמנות חקר. שאלות שיש לדון עליהן. שאלות שעשויה להיות להן יותר מתשובה אחת.

הריבוע מרובע הממדים יכול לעבור תרגום לתחומי המדעים – ביחס לקריאת קטעים מדעיים אך לא רק – הכלי יכול לשמש למיון שאלות לאחר התנסות בתופעה במעבדה או תצפית בתופעה: 1. שאלות תיאוריות על התופעה כמה גבוה? כמה מהר?; 2. העלאת שאלות היפותטיות וסיבתיות – למה? כיצד?; 3. מה יודעים על התופעה?; 4. העלאת אפשרויות היפותטיות להסבר ולתשובה על השאלות הסיבתיות.

אם יש לכם שיטה אחרת או דומה למיין שאלות של תלמידים – אנא תארו אותה בתגובה, או שלחו תמונה  לדוא"ל.

התמונה באדיבות דייב סקומב.

שרה דוידזון, מצרפת את התרגום שלה למארגן הגרפי של השאלות. שרה היא מדריכה מחוזית (מחוז דרום) בתוכנית אמירים של האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים במשה"ח.  לחצו על התמונה כדי להגדיל – תודה רבה, שרה!