כותבים טובים לא מסתכלים

האם יפתיע אתכם לשמוע שניתן לראות הבדלים בהפעלת במוח בין אנשים הלוקים בדיסגרפיה לבין 'כותבים טובים'?

באילו אזורים במוח הייתם מצפים למצוא פעילות גבוהה יותר כאשר כותבים? אזורי תנועה? תחושה – ראייה? מגע? אזורי קואורדינציה בין תנועה ותחושה, עוד?

טוד ריצ'רדס ווירג'יניה ברנינגר מדווחים כי 'כותבים טובים'  נהנים מקואורדינציה טובה בין הצרבלום (המוחון – קשור בתיאום תנועה ותחושה) לבין אזורים בקליפת המוח אשר עוסקים בעיבוד ראשוני של מידע תנועתי-תחושתי . כלל לא רואים אצלם הפעלה מיוחדת של מרכזי ראייה. לעומת זאת אצל 'כותבים גרועים' רואים הפעלה משמעותית של אזורים במוח החשובים לעיבוד ראייתי ראשוני – למשל אזורים באונה העורפית (אוקסיפיטלית). מדוע?דיסגרפיה

הקלינאים בני הזוג דר' אייד מספרים כי הם רואים שתלמידים הלוקים בדיסגרפיה נדרשים להקפדה יתרה תוך הסתכלות על ידיהם בזמן כתיבה  – הדבר מגדיל את כמות העבודה, דרישות זיכרון העבודה, המאמץ הקוגניטיבי והתעייפות בשל הכתיבה ביד – ולכן מאט מאד את מהירות העיבוד. הם מציעים ש'כותבים טובים' מגיעים למידה גבוהה של אוטומטיות במיומנות הכתיבה – הם לא מתאמצים על משימת הכתיבה כמו ש-'כותבים גרועים' מתאמצים.

אודה על כל תגובה, למשל בתשובה לתהיות הבאות:

  • כיצד ממצאים אלו יכולים לעזור בהקשר החינוכי?
  • כיצד המידע תורם לפיתוח אסטרטגיות התמודדות לדיסגרפים?
  • האם הממצאים תורמים להבנה על תהליך רכישת הכתיבה?
  • אלו שאלות נוספות עולות מהמחקר?

מקורות וקריאה נוספת:

בלוג של דר' אייד

Differences between good and poor child writers on fMRI contrasts for writing newly taught and highly practiced letter forms. Richards, Berninger et al., Reading and Writing, 2011

Berninger  ,Brain, behavior and learning in language and reading disorders

הבדלים בין ילדים דיסלקטים המצליחים לאיית נכון לבין אלו שלא – Richards, Berninger et al.

מי הראשון שמצא תאי עצב חדשים במוח בוגר?

זהו סיפור הרקע למהפכה המדעית אשר החלה עוד בשנות השישים של המאה הקודמת ובמהלכה התגלה כי קיימים תאי עצב חדשים אפילו במוח של בוגר.
 
Journal of Comp. Neurol. 1965 Altman & Das
בשנת 1962 פרסם ג'וזף אלטמן מאמר בו תיאר באמצעות תמונות מיקרוסקופ, תאים מהמוח הבוגר אשר מבטאים מאפיינים של תאי עצב בנוסף למאפיינים של תאים מתחלקים => בדרך כלל במדע צירוף של שני מאפיינים אלו בתא אחד מעיד על כך שהתא הוא תא עצב חדש. אלטמן ושותפיו טענו במאמרם כי זו עדות לקיומם של תאים חדשים במוח של מבוגר ואכן כל מי שמכיר את מראם של תאי עצב בהיפוקמפוס מזהה בקלות את התאים הללו כתאי עצב ולא תאים אחרים הנמצאים במוח כמו אסטרוציטים, מיקרוגליה ואחרים. אולם, לאחר התלהבות ראשונית בקהילה המדעית סבל אלטמן מהתעלמות ודחייה על ידי מדענים מתחרים. רק בשנות השמונים והתשעים כבר אי אפשר היה להתעלם מהממצאים של אלטמן, שכן התפרסמו מאמרים שהשתמשו בשיטות מתקדמות כדי להוכיח את קיומם של תאים חדשים במוח (נוירוגנזה) של עופות, חולדות, ואף בני אדם. הצדק הפיוטי הגיע כאשר פורסם מאמר על ידי היריב רב ההשפעה – פסקו רקיש – אשר במשך שנים נלחם כדי להגן על הדוֹגמה הגורסת שאין נוירוגנזה במוח הבוגר – במאמרו הוא הראה נוירוגנזה במוח של קופים. הסיבה לדחיקת אלטמן כמדען מוביל ולשמירה על הדוֹגמה המוטעית טמונה לא רק בתחרות על פרסומים ומימון, אלא גם בנסיבות המדעיות – עד שנות השמונים לא הצליחו לחזור על התוצאות של אלטמן. אחת הסיבות היא פשוטה: רק מעטים ניסו, יתכן שלא רצו לאתגר את הדוֹגמה בה תמכו המדענים בעלי ההשפעה. סיבה נוספת יכולה להיות שהשיטות שהיו קיימות לפני שנות התשעים כדי להוכיח שתאים מסוימים הם גם תאי עצב וגם תאים המתחלקים ומתרבים במבוגר, היו קשות מאד לביצוע.
לקריאה נוספת אפשר להציץ באתר של ג'וזף אלטמן ורעייתו שירלי באייר.
 
כשהתחלתי את הפוסט דוקטורט השלב הראשון כמובן היה ללמוד את הנושא החדש לי ובו התחלתי לחקור, "נוירוגנזה במוח של בוגר". בעיקר התעניינתי האם ניתן לרתום את התהליך הפיזיולוגי של יצירת תאי גזע במוח לטובת מוח הסובל מניוון עצבי. קראתי את המאמרים המרגשים והחדשים דאז (2000) וגם את הציטוטים והביבליוגרפיה שלהם – כך מצאתי את המאמר של ג'וזף אלטמן. סיפור הדחיקה שלו מהקונסנזוס המדעי זעזע אותי מאד. 12 שנה אחר כך בכיתה בתיכון למדעים סיפרתי על נוירוגנזה לתלמידים ואחת מהתלמידות הרימה את ידה ואמרה שקרוב משפחה שלה גילה את זה לפני עשרות שנים. הסתבר שהתלמידה היא קרובת משפחה של אלטמן ושמעה ממנו על הטרגדיה המקצועית בה היה מעורב. 


סיפור המחקר שגילה שוב את הממצאים של אלטמן.

מה דעתך על "התהליך המדעי" אחרי שקראת על אלטמן?
 
אולי בעצם צריך לשאול, מדוע לספר על לידת תאים חדשים במוח לתלמידים?
 
מה דעתך?
 
הדור הרביעי

בלוג אישי על המצב החברתי

בלוג האגף למדעים

המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

מחוננים ומצטיינים במחקר - בלוג האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים, המינהל הפדגוגי, במשרד החינוך

בלוג האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים. מיועד ליידע ולעדכן את הקהילה העוסקת בחינוך וייעוץ למחוננים ולמצטיינים בממצאי המחקר בתחום ולחזק את שיתוף הפעולה עם חוקרים בתחום המחוננים והמצטיינים עורכת: דר' גילמור קשת

לומדים עם צחי

אתר ההוראה של צחי שיקמן