למידה לשם שליטה (mastery learning)

דרך הלמידה לשם שליטה רואה את התלמידים כאינדיבידואלים הלומדים כל אחד בקצב ובדרך משלו או משלה. לפעמים זה נכון 🙂 ולפעמים זה גם מתאים. למה נכון רק לפעמים? משום שיש ערך לתהליך הלמידה וגיבוש הזהות המתרחש בעבודה בקבוצות. עם זאת, למידה עצמאית מסוגים שונים יכולה להעשיר את דרכי הלמידה העצמאית שילדים מכירים ולאפשר הוראה דיפרנציאלית. הנה תיאור השיעור ותגובות התלמידים.

השיעור: השיעור מורכב מחמישה סרטונים בנושא תורשה מורכבת. התלמידים צפו בסרטון וענו על 1-2 שאלות שחיכו להם אחריו. אם ענו נכון, עברו לסרטון הבא. אם לא, התייעצו או צפו שוב. כך עברו בין הסרטונים.

וגם ברוג'ום –  אולי יותר נוח – אודה אם תציצו ותכתבו בתגובות את דעתכם

הסרטונים 5 סרטונים בנושאי השיעור, באורך של בין 10 -30 דק', הוכנו באפליקציה של הקלטת קול על לוח לבן, educreations באייפד. האפליקציה מאפשרת העלאת מצגת יחד עם כתיבה על האייפד תוך כדי הקלטת שמע.  קיימת גרסה חינמית המאפשרת להעלות תמונות לשיעור ולהקליט דיבור וכתיבה על הלוח הלבן. לצורך שיעור זה השתמשתי בגרסת ה-pro של המחלקה ללימודי הוראה בביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית. העטים עלו 10 ש"ח לחבילה של חמישה בחנות לכלי כתיבה.

השאלות הוכנו ב- testmoz המאפשר כניסה לשאלות ללא הרשמה ומשוב מידי. השתמשתי בגירסה החינמית המוגבלת בכך שלא שומרת את התשובות ולכן אין לי אפשרות לדעת אם התלמידים נכנסו וענו. אבל השיעור הבא יתחיל עם בוחן קצר כדי לבדוק את ידיעותיהם. גם classmarker מאפשר כניסה לשאלות ללא הרשמה ומשוב מיידי אבל לא שומר דו"ח עם השמות והתשובות של התלמידים.

מדברי הילדים (תלמידי י"ב, עתיד תיכון למדעים לוד):

אלון: זה מגוון. היה נחמד כי זו עבודה עצמית והסרטונים היו מאד גרפיים. אבל צריך בכל זאת לעבור שוב בכיתה, אולי עם תרגול. היה לי איטי מידי – הרצתי את הסרטונים במהירות של פי 1.5. בקשר לשאלות, בגלל שהן היו שאלות אמריקאיות היה קשה להסיק אם אני באמת יודע.

רז: הסרטונים עזרו לי בזכות השילוב של המצגת והכתיבה המשולבת בסרטון. בנוסף, עזר לי שהסרטון שילב גם למידה מראייה וגם משמיעה. אני חושבת שהשאלות צריכות להיות יותר פשוטות. אולי היה עדיף לשלב שאלות תוך כדי הסרטון אם אפשר.

סיון וטלי: הסרטון היה איטי מידי אבל היה ברור ממש כמו שיעור רגיל. היה טוב שיכולנו להתמודד עם שאלות אבל הן היו צריכות להיות יותר קשות. בשיעור הבא יהיה מתאים אם נעשה תרגול. זה טוב כי מאפשר למי שלא היה בשיעור להשלים את החומר.

יובל: היה לי נוח לצפות במהירות של פי 2. השיעור היה נחמד וממוקד, עם דוגמאות. אהבתי שלא עיכבו אותי ולא הייתי צריכה לחכות עד שאחרים יבינו, כמו בשיעור רגיל. השאלות היו מתאימות מבחינת הקושי אבל צריך יותר שאלות. היה דבר אחד שלא הבנתי אבל חזרתי בסרטון אחורה והבנתי.

מישל: מאד אהבתי, זו דרך טובה להעברת הנושא. אבל חלק מהשאלות היו קלות מידי. אחר כך היו שאלות קשות יותר ומתאימות.

learningformastery

הנה חלק מהכיתה, חלק מהתלמידים עשו מבחן וחלק עשו את הפעילות. למעשה הרעיון עלה משום שרציתי להמנע מביטול שיעור עקב מבחן לחלק מילדי הכיתה 🙂 אחר כך המשכתי כי נהניתי להכין את הסרטונים.

רשומה קודמת בנושא "למידה לשם שליטה" הכוללת פעילויות, מרץ 2014

 

תעלומות ותרחישים אינטראקטיביים – Scenario based learning

תעלומות ותרחישים אינטראקטיביים,  "חקר מקרה"

למידה המבוססת על תרחישים (scenario based learning) היא אסטרטגיית הוראה המבוססת על בעיה (PBL). זו פעילות המדמה תהליך חשיבה מהחיים האמיתיים ומדגימה את האותנטיות והרלוונטיות של התוכן הנלמד.  תהליך הצגת הבעייה ופתרונה משלב החלטות ובחירות של התלמיד/ה, בדומה לחקר מקרה (case study) אינטראקטיבי המזמין את התלמידים לבחור בין אפשרויות שונות במהלך פתרון הבעיה. התלמידים יכולים לעבוד באופן אישי בקצב שלהם (ראו פה למידה לשליטה, למידה מותאמת אישית), או בקבוצות. היכנסו לדוגמאות שבאתר Science mysteries כדי להתרשם. הנה דוגמה בהוראת אסטרונומיה, דמוגרפיה, ודוגמה מתחום הרפואה, מדעיםרב תרבותיות בצבא.

איך מתכננים פעילות למידה המבוססת על תרחיש?

יש לבחור בבעיה מורכבת שקשורה למטרות הלמידה ולהציג אותה כמצב הדורש דיון, חשיבה, למידה וקבלת החלטות. אפשר לארגן סידרה של אירועים באופן לוגי כאשר לכל החלטה של התלמיד יש השלכות ומשוב. 

בגרסה הפשוטה יחסית מציגים את האתגר, נותנים לתלמידים לעבור בין משאבי למידה, לקרוא, לצפות, להתנסות – ולבחור בין אפשרויות.

 

scenario2

 

scenario1

 

אפשרות נוספת היא לתאר מצב ולבקש החלטה, בחירה בין אפשרויות. למשל תיאור של חולה המגיע למיון, מה עשוי לגרום למצבו? מה תבדקו? בכל פעם שהלומד בוחר בין אפשרויות הוא מקבל משוב לבחירה שלו. הלומד מוזמן לכתוב או להקליט הסבר או להעלות אפשרויות ולהציע בדיקות או טיפול. ההתקדמות היא לוגית ומסתעפת.  תכננו קודם את המסלול המיטבי או כמה דרכים מיטביות והפעילו את הפעילות במסלול זה, סמנו לכם היכן הלומדים יכולים לסטות מהמסלול המיטבי וכיצד למשב את הסטיות הללו. אם הן מובילות לדרך נכונה נוספת, הוסיפו אותה לפעילות. ואם הן מובילות לתוצאה לא רצוייה, משבו,"שקמו" את המצב והציעו דרך לחזרה לכיוון הנכון.

 

כלים לתרחישים 

למידה המבוססת על תרחישים אינטראקטיביים מתאימה במיוחד למדיום הדיגיטלי – המאפשר הסתעפויות, קישורים וגישה נוחה למשאבים. הדרך הפשוטה ביותר להרכיב תעלומה אינטראקטיבית היא בפאואר פוינט והיפר-קישור (היפר קישור בוויקיפדיה, מצגת לדוגמה תעלומת סלמונלה). ישנן תוכנות ייעודיות המאפשרות להרכיב תעלומות כאלו למשל התכנה (לא חינמית) StoryLine של Articulate המשמשת בעיקר להדרכה בתעשייה, הנה דוגמה בנושא סיגנונות ניהול. אפשרויות חינמיות הן טוויין – המשמש לחיבור סיפורים לא לינאריים ו- SBLi התוכנה האוניברסיטאית בקוד פתוח. אני משערת שגם אתר גוגל סייטס יכול להתאים.

אני לא מכירה תרחישים רבים בעברית. האסטרטגיה משמשת בעיקר בעולם ההדרכה בארגונים ובתעשייה. לכן יהיה מאד מעניין לראות תרחישים בהוראה ביסודי, תיכון והשכלה גבוהה. חשוב רק לוודא שהתרחיש יציג בעיה אותנטית ומורכבת, יאפשר למידה פעילה, יהיה אינטראקטיבי ויאפשר חשיבה מסדר גבוה.

למידה לשם שליטה (learning for mastery)

כמה מתלמידי כיתה אחת לומדים לדעתכם באופן המיטבי בדרך אחת ? למעשה כל אחת ואחד מאד מיוחדים בהעדפות, סיגנונות והרכב אינטליגנציות, עד כדי כך שקשה לקלוע לדרך הלמידה המיטבית של כל אחת ואחד: לקויות למידה, הפרעת קשב וריכוז, ילדי אוכלוסיות מוחלשות, מחוננים, מצטיינים, מחוננים בעלי לקויות למידה (twice exceptional) . כל אחד עולם ומלואו.

צפו בשיחה עם הווארד גארדנר. הוא אומר: "אם אנחנו יודעים שילד אחד לומד באופן חזותי-מרחבי, ילד אחר לומד מתוך התנסות בידיים, ילד שלישי אוהב לשאול שאלות פילוסופיות וילד רביעי אוהב סיפורים… אנחנו יכולים לספק משאבים לייצוג חומר לימוד לילד בדרך שתהייה לו מעניינת ושבאמצעותה יוכל לבטא את האינטליגנציות שלו באופן פורה. רצוי שהטכנולוגיה בה משתמשים תהייה אינטראקטיבית כדי שהילד יוכל להראות את ההבנה שלו בדרך נוחה. קיימת מעשייה לפיה הדרך היחידה ללמוד משהו היא לקרוא עליו בספר לימוד או לשמוע עליו הרצאה. והדרך היחידה להראות שהבנו משהו היא לעשות בוחן ובו שאלות עם תשובות קצרות ולפעמים שאלה פתוחה. אבל אלו הן שטויות. אפשר ללמד כל דבר ביותר מדרך אחת. ואפשר להבין כל דבר בלמעלה מדרך אחת. אני לא חושב שבגלל שיש 8 אינטליגנציות עלינו ללמד כל דבר ב-8 דרכים. זה טפשי, אבל אנחנו תמיד צריכים לשאול את עצמנו, "האם אנחנו מגיעים לכל הילדים? ואם לא, ישנן דרכים לעשות זאת." אינטליגנציות מרובות/ הווארד גארדנר

הרצאת TEDx של פול אנדרסן, מורה לביולוגיה במונטנה (Bozeman Science) המתאר את ההתנסות שלו ב- learning for mastery.

 קריאה בנושא למידה לשם שליטה: Lessons of mastery learning. Educational Leadership. Oct 20

דוגמות לפעילויות המאפשרות למידה בקצב אישי:

1. פעילות בנושא התגובה החיסונית. 

2. מעבדה וירטואלית בנושא מיטוזה

עולות השאלות:

  • מהם היתרונות והחסרונות של למידה בדרך זו?
  • באילו מקרים מתאים לדעתך להשתמש בדרך זו? תנו דוגמאות
  • כיצד ניתן לרתום אמצעי תקשוב בהוראה לשם שליטה?
  • האם הוראה דיפרנציאלית או למידה מותאמת אישית תמיד משמעה למידה לבד? 
  • שאלות נוספות?

 

הדור הרביעי

בלוג אישי על המצב החברתי

בלוג האגף למדעים

המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

מחוננים ומצטיינים במחקר - בלוג האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים, המינהל הפדגוגי, במשרד החינוך

בלוג האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים. מיועד ליידע ולעדכן את הקהילה העוסקת בחינוך וייעוץ למחוננים ולמצטיינים בממצאי המחקר בתחום ולחזק את שיתוף הפעולה עם חוקרים בתחום המחוננים והמצטיינים עורכת: דר' גילמור קשת

לומדים עם צחי

אתר ההוראה של צחי שיקמן