הוראה מבדלת (דיפרנציאלית) – מבוא

מהי הוראה מבדלת? ומהי הדרך שבה גישה זו להוראה מתחשבת בהבדלים שבין לומדים ומשנה את ההוראה כך שתתן מענה לצרכים של כל התלמידים?

כמו בעולם הרפואה המכיר יותר ויותר בשונות הגנטית בין בני אדם ובצורך לתת מענה שונה ומותאם אישית – גם בחינוך מבינים שאפילו בכיתה שאמורה להיות הומוגנית יש הטרוגניות גדולה ואם התלמידים הם אלו שעושים את עיקר העבודה במהלך הלמידה שלהם יש לתת מענה לצרכים שלהם. פה אתמקד באסטרטגיות של הוראה מבדלת ואילו בבלוג האגף למחוננים ומצטיינים במשרד החינוך אכתוב על המחקר בתחום מהזווית של התאמת ההוראה למחוננים ולמצטיינים.

נתחיל עם מבוא להוראה מבדלת – אם מתאים לכם יותר להאזין – בכל זאת, עוד מעט פסח ויש את הפאנלים והארונות 🙂 – הנה סרטון ומתחתיו תמלול של הסרטון.

מהי הוראה מבדלת?

דמיינו שאתם בשיעור ספרות. המורה מחליטה לבדוק בזריזות את הבנת הכיתה את השימוש בסימבוליות ברומן שאתם לומדים וזאת כדי להחליט אם אתם מוכנים להמשיך לשלב הבא בשיעור. היא מחלקת לכם  נייר ומבקשת שתציירו ציור המבטא את ההבנה שלכם של הסימליות המופיעה ברומן

איך תגיבו? הציירים המחוננים מיד ייגשו לעבודה. הפחות אמנותיים יימחו אולי ויאמרו שהתוצר שהם יכולים להפיק לא ייצג את ההבנה שלהם של התוכן. אחרים ינסו אבל לא יצליחו במיוחד. ואחרים יחליטו שלא לנסות כלל.

התרחיש מדגים כיצד השימוש בגישה של מידה אחת לכולם,  one size fits all, בהוראה כמו הרצאה לכל הכיתה או לתת משימת כתיבה זהה לכולם, לא מאפשרת לכולם לבטא את ההבנה שלהם. זו הוראה שבה חלק מהתלמידים לומדים ונבחנים בפורמט שהם לא מצטיינים בו. במצבים כאלו הצגת המידע והדרך שבה מוערך הידע מביאה לכך שחלק מהילדים נראים כאילו לא הבינו את התוכן.

איך התלמידים היו מגיבים אם היו מאפשרים להם לבחור מסל אפשרויות: איור, חיבור, מצגת, סירטון או פעילות שיכינו לחבריהם בכיתה

6844059

הוראה מבדלת משמעה לתת לתלמידים בחירה של דרך הלמידה שלהם ודרך הצגת הידע. זו הדרך שבה המורה צופה את הצרכים של התלמידים ומגיב להם.

כדי לתת מענה לצרכי התלמידים, מורים עושים דיפרנציאציה על ידי התאמת:

  • התוכן: מה לומדים?
  • התהליך: איך לומדים?
  • התוצר: איך מציגים את ההבנה

בהשוואה להוראה מסורתית

הוראה מבדלת נובעת מההבנה שבכיתה של 35 ילדים יש 35 צירופים שונים של אישיות, תחומי עניין, העדפות למידה וידע מוקדם לגבי תחום הדעת.

כיתה שבה עושים דיפרנציאציה תציג בפני הילדים בחירה בנוגע לדרך הלמידה של עיקרון או מושג, דרך החשיבה על המושג והדרך שבה יראו למורה שהם יודעים אותו. התכנון דורש זמן, אבל הוראה מבדלת נחשבת לפי המחקר והפרקטיקה לכזו השואפת לתת מענה לצורכי כל התלמידים.

דוגמה נוספת, בכיתת המתמטיקה המסורתית, המורה נותנת 20 תרגילים מהספר וכל התלמידים צריכים להשלים את כל התרגילים במהלך השיעור. גם מדגישים בפני התלמידים כי ידוע שתרגול הוא חשוב במתמטיקה. בכיתה שבה מבינים את השונות בקרב התלמידים תלמידים יוכלו להתחיל מהתרגילים הקלים יותר, לדלג ולפתור כל תרגיל שלישי עד שהם מגיעים לתרגיל מאתגר – ואז הם עוצרים ומתחילים לפתור אחד אחד. התרגילים ברמות הגבוהות משלבים חשיבה יצירתית גם אם לוקח זמן רב לפתור אותם. תלמיד שהפגין הבנה של העיקרון הנלמד גם ברמת מורכבות והעמקה גדולה – לא נדרש לחכות ו"לא להתקדם בחוברת" אלא ממשיך לאתגר הבא. בשלבים שונים, המורה מספקת תיווך לתלמידים. למתקשים במהלך ההתקדמות ולמצטיינים בכל פעם שהם מתחילים נושא חדש.

בדרך דיפרנציאציה אחרת, יילמדו אותם עקרונות אבל במקום לעבוד מהספר המורה מחלקת את התלמידים ל- 4-5 קבוצות, בכל קבוצה החשיבה נעשית בדרך קצת אחרת והקבוצות עוברות בין שלוש מהתחנות :

  1. תחנת התרגילים
  2. תחנה שבה יש חפצים והתלמידים מתבקשים לחבר בעיה המבטאת את העיקרון תוך שימוש בחפצים
  3. חברו סיפור המתאר את פתרון הבעיה
  4. הכינו סרטון קצר המסביר לקבוצה השנייה את העיקרון

differentiated

 

עקרונות מפתח להוראה מבדלת

הערכה מעצבת מתמדת. מורים מספקים דרכים מגוונות להערכה מתמדת של הבנה, חוזקות, צרכים ותחומי עניין

זיהוי צרכים ייחודיים. זיהוי רמות מומחיות וניסיון בקרב התלמידים, צורכי הפשטה למול קונקרטיזציה, למידה באופן אינדוקטיבי לעומת דדוקטיבי

  • אינדוקטיבי: מפתחים הכללה לפי הפרטים
    • זו חשיבה היכולה להתקיים למשל בלמידת חקר כשמעלים הסברים והכללות המניעים חקר.
    • זו דרך הוראה המתאימה לתלמידים מחוננים ואז החקר פתוח בייחוד בהעלאת השאלות ובפרשנות על הממצאים.
  • דדוקטיבי: לומדים את הכלל ואחר כך דוגמאות
    • זו דרך הוראה המתאימה לתלמידים מתקשים
    • אפשר ללמד בדרך החקר גם עם תלמידים מתקשים ואז החקר מובנה יותר ונובע משאלה שהמורה מציע מסל אפשרויות.

עבודה בקבוצות

  • תלמידים משתפים פעולה בזוגות ובקבוצות קטנות
  • קבוצות הומוגניות או הטרוגניות
  • מאפשר דיון משמעותי ולמידה אחד מהשני

פתרון בעיות

  • הלמידה מתבצעת על סוגיות ועקרונות ולא על "הספר" או הפרק
  • מעודד תלמידים לחקור רעיונות גדולים ולהרחיב את הבנתם

בחירה

  • האוטונומיה מאפשרת תחושת בעלות על הלמידה, התאמה לתחומי עניין ומגבירה את המוטיבציה

התומכים בהוראה מבדלת אומרים שהתלמידים יותר מעורבים בלמידה, משום שדרכי ההוראה מותאמות להעדפות שלהם. בנוסף הם לוקחים בעלות על הלמידה שלהם, משום שהם מקבלים בחירה. לעומת זאת המתנגדים אומרים שרמת המורכבות של השיעורים הנדרשת מהמורים היא לא אפשרית והיא לא נותנת מספיק מקום לגישות מסורתיות אבל אפקטיביות.

בלי קשר לדעתכם על הגישה, המציאות היא שחיוני להכירה מאחר שהיא ממלאה תפקיד חשוב במתן מענה למגוון הצרכים של תלמידים בכיתות ההטרוגניות של ימינו

לסיכום, הוראה מבדלת היא הדרך שבה מורים נותנים מענה להבדלים בין תלמידים בכיתה. הוראה מבדלת מתבצעת באמצעות התאמה של התוכן, התהליך והתוצר להעדפות הלמידה, תחומי העניין, היכולות, הידע המוקדם והמוכנות של התלמידים.

הצגת מידע חדש בגישות שונות מוודאה שכל קבוצות התלמידים נחשפות למידע בדרך המאפשרת להם לעבד אותו ולהבינו. בחירה מסל של פעילויות מאפשרית לתלמידים לעבוד עם הקונספט החדש בדרך שהם מוצאים מעניינת ואפשרית. לבסוף, שימוש בפורמטים שונים לצורך הערכת ההבנה מבטיחה שדרכי ההערכה אכן מודדות את הבנת התלמידה ולא מוטות על ידי כישור חסר או שונות לא רלוונטית לנושא.

אתם מוזמנים להשתתף בדיון על הוראה מבדלת

א. נא כיתבו בתגובה לפוסט  בבלוג זה מה לדעתכם יידרש מכם כדי להיות מסוגלים ליישם את גישת ההוראה המבדלת? מה כדאי שתלמדו לעשות כדי להתמודד עם האתגר ולמה תזדקקו? נא הגיבו לפחות לשניים מהמגיבים האחרים

ב. נא כיתבו בבלוגים שלכם איזו מהכיתות הבאות לדעתכם מתאימה הכי להוראה מבדלת ומדוע (מיועד לסטודנטים בקורס הוראה מקוונת ללמידה משמעותית, האונ' העברית).

 

מקורות התמונות: כיתה בח', כיתה בטורים, כיתה בקבוצות

ג. נא היכנסו לקובץ שיתופי של הערכת כלי תקשוב . בחרו בכלי או יישום המאפשר לדעתכם הוראה מבדלת, הכניסו בעמודה החדשה "פעילות הוראה מבדלת" פעילות המאפשרת דיפרנציאציה של ההוראה לקבוצות של תלמידים מתקשים ותלמידים מצטיינים או מחוננים. אתם מוזמנים להכניס כלי תקשוב חדשים שלא מופיעים פה ולהעריך את התרומה שלהם לפדגוגייה מיטבית.

 

מקורות וחומרים נוספים:

אסטרטגיות ופעילויות לדוגמה – בהוראה מבדלת:

 

לעיון נוסף:

תודה לד"ר יעל צורן על ההערות לשיפור.

  1. עיברות ההוראה הדיפרנציאלית להוראה מבדלת או מובחנת
  2.  "עוד דוגמה לשיעור בצורה של הוראה מבדלת: כל קבוצה לומדת תוכן מסוים, אותו תוכן, מספר אחר או ממקור אחר. למשל: לומדים את מערכת העיכול, אז קבוצה אחת לומדת מתוך סרט וידאו, אחרת מתוך ספר לימוד א' ועוד אחרת מספר לימוד אחר כאשר נבדק ונמצא כי כל ספר הוא בגישה אחרת לחומר." 
  3. יעל מוסיפה ומציינת כי לפי ואן טסל בסקה הוראה מבדלת היא תגובה לצרכי התלמיד (וכאן ברור שמודגש הצורך לאבחן ולמפות קודם את היכולות של תלמידי הכיתה) באמצעות תהליך מכוון שכולל את תכנית ההוראה (המיוצג פה על ידי "התוכן") תהליך ההוראה וההערכה שלו (או "התוצר") . התוצר הוא תוצר הלמידה והבחינה שלו היא באמצעות ביצועי הבנה כמו שלמדנו מפרקינס, לא בהכרח בדרך של PBL, אלא באותה מידה יכול להיות מבחן, או מילוי של מטלה מסוג דף עבודה.

 

 

 

דיון על יצירתיות

בקורס המקוון בלימודי הוראה באונ' העברית, דיברנו הפעם על יצירתיות. הסטודנטים כתבו רעיונות בבלוגים האישיים שלהם ובפדלט למטה. אתם מוזמנים להצטרף ולהגיב בפדלט על ידי הקלקה בפנים.

הנה המצגת שבה השתמשנו כבסיס לדיון – בקישור – ואת המשאב העשיר שהכינה ועדת יצירתיות באגף למחוננים ולמצטיינים במחונ-נט

 

 

למידה לשם שליטה (mastery learning)

דרך הלמידה לשם שליטה רואה את התלמידים כאינדיבידואלים הלומדים כל אחד בקצב ובדרך משלו או משלה. לפעמים זה נכון 🙂 ולפעמים זה גם מתאים. למה נכון רק לפעמים? משום שיש ערך לתהליך הלמידה וגיבוש הזהות המתרחש בעבודה בקבוצות. עם זאת, למידה עצמאית מסוגים שונים יכולה להעשיר את דרכי הלמידה העצמאית שילדים מכירים ולאפשר הוראה דיפרנציאלית. הנה תיאור השיעור ותגובות התלמידים.

השיעור: השיעור מורכב מחמישה סרטונים בנושא תורשה מורכבת. התלמידים צפו בסרטון וענו על 1-2 שאלות שחיכו להם אחריו. אם ענו נכון, עברו לסרטון הבא. אם לא, התייעצו או צפו שוב. כך עברו בין הסרטונים.

וגם ברוג'ום –  אולי יותר נוח – אודה אם תציצו ותכתבו בתגובות את דעתכם

הסרטונים 5 סרטונים בנושאי השיעור, באורך של בין 10 -30 דק', הוכנו באפליקציה של הקלטת קול על לוח לבן, educreations באייפד. האפליקציה מאפשרת העלאת מצגת יחד עם כתיבה על האייפד תוך כדי הקלטת שמע.  קיימת גרסה חינמית המאפשרת להעלות תמונות לשיעור ולהקליט דיבור וכתיבה על הלוח הלבן. לצורך שיעור זה השתמשתי בגרסת ה-pro של המחלקה ללימודי הוראה בביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית. העטים עלו 10 ש"ח לחבילה של חמישה בחנות לכלי כתיבה.

השאלות הוכנו ב- testmoz המאפשר כניסה לשאלות ללא הרשמה ומשוב מידי. השתמשתי בגירסה החינמית המוגבלת בכך שלא שומרת את התשובות ולכן אין לי אפשרות לדעת אם התלמידים נכנסו וענו. אבל השיעור הבא יתחיל עם בוחן קצר כדי לבדוק את ידיעותיהם. גם classmarker מאפשר כניסה לשאלות ללא הרשמה ומשוב מיידי אבל לא שומר דו"ח עם השמות והתשובות של התלמידים.

מדברי הילדים (תלמידי י"ב, עתיד תיכון למדעים לוד):

אלון: זה מגוון. היה נחמד כי זו עבודה עצמית והסרטונים היו מאד גרפיים. אבל צריך בכל זאת לעבור שוב בכיתה, אולי עם תרגול. היה לי איטי מידי – הרצתי את הסרטונים במהירות של פי 1.5. בקשר לשאלות, בגלל שהן היו שאלות אמריקאיות היה קשה להסיק אם אני באמת יודע.

רז: הסרטונים עזרו לי בזכות השילוב של המצגת והכתיבה המשולבת בסרטון. בנוסף, עזר לי שהסרטון שילב גם למידה מראייה וגם משמיעה. אני חושבת שהשאלות צריכות להיות יותר פשוטות. אולי היה עדיף לשלב שאלות תוך כדי הסרטון אם אפשר.

סיון וטלי: הסרטון היה איטי מידי אבל היה ברור ממש כמו שיעור רגיל. היה טוב שיכולנו להתמודד עם שאלות אבל הן היו צריכות להיות יותר קשות. בשיעור הבא יהיה מתאים אם נעשה תרגול. זה טוב כי מאפשר למי שלא היה בשיעור להשלים את החומר.

יובל: היה לי נוח לצפות במהירות של פי 2. השיעור היה נחמד וממוקד, עם דוגמאות. אהבתי שלא עיכבו אותי ולא הייתי צריכה לחכות עד שאחרים יבינו, כמו בשיעור רגיל. השאלות היו מתאימות מבחינת הקושי אבל צריך יותר שאלות. היה דבר אחד שלא הבנתי אבל חזרתי בסרטון אחורה והבנתי.

מישל: מאד אהבתי, זו דרך טובה להעברת הנושא. אבל חלק מהשאלות היו קלות מידי. אחר כך היו שאלות קשות יותר ומתאימות.

learningformastery

הנה חלק מהכיתה, חלק מהתלמידים עשו מבחן וחלק עשו את הפעילות. למעשה הרעיון עלה משום שרציתי להמנע מביטול שיעור עקב מבחן לחלק מילדי הכיתה 🙂 אחר כך המשכתי כי נהניתי להכין את הסרטונים.

רשומה קודמת בנושא "למידה לשם שליטה" הכוללת פעילויות, מרץ 2014

 

Google Doc | הקלדת קול

אני מבקשת לשתף פוסט בבלוג של אפרת מעטוף "כלים קטנים גדולים". אפרת מעדכנת באופן שוטף בחידושים וכלים טכנולוגיים להוראה. לדוגמה, הכלי של כונן גוגל, המקליד קול. אפרת מציעה להשתמש בהקלדה של תשובות תלמידים הזקוקים להכתבה בעת מבחן. המחשבה הראשונה שלי הייתה כל הפעמים שבהם עוברות הרבה מחשבות, תכניות ורעיונות אבל אתם בפקק או בנסיעה ולא יכולים לכתוב אותם כדי שלא תשכחו. אבל, רק אחרי שתימצא אפשרות להקליט ללא נגיעה בטלפון. אולי רעיון טוב יותר הוא להשתמש בכלי כדי להקליד הרצאה, או להקליד ראיון מחקרי או עיתונאי (הקלטה להקלדה בלי צורך בתמלול)ולמי שהתעניין ברעיון ללמד כתיבה בעזרת פרויקט/מעבדה דיווח עיתונאי, יתכן שכלי כזה יכול להתאים. אני מניחה שכרגע ההעברה בעברית איננה מושלמת, אני זוכרת את השלב הזה באנגלית – די מצחיק – אבל יכולת זיהוי הדיבור בוודאי יכולה להשתפר עם הזמן בייחוד אם קיימת יכולת למידה של המערכת. מכאן נובע סייג נוסף הקשור לפרטיות – האם אתם רוצים שגוגל  יידע לזהות את הקול שלכם ולשייך אותו לחשבון הגוגל שלכם? אחרי מילים אלו בוודאי רק מעטים ירצו לחשוב על רעיונות נוספים ליישום בחינוך, ובכל זאת? רעיונות נוספים?

מקור: Google Doc | הקלדת קול

תעלומות ותרחישים אינטראקטיביים – Scenario based learning

תעלומות ותרחישים אינטראקטיביים,  "חקר מקרה"

למידה המבוססת על תרחישים (scenario based learning) היא אסטרטגיית הוראה המבוססת על בעיה (PBL). זו פעילות המדמה תהליך חשיבה מהחיים האמיתיים ומדגימה את האותנטיות והרלוונטיות של התוכן הנלמד.  תהליך הצגת הבעייה ופתרונה משלב החלטות ובחירות של התלמיד/ה, בדומה לחקר מקרה (case study) אינטראקטיבי המזמין את התלמידים לבחור בין אפשרויות שונות במהלך פתרון הבעיה. התלמידים יכולים לעבוד באופן אישי בקצב שלהם (ראו פה למידה לשליטה, למידה מותאמת אישית), או בקבוצות. היכנסו לדוגמאות שבאתר Science mysteries כדי להתרשם. הנה דוגמה בהוראת אסטרונומיה, דמוגרפיה, ודוגמה מתחום הרפואה, מדעיםרב תרבותיות בצבא.

איך מתכננים פעילות למידה המבוססת על תרחיש?

יש לבחור בבעיה מורכבת שקשורה למטרות הלמידה ולהציג אותה כמצב הדורש דיון, חשיבה, למידה וקבלת החלטות. אפשר לארגן סידרה של אירועים באופן לוגי כאשר לכל החלטה של התלמיד יש השלכות ומשוב. 

בגרסה הפשוטה יחסית מציגים את האתגר, נותנים לתלמידים לעבור בין משאבי למידה, לקרוא, לצפות, להתנסות – ולבחור בין אפשרויות.

 

scenario2

 

scenario1

 

אפשרות נוספת היא לתאר מצב ולבקש החלטה, בחירה בין אפשרויות. למשל תיאור של חולה המגיע למיון, מה עשוי לגרום למצבו? מה תבדקו? בכל פעם שהלומד בוחר בין אפשרויות הוא מקבל משוב לבחירה שלו. הלומד מוזמן לכתוב או להקליט הסבר או להעלות אפשרויות ולהציע בדיקות או טיפול. ההתקדמות היא לוגית ומסתעפת.  תכננו קודם את המסלול המיטבי או כמה דרכים מיטביות והפעילו את הפעילות במסלול זה, סמנו לכם היכן הלומדים יכולים לסטות מהמסלול המיטבי וכיצד למשב את הסטיות הללו. אם הן מובילות לדרך נכונה נוספת, הוסיפו אותה לפעילות. ואם הן מובילות לתוצאה לא רצוייה, משבו,"שקמו" את המצב והציעו דרך לחזרה לכיוון הנכון.

 

כלים לתרחישים 

למידה המבוססת על תרחישים אינטראקטיביים מתאימה במיוחד למדיום הדיגיטלי – המאפשר הסתעפויות, קישורים וגישה נוחה למשאבים. הדרך הפשוטה ביותר להרכיב תעלומה אינטראקטיבית היא בפאואר פוינט והיפר-קישור (היפר קישור בוויקיפדיה, מצגת לדוגמה תעלומת סלמונלה). ישנן תוכנות ייעודיות המאפשרות להרכיב תעלומות כאלו למשל התכנה (לא חינמית) StoryLine של Articulate המשמשת בעיקר להדרכה בתעשייה, הנה דוגמה בנושא סיגנונות ניהול. אפשרויות חינמיות הן טוויין – המשמש לחיבור סיפורים לא לינאריים ו- SBLi התוכנה האוניברסיטאית בקוד פתוח. אני משערת שגם אתר גוגל סייטס יכול להתאים.

אני לא מכירה תרחישים רבים בעברית. האסטרטגיה משמשת בעיקר בעולם ההדרכה בארגונים ובתעשייה. לכן יהיה מאד מעניין לראות תרחישים בהוראה ביסודי, תיכון והשכלה גבוהה. חשוב רק לוודא שהתרחיש יציג בעיה אותנטית ומורכבת, יאפשר למידה פעילה, יהיה אינטראקטיבי ויאפשר חשיבה מסדר גבוה.

למידה לשם שליטה (learning for mastery)

כמה מתלמידי כיתה אחת לומדים לדעתכם באופן המיטבי בדרך אחת ? למעשה כל אחת ואחד מאד מיוחדים בהעדפות, סיגנונות והרכב אינטליגנציות, עד כדי כך שקשה לקלוע לדרך הלמידה המיטבית של כל אחת ואחד: לקויות למידה, הפרעת קשב וריכוז, ילדי אוכלוסיות מוחלשות, מחוננים, מצטיינים, מחוננים בעלי לקויות למידה (twice exceptional) . כל אחד עולם ומלואו.

צפו בשיחה עם הווארד גארדנר. הוא אומר: "אם אנחנו יודעים שילד אחד לומד באופן חזותי-מרחבי, ילד אחר לומד מתוך התנסות בידיים, ילד שלישי אוהב לשאול שאלות פילוסופיות וילד רביעי אוהב סיפורים… אנחנו יכולים לספק משאבים לייצוג חומר לימוד לילד בדרך שתהייה לו מעניינת ושבאמצעותה יוכל לבטא את האינטליגנציות שלו באופן פורה. רצוי שהטכנולוגיה בה משתמשים תהייה אינטראקטיבית כדי שהילד יוכל להראות את ההבנה שלו בדרך נוחה. קיימת מעשייה לפיה הדרך היחידה ללמוד משהו היא לקרוא עליו בספר לימוד או לשמוע עליו הרצאה. והדרך היחידה להראות שהבנו משהו היא לעשות בוחן ובו שאלות עם תשובות קצרות ולפעמים שאלה פתוחה. אבל אלו הן שטויות. אפשר ללמד כל דבר ביותר מדרך אחת. ואפשר להבין כל דבר בלמעלה מדרך אחת. אני לא חושב שבגלל שיש 8 אינטליגנציות עלינו ללמד כל דבר ב-8 דרכים. זה טפשי, אבל אנחנו תמיד צריכים לשאול את עצמנו, "האם אנחנו מגיעים לכל הילדים? ואם לא, ישנן דרכים לעשות זאת." אינטליגנציות מרובות/ הווארד גארדנר

הרצאת TEDx של פול אנדרסן, מורה לביולוגיה במונטנה (Bozeman Science) המתאר את ההתנסות שלו ב- learning for mastery.

 קריאה בנושא למידה לשם שליטה: Lessons of mastery learning. Educational Leadership. Oct 20

דוגמות לפעילויות המאפשרות למידה בקצב אישי:

1. פעילות בנושא התגובה החיסונית. 

2. מעבדה וירטואלית בנושא מיטוזה

עולות השאלות:

  • מהם היתרונות והחסרונות של למידה בדרך זו?
  • באילו מקרים מתאים לדעתך להשתמש בדרך זו? תנו דוגמאות
  • כיצד ניתן לרתום אמצעי תקשוב בהוראה לשם שליטה?
  • האם הוראה דיפרנציאלית או למידה מותאמת אישית תמיד משמעה למידה לבד? 
  • שאלות נוספות?

 

ZappyLab – יישום חינמי למעבדות

גל חיימוביץ סיפר לי על פרויקט נהדר בשם ZappyLab בטבלטים וטלפונים – זה יישום חינמי שבו אפשר להטעין את כל הפרוטוקולים המצטברים במעבדה – מאפשר לכתוב גם בעברית, ולחלוק פרוטוקולים עם עמיתים. בנוסף, ניתן לכתוב במחברת מעבדה דיגיטלית שיתופית, איסוף נתונים וייצוא לגליון אסקל וכל זאת עם גיבוי בענן. הורדתי והתלהבתי מאד. אפשר לבנות את הפרוטוקול ביישום באופן שבו כתוב מה צריך לעשות ויש טיימר ליד כל שלב לפי הזמן שכתבת בפרוטוקול. protocols.io מנסים לגייס כסף ב- kickstarter כדי להעמיד את האפשרות ל- crowdsourcing כלומר השיתופיות בקהילת המדע וההוראה. נשארו עוד 3 ימים לקמפיין וחסרים להם 22,000$ .

ZappyLab הוא יישום באייפד ואנדרואיד המלווה במעבדה, מתאים לאוניברסיטה וגם לתיכון. היישום כולל מונים (counters), טיימר, עקומות גדילה המאפשרות לתעד ולייצא נתונים, מחשב מולריות. אפשר לכתוב במחברת שיתופית ואינטראקטיבית. זו דרך המאפשרת לתלמידים לשתף פעולה בכיתה ובין כיתות. השנה אני מנחה פרויקט ביוחקר, חקר עצמאי – אני מתכננת לנהל את הפרויקט באתר wikispaces classroom, אנסה לשלב גם ZappyLab ולראות כיצד מאגר הפרוטוקולים הגדול בטלפון או בטבלט, בנוסף למקום שבו התלמידים יוכלו לכתוב ולייצא נתונים יעצים את החקר.. בקיצור הפרויקט נראה לי מאד מלהיב ומבטיח בשיתופיות ובעזרה שלו לניהול נתונים ופרוטוקולים – היכנסו לקיקסטרטר כדי לעזור!

גילוי נאות: כמובן שאני לא מקבלת שום טובת הנאה מהפרסום מלבד הסיכוי שהפרויקט ימשיך והתלמידים שלי יהנו.

zappylab

עיצוב סביבה אינטרנטית לליווי תהליך חקר

האתגר בבניה של סביבה מתוקשבת שתשמש להנחייה וליווי של תהליכי חקר הוא שיש לה לפחות שני בוסים בעלי מטרות שונות: המורה והתלמידים. המורה זקוק לסביבה כדי לארגן את העבודה עם צוותי התלמידים – כלומר המורה משתמש בסביבה לצורך ניהול פרויקט בצוותים, הערכה מעצבת של איכות התהליך, עבודת הצוות ותוצרי הביניים והערכה מסכמת של התוצרים הסופיים. התלמידים זקוקים לסביבה כדי לקדם את החקר שלהם: להתחיל, לעבור בין שלבי העבודה להפיק את תוצרי הביניים, לקיים דיונים ולקבל החלטות משותפות, לשפר תוצרים ולהציג את התוצרים הסופיים. 

לכן המטרות הספציפיות של סביבה מתוקשבת להנחיית תהליכי חקר הן:

  • לספק מקום לאינטראקציה מוגנת בין התלמידים ובין התלמידים למורה
  • להציג תוצרי ביניים ותוצרים סופיים באופן מוגן לצורך הערכה מעצבת ושיפור מתמיד
  • לסייע בארגון, בליווי ובהנחייה של תהליכי חקר
  • לתעד את התהליך לצורך הערכה מעצבת באופן מוגן.
  • לספק מקום פתוח להצגת תוצרי החקר לציבור המתעניין.

אילו סביבות Web 2.0 עשויות להתאים?

הברירה העקרית היא בין מערכות המנוהלות על ידי הארגון כמו moodle לבין מערכות פתוחות כמו wikispaces classroom . אפשרות שלישית היא שילוב בין השניים, להשתמש ב- moodle ולשבץ בה כלים פתוחים.

פלטפורמה לסביבה אינטרנטית להנחיית חקר:

דוגמה לשימוש ב- moodle כסביבה לניהול פרויקט של חקר

מאפיינים כלליים: כניסה בסיסמה מאפשרת הגנה על התהליך והחומרים. אפשר לארגן את הסביבה באופן הבא: project2014 (1)

  • ראשית, הצגת הפרויקט בעזרת תמונה ומצגת המסבירה את העומד להתרחש במהלך הפרויקט: מטרות, תיאור מהלך ושלבים.
  • תמונה של לוח הזמנים להגשת החומרים
  • פורום לכל שלב בעבודה: בכל פורום יופיעו הנחיות ברורות לנדרש ודפי הסבר נוסף. למשל:
  •      העלאת נושאים ושאלות כלליות (מקורות)
  •      שאלת חקר, השערה ותכנון הניסוי או החקר אם עיוני
  •      ממצאים
  •      מצגות או עבודה

מגבלות:

  • כל התהליך והתוצרים מוגנים בסיסמה.
  • לא נוח לראות את התהליך ומי מבין התלמידים עבד – בעיקר אם עובדים בקבוצה

יתרונות:

  • אפשר לקבל עזרה מרכזי התקשוב
  • אפשר להעביר משנה לשנה

wikispaces classroom:

מאפיינים כלליים: כניסה חופשית, כניסה סיסמה רק לדפים ספציפיים, שילוב של אתר לימודי וניהול פרויקט. הוויקי כולל דפים כמו באתר, אפשרות לדיון ופורום. אני מנסה לבנות סביבה כזו עכשיו. את הרעיון קיבלתי מסביבה של דר' עידית שיף בקישור. הנה הניסיון שלי – עדיין מסגרת ללא תלמידים – בקישור ובתמונה.

environ

סביבות נוספות:

  • יש הממליצים לארגן את החקר ב- evernote או במחברת one note שבחבילת האופיס.

כלים לשיבוץ בסביבה אינטרנטית להנחיית חקר:

  • בלוג שישמש כיומן עבודה ויתנהל בו דיון בין המורה לתלמיד או לצוות.
  • קולאז'ים – בקישור ובקישור – להצגת תהליך ותוצרים.

מה דעתך? איזו סביבה תתאים להנחייה וליווי של חקר? מכיר/ה דוגמאות לסביבות לליווי חקר? נודה אם תוסיפו בתגובות כל דבר שיכול לעזור 🙂

מתי מתאים להשתמש בהוראה הפוכה?

בבית: סרטון קצר (10'-15') + מספר שאלות ידע

בכיתה: תרגול, חשיבה, דיון

"הוראה הפוכה" מאפשרת לתלמידים ללמוד את החומר בבית בעזרת סירטונים קצרים (10-20 דק') ולתרגל בכיתה פתרון בעיות, חשיבה מסדר גבוה כאשר המורה יכול להנחות ולעזור.

האם להפוך את כל ההוראה להוראה הפוכהההוראה ההפוכה מתאימה בעיני כאסטרטגיה נוספת ולא בלעדית כמו כל אסטרטגיית הוראה, מוצלחת ככל שתהיה. בכלל הגמישות חשובה מאד בהוראה משום שמלמדים נושאים שונים, פרקטיקות מגוונות ואוכלוסיות תלמידים שונות. מעבר מלא להוראה הפוכה עשוי להתקל בקשיים, נא ראו את העדות של פול אנדרסון, מורה לביולוגיה בעל אתר יוטיוב עשיר בסירטונים. אנדרסון מספר שחלק מהילדים לא הצליחו לצפות בסירטונים משום שהם עובדים אחר הצהריים או אין להם מחשב. הוא מזהיר מפשטנות יתר ומגלישה לפסיביות של התלמידים – הוא מזכיר שלא להסתפק בהכנת הסירטונים, אלא יש לתכנן דרכים שבהן התלמידים יהיו פעילים בלמידה – זו הרי כל הנקודה 🙂.

לא רק סירטון:

1. יש ללוות את הסירטונים במטלה שתוודא צפייה – למשל, סיכום הנקודות העיקריות בסירטון או הכנת תרשים זרימה של התהליך בפופלט.

2. חשוב לתכנן את העבודה בעקבות הסירטון באופן מעורר ומפתח חשיבה מסדר גבוה. לדוגמה חקר מקרה או תעלומה לפתרון.

איזה סירטון?

אפשר להכין סירטונים בתוכנות חינמיות כמו screencast-o-matic או windows moviemaker. אני מעדיפה את camtasia אבל היא אינה חינמית. לוקח לא מעט זמן להכין כל סירטון – לכן אפשר להשתמש בסירטונים מוכנים ולהתאים לצרכים, לתרגם, לקצר – מ- teacher tube   , youtubeedu ,TED education ,youtube-teachers , edu-tubeלמשל. יש גם סירטוני הוראה בעברית: למשל פורטל התוכן החינוכי של משרד החינוך,  הסירטונים של אקדמיית קאן (בעיקר מתמטיקה), אני 10 במתמטיקה, קישורים מפורטל מס"ע (בעריכת עמי סלאנט), מכירים שיעורים מוקלטים נוספים בעברית?

אפשר להוסיף לסירטונים שאלות – למשל ב- blubbr. אפשר גם ביוטיוב להוסיף הערות.

מתי מתאים להשתמש באסטרטגיית ההוראה ההפוכה?

בעבר הכנתי סירטונים רק לנושאים פשוטים מאחר שהתלמידים יכולים להבין אותם בקלות יחסית ולכן אולי אין צורך להקדיש להם זמן בכיתה – הנה למשל הסירטון על מערכת הנשימה. עדיף לנצל את הזמן בכיתה לשימוש המפתח חשיבה בנושאים הללו, כלומר לחשוב עליהם ולפתור בעיות ברמת חשיבה גבוהה בעזרת הידע הפשוט יחסית להבנה. לאחרונה,  הכנתי סדרה של סירטונים דווקא לנושא מורכב – תהליכי הנשימה התאית ביצורים החיים – ושילבתי אותם עם בעיות חשיבה לפתרון בכיתה.

לאחר שלימדתי את הנושא במשך שלושה מפגשים, ראיתי שהתלמידים זקוקים לזמן נוסף כדי להבין ולעכל את הנושא המורכב לפני שהם מתמודדים עם בעיות חשיבה. הכנתי את הסירטונים כך שהתלמידים יוכלו לצפות בהם בקצב שלהם, להחזיר ולצפות שוב בקטעים שלא ברורים להם. הסירטונים מחולקים לנושאים – לכל נושא סירטון של 4-8 דק' וזה חשוב במיוחד בנושאים מורכבים. אני מצפה שהסירטונים יסייעו לתלמידים להבין את התהליכים הביוכימיים להפקת אנרגיה ולבצע משימות הבנה וחשיבה בנושא  – כמו כן, חלק מהתלמידים הביעו עניין בהבנת התהליכים לעומקם. אדווח בהמשך אם הרעיון היה אפקטיבי. הנה הסירטונים וחלק מהבעיות לפתרון בקישור.

רשומה קודמת בנושא הוראה הפוכה בקישור.

הרחבה בנושא "למידה לשליטה"  במאמר של בנג'מין בלום משנת 1968 למידת "mastery" היא למידה עד שהתלמידים שולטים בנושא. זו למידה מותאמת אישית – הנה דוגמה ממורה למדעים ומאמר דעה בניו-יורק טיימס.

מה דעתכם? האם מתאים להפוך את כל ההוראה? אם לא, מתי מתאים להשתמש בהוראה הפוכה? המלצות לסירטונים?

הוראה מותאמת אישית בעזרת מכשירים ניידים

איך ללמד את כל התלמידים בכיתה?  – פעילויות בזוגות או יחידים בעזרת מכשיר נייד.

הנה דוגמה לפעילות שעסקה בהבנת תהליך מורכב בביולוגיה, התגובה החיסונית. הפעילות פותחה סביב לאנימציית פלאש המתארת את התגובה החיסונית. יש אנימציות מעולות רבות באתר ספרי הלימוד בהוצאת McGrow Hill. האנימציה הוקלטה בלוויית דיבוב בלכידת מסך (screencast) בתכנת Camtasia. נאלצתי להקליט את אנימציית הפלאש כי היישום לא עובד בטבלטים של רוב התלמידים ובהזדמנות כבר ליויתי את האנימציה בדיבוב לעברית. התלמידים שאינם דוברי אנגלית שמחו על כך, השפה המדעית הייתה מספיק קשה. לאחר שהכנתי את הסירטון, פניתי אל הפעילות עצמה. פתחתי אותה במבוא קצר המזמין את התלמידים לבצע את המטלה ומסביר את הרציונאל שלה מבחינת התוכן והחשיבה. לאחר מכן הצבתי לתלמידים שלוש משימות:

    1. לזהות את רכיבי התהליך.
    2. לכתוב תרשים זרימה המציג את הקשר שבין המרכיבים
    3. לענות על שאלות ידע בטופס גוגל דוקס.
    4. בחירה בין שתי פעילויות המזמנות פתרון בעיות ושימוש בידע במצבים חדשים (deeper learning) .

    לבסוף, העליתי את המטלה לאתר שלי כדי שהתלמידים יוכלו לגשת אליה מהטבלט וללמוד (וכל המעוניין גם) – הנה קישור.

    התגובה החיסונית מטלה

בשיעור הצגתי את המטלה לתלמידים והם התחילו בצפייה באנימציה עם אוזניות. מי שהיה בלי טבלט ("לא טעון", "שכחתי בבית" וכולי) פתח את הטלפון אם היה לו, או עבד בזוג. נראה היה שהם נהנים לצפות באנימציה ואחר כך תלמידים אמרו שהיא תרמה להבנת התהליך ועזר להם שיכלו לעצור ולחזור על חלקים של הסירטון. לאחר מכן הם התחילו עם המשימות, ופה חלקם התקדמו מהר ובריכוז ואחרים התקשו להבין מה הכוונה. עברתי ביניהם ועזרתי כשהיה צריך. בכל זאת הופתעתי מההבדלים בקצב העבודה. בסוף השיעור היו תלמידים שסיימו את המטלה והיו שרק סיימו לצפות באנימציה.

קראתי לרשומה "הוראה מותאמת אישית" – על משקל "personalized medicine" תחום ברפואה הקובע את הטיפול בהתאם להבדלים הקיימים בין אנשים בנוגע לתגובה שלהם לתרופות. כמובן שגם בלמידה – הצרכים האינטלקטואלים של הלומדים שונים, ולאנשים שונים יש אפיקי קליטה מועדפים שונים (חזותי, טקסט, שמיעה, תנועה למשל). ההתאמה האישית בפעילות התבטאה במבנה הפעילות שאפשר לכל תלמיד ללמוד בקצב הנוח לו ובכך שהלימוד לא היה באמצעות טקסט או הרצאה – אלא המחשה. 

מה המשמעות? האם בהוראה כזו באמת לימדתי את כולם? לא כולם השיגו את יעד ההבנה עד תומו ואחדים התעכבו בחלקים הראשונים של המשימה. לעומת זאת תלמידים מחוננים הגיעו במהלך השיעור לתפקוד ברמה קוגניטיבית גבוהה בעוד שבשיעור הרצאה הם היו נאלצים לחכות עד שהמורה יחזור ויסביר את התהליך המסובך לאחרים . היתכן שבהוראה פרונטלית רק נדמה שכולם יחד? איך מתאים להתייחס להבדלים בין תלמידים?

מה דעתכם? אתם מוזמנים להגיב ולשתף בדוגמאות להוראה מותאמת אישית 

הדור הרביעי

בלוג אישי על המצב החברתי

בלוג האגף למדעים

המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

מחוננים ומצטיינים במחקר - בלוג האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים, המינהל הפדגוגי, במשרד החינוך

בלוג האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים. מיועד ליידע ולעדכן את הקהילה העוסקת בחינוך וייעוץ למחוננים ולמצטיינים בממצאי המחקר בתחום ולחזק את שיתוף הפעולה עם חוקרים בתחום המחוננים והמצטיינים עורכת: דר' גילמור קשת

לומדים עם צחי

אתר ההוראה של צחי שיקמן