הוראה מבדלת (דיפרנציאלית) – מבוא

מהי הוראה מבדלת? ומהי הדרך שבה גישה זו להוראה מתחשבת בהבדלים שבין לומדים ומשנה את ההוראה כך שתתן מענה לצרכים של כל התלמידים?

כמו בעולם הרפואה המכיר יותר ויותר בשונות הגנטית בין בני אדם ובצורך לתת מענה שונה ומותאם אישית – גם בחינוך מבינים שאפילו בכיתה שאמורה להיות הומוגנית יש הטרוגניות גדולה ואם התלמידים הם אלו שעושים את עיקר העבודה במהלך הלמידה שלהם יש לתת מענה לצרכים שלהם. פה אתמקד באסטרטגיות של הוראה מבדלת ואילו בבלוג האגף למחוננים ומצטיינים במשרד החינוך אכתוב על המחקר בתחום מהזווית של התאמת ההוראה למחוננים ולמצטיינים.

נתחיל עם מבוא להוראה מבדלת – אם מתאים לכם יותר להאזין – בכל זאת, עוד מעט פסח ויש את הפאנלים והארונות 🙂 – הנה סרטון ומתחתיו תמלול של הסרטון.

מהי הוראה מבדלת?

דמיינו שאתם בשיעור ספרות. המורה מחליטה לבדוק בזריזות את הבנת הכיתה את השימוש בסימבוליות ברומן שאתם לומדים וזאת כדי להחליט אם אתם מוכנים להמשיך לשלב הבא בשיעור. היא מחלקת לכם  נייר ומבקשת שתציירו ציור המבטא את ההבנה שלכם של הסימליות המופיעה ברומן

איך תגיבו? הציירים המחוננים מיד ייגשו לעבודה. הפחות אמנותיים יימחו אולי ויאמרו שהתוצר שהם יכולים להפיק לא ייצג את ההבנה שלהם של התוכן. אחרים ינסו אבל לא יצליחו במיוחד. ואחרים יחליטו שלא לנסות כלל.

התרחיש מדגים כיצד השימוש בגישה של מידה אחת לכולם,  one size fits all, בהוראה כמו הרצאה לכל הכיתה או לתת משימת כתיבה זהה לכולם, לא מאפשרת לכולם לבטא את ההבנה שלהם. זו הוראה שבה חלק מהתלמידים לומדים ונבחנים בפורמט שהם לא מצטיינים בו. במצבים כאלו הצגת המידע והדרך שבה מוערך הידע מביאה לכך שחלק מהילדים נראים כאילו לא הבינו את התוכן.

איך התלמידים היו מגיבים אם היו מאפשרים להם לבחור מסל אפשרויות: איור, חיבור, מצגת, סירטון או פעילות שיכינו לחבריהם בכיתה

6844059

הוראה מבדלת משמעה לתת לתלמידים בחירה של דרך הלמידה שלהם ודרך הצגת הידע. זו הדרך שבה המורה צופה את הצרכים של התלמידים ומגיב להם.

כדי לתת מענה לצרכי התלמידים, מורים עושים דיפרנציאציה על ידי התאמת:

  • התוכן: מה לומדים?
  • התהליך: איך לומדים?
  • התוצר: איך מציגים את ההבנה

בהשוואה להוראה מסורתית

הוראה מבדלת נובעת מההבנה שבכיתה של 35 ילדים יש 35 צירופים שונים של אישיות, תחומי עניין, העדפות למידה וידע מוקדם לגבי תחום הדעת.

כיתה שבה עושים דיפרנציאציה תציג בפני הילדים בחירה בנוגע לדרך הלמידה של עיקרון או מושג, דרך החשיבה על המושג והדרך שבה יראו למורה שהם יודעים אותו. התכנון דורש זמן, אבל הוראה מבדלת נחשבת לפי המחקר והפרקטיקה לכזו השואפת לתת מענה לצורכי כל התלמידים.

דוגמה נוספת, בכיתת המתמטיקה המסורתית, המורה נותנת 20 תרגילים מהספר וכל התלמידים צריכים להשלים את כל התרגילים במהלך השיעור. גם מדגישים בפני התלמידים כי ידוע שתרגול הוא חשוב במתמטיקה. בכיתה שבה מבינים את השונות בקרב התלמידים תלמידים יוכלו להתחיל מהתרגילים הקלים יותר, לדלג ולפתור כל תרגיל שלישי עד שהם מגיעים לתרגיל מאתגר – ואז הם עוצרים ומתחילים לפתור אחד אחד. התרגילים ברמות הגבוהות משלבים חשיבה יצירתית גם אם לוקח זמן רב לפתור אותם. תלמיד שהפגין הבנה של העיקרון הנלמד גם ברמת מורכבות והעמקה גדולה – לא נדרש לחכות ו"לא להתקדם בחוברת" אלא ממשיך לאתגר הבא. בשלבים שונים, המורה מספקת תיווך לתלמידים. למתקשים במהלך ההתקדמות ולמצטיינים בכל פעם שהם מתחילים נושא חדש.

בדרך דיפרנציאציה אחרת, יילמדו אותם עקרונות אבל במקום לעבוד מהספר המורה מחלקת את התלמידים ל- 4-5 קבוצות, בכל קבוצה החשיבה נעשית בדרך קצת אחרת והקבוצות עוברות בין שלוש מהתחנות :

  1. תחנת התרגילים
  2. תחנה שבה יש חפצים והתלמידים מתבקשים לחבר בעיה המבטאת את העיקרון תוך שימוש בחפצים
  3. חברו סיפור המתאר את פתרון הבעיה
  4. הכינו סרטון קצר המסביר לקבוצה השנייה את העיקרון

differentiated

 

עקרונות מפתח להוראה מבדלת

הערכה מעצבת מתמדת. מורים מספקים דרכים מגוונות להערכה מתמדת של הבנה, חוזקות, צרכים ותחומי עניין

זיהוי צרכים ייחודיים. זיהוי רמות מומחיות וניסיון בקרב התלמידים, צורכי הפשטה למול קונקרטיזציה, למידה באופן אינדוקטיבי לעומת דדוקטיבי

  • אינדוקטיבי: מפתחים הכללה לפי הפרטים
    • זו חשיבה היכולה להתקיים למשל בלמידת חקר כשמעלים הסברים והכללות המניעים חקר.
    • זו דרך הוראה המתאימה לתלמידים מחוננים ואז החקר פתוח בייחוד בהעלאת השאלות ובפרשנות על הממצאים.
  • דדוקטיבי: לומדים את הכלל ואחר כך דוגמאות
    • זו דרך הוראה המתאימה לתלמידים מתקשים
    • אפשר ללמד בדרך החקר גם עם תלמידים מתקשים ואז החקר מובנה יותר ונובע משאלה שהמורה מציע מסל אפשרויות.

עבודה בקבוצות

  • תלמידים משתפים פעולה בזוגות ובקבוצות קטנות
  • קבוצות הומוגניות או הטרוגניות
  • מאפשר דיון משמעותי ולמידה אחד מהשני

פתרון בעיות

  • הלמידה מתבצעת על סוגיות ועקרונות ולא על "הספר" או הפרק
  • מעודד תלמידים לחקור רעיונות גדולים ולהרחיב את הבנתם

בחירה

  • האוטונומיה מאפשרת תחושת בעלות על הלמידה, התאמה לתחומי עניין ומגבירה את המוטיבציה

התומכים בהוראה מבדלת אומרים שהתלמידים יותר מעורבים בלמידה, משום שדרכי ההוראה מותאמות להעדפות שלהם. בנוסף הם לוקחים בעלות על הלמידה שלהם, משום שהם מקבלים בחירה. לעומת זאת המתנגדים אומרים שרמת המורכבות של השיעורים הנדרשת מהמורים היא לא אפשרית והיא לא נותנת מספיק מקום לגישות מסורתיות אבל אפקטיביות.

בלי קשר לדעתכם על הגישה, המציאות היא שחיוני להכירה מאחר שהיא ממלאה תפקיד חשוב במתן מענה למגוון הצרכים של תלמידים בכיתות ההטרוגניות של ימינו

לסיכום, הוראה מבדלת היא הדרך שבה מורים נותנים מענה להבדלים בין תלמידים בכיתה. הוראה מבדלת מתבצעת באמצעות התאמה של התוכן, התהליך והתוצר להעדפות הלמידה, תחומי העניין, היכולות, הידע המוקדם והמוכנות של התלמידים.

הצגת מידע חדש בגישות שונות מוודאה שכל קבוצות התלמידים נחשפות למידע בדרך המאפשרת להם לעבד אותו ולהבינו. בחירה מסל של פעילויות מאפשרית לתלמידים לעבוד עם הקונספט החדש בדרך שהם מוצאים מעניינת ואפשרית. לבסוף, שימוש בפורמטים שונים לצורך הערכת ההבנה מבטיחה שדרכי ההערכה אכן מודדות את הבנת התלמידה ולא מוטות על ידי כישור חסר או שונות לא רלוונטית לנושא.

אתם מוזמנים להשתתף בדיון על הוראה מבדלת

א. נא כיתבו בתגובה לפוסט  בבלוג זה מה לדעתכם יידרש מכם כדי להיות מסוגלים ליישם את גישת ההוראה המבדלת? מה כדאי שתלמדו לעשות כדי להתמודד עם האתגר ולמה תזדקקו? נא הגיבו לפחות לשניים מהמגיבים האחרים

ב. נא כיתבו בבלוגים שלכם איזו מהכיתות הבאות לדעתכם מתאימה הכי להוראה מבדלת ומדוע (מיועד לסטודנטים בקורס הוראה מקוונת ללמידה משמעותית, האונ' העברית).

 

מקורות התמונות: כיתה בח', כיתה בטורים, כיתה בקבוצות

ג. נא היכנסו לקובץ שיתופי של הערכת כלי תקשוב . בחרו בכלי או יישום המאפשר לדעתכם הוראה מבדלת, הכניסו בעמודה החדשה "פעילות הוראה מבדלת" פעילות המאפשרת דיפרנציאציה של ההוראה לקבוצות של תלמידים מתקשים ותלמידים מצטיינים או מחוננים. אתם מוזמנים להכניס כלי תקשוב חדשים שלא מופיעים פה ולהעריך את התרומה שלהם לפדגוגייה מיטבית.

 

מקורות וחומרים נוספים:

אסטרטגיות ופעילויות לדוגמה – בהוראה מבדלת:

 

לעיון נוסף:

תודה לד"ר יעל צורן על ההערות לשיפור.

  1. עיברות ההוראה הדיפרנציאלית להוראה מבדלת או מובחנת
  2.  "עוד דוגמה לשיעור בצורה של הוראה מבדלת: כל קבוצה לומדת תוכן מסוים, אותו תוכן, מספר אחר או ממקור אחר. למשל: לומדים את מערכת העיכול, אז קבוצה אחת לומדת מתוך סרט וידאו, אחרת מתוך ספר לימוד א' ועוד אחרת מספר לימוד אחר כאשר נבדק ונמצא כי כל ספר הוא בגישה אחרת לחומר." 
  3. יעל מוסיפה ומציינת כי לפי ואן טסל בסקה הוראה מבדלת היא תגובה לצרכי התלמיד (וכאן ברור שמודגש הצורך לאבחן ולמפות קודם את היכולות של תלמידי הכיתה) באמצעות תהליך מכוון שכולל את תכנית ההוראה (המיוצג פה על ידי "התוכן") תהליך ההוראה וההערכה שלו (או "התוצר") . התוצר הוא תוצר הלמידה והבחינה שלו היא באמצעות ביצועי הבנה כמו שלמדנו מפרקינס, לא בהכרח בדרך של PBL, אלא באותה מידה יכול להיות מבחן, או מילוי של מטלה מסוג דף עבודה.

 

 

 

דיון על יצירתיות

בקורס המקוון בלימודי הוראה באונ' העברית, דיברנו הפעם על יצירתיות. הסטודנטים כתבו רעיונות בבלוגים האישיים שלהם ובפדלט למטה. אתם מוזמנים להצטרף ולהגיב בפדלט על ידי הקלקה בפנים.

הנה המצגת שבה השתמשנו כבסיס לדיון – בקישור – ואת המשאב העשיר שהכינה ועדת יצירתיות באגף למחוננים ולמצטיינים במחונ-נט

 

 

20 עקרונות לשיפור ההוראה והלמידה מטעם האגודה לפסיכולוגיה בארה"ב (APA)

האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה (APA) פרסמה לאחרונה מסמך המונה עקרונות לשיפור ההוראה והלמידה בגן ובבית הספר ואשר מבוססים על מחקר בתחום הפסיכולוגיה (אפריל 2015). הקטגוריות העיקריות בהן עוסקים העקרונות הן:

  • קוגניציה ולמידה: כיצד תלמידים חושבים ולומדים?
  • מוטיבציה: מה מגביר מוטיבציה של תלמידים?
  • הקשר חברתי ורגשי: מדוע ההקשר החברתי, יחסים בין אישיים ומצב רגשי חשוב ללמידה?
  • הקשר ולמידה: כיצד אפשר לנהל את הכיתה באופן מיטבי?
  • הערכה: כיצד מורים יכולים להעריך את התקדמות התלמידים?

לגבי כל עיקרון מופיע הסבר קצר לגבי העיקרון ופירוט לגבי היישום על ידי המורה. מומלץ לקרוא במסמך. מעניין כי הפאנל החליט שלא לכלול באופן מפורש התייחסות לשונות בין התלמידים. למשל שונות קוגניטיבית, תרבותית או התייחסות ללקויות למידה. בנוסף, הגבלת הספרות עליה הסתמכו חברי הפאנל, לתחום הפסיכולוגיה ולמסמכים שפורסמו על ידי ה-APA  הגדירה את גבולות השדה של העקרונות שנוסחו באופן מצומצם. כלומר, כשקוראים את העקרונות ואת המסמך יש להיות מודעים לזווית הראיה הספציפית שהמסמך נובע ממנה ולכך שזו איננה תמונה מלאה של ההוראה והלמידה. ומהם העקרונות שהעלו חברי צוות החשיבה:

20 העקרונות לשיפור ההוראה והלמידה:

איך תלמידים חושבים ולומדים

  1. התפיסות והאמונות של תלמידים לגבי אינטליגנציה ויכולת משפיעים על התפקוד הקוגניטיבי והלמידה שלהם.
  2. מה שהתלמידים כבר יודעים משפיע על הלמידה שלהם
  3. ההתפתחות הקוגניטיבית והלמידה של תלמידים לא מוגבלת על ידי שלבים כלליים של התפתחות
  4. הלמידה מבוססת על הקשר, כך שהכללת הלמידה להקשרים חדשים אינה ספונטנית אלא יש להנחות אותה
  5. רכישת ידע וכישורים הנשמרים לטווח ארוך תלויה ברובה על התנסות ותרגול.
  6. משוב המכיל הסבר, הניתן בזמן ובאופן ברור חשוב ללמידה
  7. וויסות העצמי של תלמידים מסייע ללמידה וניתן ללמד כישורי ויסות עצמי.
  8. ניתן לטפח יצירתיות של תלמידים

מה מניע תלמידים?

  1. תלמידים נוטים ליהנות מלמידה ולבצע טוב יותר כשהם מונעים באופן פנימי להישגים, לעומת הנעה חיצונית.
  2. תלמידים מתמידים למול משימות מאתגרות ומעבדים מידע באופן עמוק יותר כשהם מאמצים מטרות השגת שליטה במומחיות (mastery goals) לעומת מטרות ביצוע (performance goals)
  3. הציפיות שיש למורים מהתלמידים שלהם משפיעים על הזדמנויות הלמידה המוצגות לתלמידים, המוטיבציה שלהם וההישגים שלהם.
  4. הצבת יעדים קרובים (קצרי טווח), ספציפיים, ומאתגרים באופן מתון מגבירה את המוטיבציה יותר מהצבת יעדים רחוקים, כלליים ומאתגרים מאד.

מדוע ההקשר החברתי, היחסים הבין אישיים והרווחה הרגשית חשובים ללמידה של תלמידים?

  1. הלמידה מוצבת בהקשרים חברתיים מרובים.
  2. יחסים בין אישיים ותקשורת חיוניים לתהליך ההוראה-למידה ולהתפתחות החברתית רגשית של תלמידים
  3. הרווחה הרגשית משפיעה על התפקוד החינוכי, הלמידה וההתפתחות

איך אפשר לנהל כיתה?

  1. הציפיות להתנהלות הכיתה ולאינטראקציות החברתיות הן נלמדות וניתן ללמד אותן בעזרת עקרונות מוכחים של התנהגות והוראה יעילה בכיתה.
  2. ניהול כיתה יעיל מבוסס על ארגון של ציפיות גבוהות ותקשור שלהן, טיפוח עקבי של יחסים חיוביים, ועל ידי סיפור רמה גבוהה של תמיכה בתלמידים.

כיצד להעריך את ההתקדמות של תלמידים?

  1. הערכות מעצבות ומסכמות חשובות ושימושיות אבל דורשות גישות ופרשנויות שונות
  2. הכישורים של התלמידים, הידע והיכולות שלהם נמדדים באופן המיטבי בעזרת תהליכי הערכה המעוגנים במדע הפסיכולוגיה עם סטנדרטים מוגרים היטב לאיכות והוגנות
  3. הבנת נתוני הערכה תלויה בפרשנות ברורה, מתאימה והוגנת

מעניין לראות כיצד הפאנל החליט על העקרונות כדוגמה לתהליך חשיבה ופיתוח בקבוצת מומחים:

מהלך העבודה של הפאנל שחיבר את 20 העקרונות

ה-APA  הרכיב פאנל של מומחים מתחומים שונים של הפסיכולוגיה והם בחרו את העקרונות הפסיכולוגים לצורך התרגום שלהם לשימוש על ידי צוותי החינוך העובדים בגן ועד י"ב. דרך הפעולה שלהם אולי תעניין אתכם:

  1. העלאת עקרונות. בשלב הראשון כל חבר בפאנל התבקש לזהות שני מבנים מתחום הפסיכולוגיה שבעיניו הם החיוניים ביותר להוראה ולמידה מוצלחת בכיתה. תוצר השלב הראשון היה כ-45 עקרונות.
  2. זיהוי תחומי מפתח וקטגוריות. בשלב הבא התקיימו מספר פגישות כדי לזהות קטגוריות ולארגן את העקרונות בתחומי מפתח של היישום בכיתה. לדוגמה, "כיצד תלמידים חושבים ולומדים?".
  3. בירור מידת התקפות של העקרונות. בשלב השלישי בוצעה ולידציה ל-45 העקרונות. המשתתפים בדקו במסמכי סטנדרטים והנחיות העוסקים בפסיכולוגיה חינוכית ובחינוך, האם כל אחד מ-45 מהעקרונות זוהה על ידי קהילה רחבה יותר של אנשי חינוך כחיוני לעבודת המורה. המשתתפים בפאנל חיפשו במסמכים עדויות לידע שמצפים ממורים לדעת או להיות יכולים לעשות ולאחר מכן ביררו האם הציפיות הללו קשורות לעקרונות שזוהו. נמצא ביסוס לכל העקרונות במסמך אחד או יותר ולכן כולם נשמרו לשלב הבא.

המסמכים ששימשו לבדיקה היו פרסומי מפתח אמריקאים שעסקו בהוראה ולמידה (ופורסמו ברובם על ידי ה- APA). לדוגמה הסטנדרטים לרשיון הוראה, ההנחיות להכשרה ופרקטיקה של פסיכולוגים חינוכיים בבתי הספר, ספרי לימוד בפסיכולוגיה חינוכית.

  1. צמצום מספר העקרונות. מספר העקרונות צומצם על ידי זיהוי העקרונות החשובים ביותר וקונסולידציה של עקרונות – בתהליך הדומה לתהליך דלפי (Delpi process– מודל שפותח על ידי מכון הרפואה שפרסם מסמך לשיפור החינוך הרפואי)
    • העקרונות דורגו לפי מידת החשיבות (1-3). על ידי ארבעה חברי הפאנל וחושב הציון הממוצע לכל אחד מהעקרונות.
    • הוסרו מהדיון עקרונות בדרגת חשיבות נמוכה כך שנשארו 22 עקרונות.
    • נבדקו הקשרים בין העקרונות. עקרונות אוחדו לקבלת 20 עקרונות.
    • העקרונות אורגנו בחמישה תחומים של תפקוד פסיכולוגי

 

לסיכום, ניתן לשאול במה טמונה חשיבותו של המסמך וכיצד ניתן לעשות בו שימוש למען שיפור ההוראה והלמידה? כלומר, כיצד מנהלים, מדריכים ומכשירי מורים יכולים להשתמש בעקרונות כדי לעזור למורים ליישם אותם בפרקטיקה שלהם?

חקר עם משמעות – איך למצוא נושא?

אין סוף להפתעות – גם השנה בפרויקט החקר הפתוח עם כיתה ט' בעתיד, תיכון למדעים לוד. התלמידים קיבלו נושא כללי, ביולוגיה, ושלבי עבודה. כל השאר נתון בידי התלמידים ובהנחייה. התחלנו בבחירת "נושא כללי שמעניין אתכם וקשור אפילו במעט לביולוגיה" והכנת סיכום קצר לפי שני מקורות לפחות. בדקנו שהמקורות מהימנים והתלמידים הגישו את הסיכום בפורום ב- moodle ביחידה שהוקדשה לפרויקט. לשמחתי, למרות שזהו פרויקט רשות (עם בונוס) רוב תלמידי הכיתה בחרו להשתתף. מקורות מומלצים: הידען, סיינטיפיק אמריקן ישראל ומכון דוידסוןקישורים למקורות נוספים. רוב הקבוצות בחרו נושא די מהר והאחרים קיבלו סל אפשרויות לבחור מתוכן. השלב הבא היה העלאת שאלות…

איך למצוא מקורות

איך להכין את הסיכום

סל נושאים לחקר בביולוגיה

לחצו על התמונה כדי להגדיל

לאחר שהכינו סיכום, היה על הילדים להציע 3-5 שאלות שעלו אצלם תוך כדי הקריאה. לדוגמה, ס' שמתעניינת באנורקסיה – שאלה "מהן ההשפעות של אנורקסיה על הגוף?". בדרך כלל עדיף לכוון לשאלות סיבתיות ופחות לשאלות תיאוריות. אולם ס' לא התעניינה בגורמים לאנורקסיה אלא בהשפעות על הגוף. הגענו למצב שבו הייתה לס' רשימה של תסמינים והיא לא ידעה כיצד להפוך את הרשימה לעבודת חקר. באופן דומה, א' וע' התעניינו בפעולת מערכת החיסון. הם הכינו סיכום על מערכת החיסון ומה עושים עכשיו?

איך הופכים סיכום לעבודת חקר? לא מספיק לאסוף מספר קטעים ממקורות ולקרוא להם עבודת חקר. איך הופכים סיכום או קבוצת קטעים לכתיבה משמעותית?

שאלות הנחייה לתלמידים להעמקת החקר:

מה לדעתכם עשוי להשפיע על התהליך, התופעה או המערכת המעניינת אתכם? למשל א' וע' המתעניינים בתפקוד מערכת החיסון העמיקו בעזרת השאלה: כיצד משפיעה פעילות גופנית על תפקוד מערכת החיסון?

אולי יש לנושא היבט חברתי? האם וכיצד ניתן לטפל באיידס? היכן אפשר לאתר נתונים סטטיסטיים על איידס האם אפשר לראיין נציגים של הוועד למלחמה באיידס ולהציג את פעילותם.

האם מתאים לקשר בין שני תת נושאים בעבודה? למשל לבדוק את ההשפעה של פעילות גופנית על הזיכרון בעזרת ניסוי ובסקירת ספרות.

האם מתאים ליצור דגם או מודל פיזי? נ' וא' התעניינו בנפרד בהדפסת אברים במדפסת תלת ממדית. הם מצאו שמשתמשים במדפסות תלת מימד לאימון רופאים בניתוחים ולצורך החלפת אברים (למשל מסתמי לב, סחוס וכדומה). נ' הכין סיכום על הנושא ממקורות מגוונים ואף הציע רעיונות חדשים לשימוש בטכנולוגיה. לא' הפרויקט הגיע ממש בזמן. במהלך חצי השנה האחרונה הוא בנה מדפסת תלת מימדית משום שהוא "פשוט אוהב לבנות דברים" כך אמר. א' הדפיס גולגולת, לב ומוח מוקטנים מהחומר הפלסטי המשמש כ"דיו". א' סיפר שאמנם הבנייה הראשונית של המדפסת ארכה ימים ספורים אבל ברוב הזמן שעבר מאז הוא עסוק בפתרון בעיות כמו התאמת שורות ההדפסה, מניעת קצרים ובעיות טכניות נוספות. הוא מתחיל בקרוב לבנות כרסמת ממוחשבת (CNC) כך סיפר. לכן עלה לו הרעיון לקשר את המדפסת תלת המימד לפרויקט בביולוגיה. א' ונ' חברו ויציגו יחד את הפרויקט שלהם – הם יראו לכיתה את המדפסת בפעולה, יציגו דגמים שא' הדפיס ויסבירו על שימוש בהדפסה תלת מימד ברפואה ובמחקר.

אפשר להמשיך ולשאול את התלמידים:

האם מתאים לחקור את התהליך או המערכת הנחקרת בעזרת מודל ממוחשב? למשל: כיצד עפות ציפורים במבנה? כיצד ניתן לחזות התפשטות של וירוס? מה ההשפעה של עיקור חתולים על מערכת אקולוגית? כפי שמציעה עינת גיל ברשומה על חקר מערכות מורכבות בעזרת מודלים. דוגמאות נוספות: מודל ליחסי טריפה ורעל באקולוגיה, פוטוסינתזה, מודל לברירה טבעית.

האם מתאים לתאר את התהליך שבו מתעניינים בעזרת סרטון אנימציה? למשל ד' בחרה בתסמונת דאון כנושא לעבודה והשאלה שהתמקדה בה הייתה מה בתהליך המיוזה (תהליך יצירת תאי הרבייה) גורם לגמטה פגומה? ד' מתכוונת להדגים בעזרת אנימציה של מודל פיזי, תהליך של מיוזה תקינה ותהליך של מיוזה הגורמת לטעויות של אי הפרדה של כרומוזומים כמו אלו הגורמות לתסמונת דאון. דוגמה נוספת היא האנימציה שהכינה תלמידת ט' על תהליך המיטוזה (חלוקת התא)

חקירה ניסויית, ביצוע ניסוי לבדיקת הקשר בין שני משתנים או יותר שלפחות אחד מהם קשור לנושא הנבחר. לדוגמה תלמידי י"א שביקשו לעשות את המחקר שלהם ב"פרויקט הביוחקר" על אבולוציה, החליטו לבדוק האם הגדלת השונות הגנטית בחיידקים באמצעות קרינת UV, מגדילה את הסיכוי להשרדות זני חיידקים מסויימים תחת עקת חום. הכיף הוא שפעמים רבות מתחילים בניסוי פשוט ומגלים תופעות חדשות עם קבלת התוצאות. למשל תלמידי י"א אחרים שבדקו את השפעת הטמפרטורה על גידול חיידקים מחלב לא מפוסטר מצאו שיש סוגי חיידקים שגדילתם קטנה עם העלייה בטמפרטורה, כפי שציפו. להפתעתם גילו שמספר המושבות של זנים אחרים של חיידקים עולה עם העלייה בטמפרטורה (עד גבול מסוים). יהיה מעניין לקרוא את ההסבר שלהם להתנהגות שני הזנים השונים.

האם מתאים להתייחס להיבט האישי בעבודה? פה חשוב להתנהל בזהירות רבה – לפעמים תלמידים רואים בפרויקט הזדמנות להכיר את עצמם ואת המשפחה שלהם, לברר יותר על מחלות שמעניינות אותם משום שהם או קרובים שלהם לוקים בהן. חשוב להתייעץ עם היועצת/המחנכת וההורים, לאפשר לילד להפסיק את התהליך בכל זמן שירצה ולהיות קשובים לכל פנייה שלו/ה. לדוגמה,

מחלת אשר הגורמת לעיוורון וחרשות ועוברת בתורשה – זו מחלה הגורמת לסבל רב ללוקים בה ולבני משפחתם. התלמיד ד' קרא על המאפיינים והגורמים למחלה זו העוברת בתורשה במשפחתו. הוא בירר את דפוס התורשה בעזרת בניית אילן יוחסין ומצא שאין סיכוי שילדיו יחלו במחלה, בתנאי שבת זוגו תיבדק וימצא שאינה נושאת את האלל הפגום. ד' ראיין את סבתו על ילדותה כעיוורת וחרשת. זו הייתה חווייה מטלטלת בשבילו ואחת הסיבות בשלן החליט שלא להמשיך במגמה הביולוגית.

התלמידה ש' שביקשה לחקור את הגורמים למחלת הסרטן וטיפולים חדשים במחלה, לאחר שאיבדה את אימה מספר שנים קודם לכן. התלמידה למדה על תרופות ביולוגיות המותאמות לגידול, אולם בחרה שלא להציג את עבודתה בפני הכיתה. בניגוד לתלמיד ד', ניכר היה שהלמידה על הטיפולים החדשניים בסרטן היתה בשבילה חלק מתהליך של התחזקות רגשית. בניגוד לד', התלמידה ש' הרגישה שהידע והאפשרות ללמוד ולהבין את ההיבטים הרפואיים של הטרגדיה שעברה משפחתה, מחזקים אותה והיא בחרה כפי שתכננה קודם, ללמוד במגמה לביולוגיה.

גם נ' גילה על עצמו דברים חדשים. בהתחלה הוא הכין אילן יוחסין של פנוטיפ: מבנה גוף קטן המופיע אצלו ואצל חלק מבני משפחתו. התברר לו שהאילן מצביע על דפוס של תורשה מנדלית-דומיננטית. הוא סיפר לי שאחרי שראה את אילן היוחסין והבין לפיו שיתכן שהילדים שלו יסבלו מאותו מצב, הוא הלך עם הוריו אל הרופא והם הביאו איתם את אילן היוחסין ששירטט. התברר להם כי מבנה הגוף הקטן הוא כנראה מצב תורשתי הניתן למניעה ובלבד שמטפלים בילדים בגיל צעיר. עכשיו הוא ומשפחתו יודעים שכשיביאו ילדים עליהם להיות מוכנים עם הטיפול הנדרש. מאז הוא סיפר לי על כך בהתרגשות כמה פעמים. לאחר הבירור הוא הרגיש שמיצה את הנושא וביקש להחליף לנושא חדש: גידול בשר למאכל בתרבית. במהלך הקריאה על הנושא הוא נתקל בנושא של הדפסה תלת מימדית של תאים וסוף סוף הוחלט – שיציג יחד עם א'…

מצב כזה של "יצירתיות יתר" דורש הכוונה לאיזון בין היצירתיות לבין השלמת הביצוע. אני נוטה לאפשר את המעבר בין הרעיונות ולעודד את היצירתיות עד שלב מסוים בעבודה, ואז לכוון את התלמיד להתמקד באחד מהרעיונות לפני שממשיך עם רעיון חדש. דוגמה נוספת:

נ' העלתה מספר רעיונות עד שהחליטה להתמקד בנושא החיסון נגד וירוס הפפילומה. היא אמרה: "אני לא חוסנתי כי שאלנו וקראנו מאמרים שהיה כתוב בהם שהוא מסוכן". מכיוון שבעיני האפשרות לחסן היא אחת ההצלחות הגדולות של הרפואה וחיסון הפפילומה הוא הזדמנות חסרת תקדים לחיסון נגד אחד הסוגים המסוכנים של סרטן, ראיתי בכך הזדמנות טובה ללמידה. עודדתי את נ' להמשיך וללמוד את הנושא יחד עם חברתה א' וביקשתי שתשלח לי את המאמרים עליהם היא הסתמכה. זו הייתה הזדמנות לפיתוח חשיבה ביקורתית והערכת המהימנות של מקורות. נ' שמה לב שהמקורות ששלחה הם עיתונות פופולרית, עיתונות יומית או טלוויזיה – דיברנו על מהימנותם המפוקפקת והערכנו מקורות מהימנים יותר. היא המשיכה ללמוד את הנושא ומידי פעם הייתה מגיעה עם רעיון חדש, ביקשתי שתמשיך עם הרעיון המקורי ותעבור לחדש אחרי שתסיים. בשלב מסוים הגיעו נ' וא' ואמרו שאינן יכולות להמשיך כי העדויות אינן חד משמעיות. השבתי שמצב כזה מאפיין שלבים מסוימים בתהליך המדעי, וחשוב להכיר את העדויות לכאן ולכאן. הסברתי שהעובדה שמצאו עדויות לכאן ולכאן היא סימן לכך שהעמיקו. בינתיים התקדמנו בשלבי הפרויקט והגענו לשלב שבו התלמידים מציגים במספר מילים את הפרויקט שלהם למשוב אמצע ("הנושא שלי הוא…בדקתי אם….מצאתי כך…הבעיה העקרית שלי היא…") והכיתה מציעה רעיונות לפתור את הבעיה. נ' נגשה בסוף השיעור ואמרה שהיא לא מעוניינת להמשיך בנושא וביקשה לעבור לאחר הנושאים האחרים שהציעה: טיפולים בעקה פוסט טראומטית – הפעם המקורות עליהם התבססה היו איכותיים מבחינה מדעית. עקב נחישותה להפסיק לעבוד על החיסון, והעובדה שהתקדמה והשתמשה במקורות איכותיים יותר – אישרתי את החלפת הנושא. אני חושבת שלאחר שראתה שהממצאים שגילתה במקורות המהימנים מתנגשים עם האמונה שלה שהחיסון מזיק, חוותה קושי רגשי להמשיך בפרויקט. לעומת זאת חברתה ממשיכה לעבוד על הנושא וגילתה בינתיים את הבסיס למספר סילופים של מתנגדי החיסון.

וחזרה לס' שהייתה צריכה להפוך רשימה של תסמינים של אנורקסיה – לעבודת חקר: סיכמנו שתבחר באחד מהתסמינים ותעמיק ללמוד על הקשר בין אנורקסיה למערכת הפיזיולוגית המושפעת. למשל אם חל עיכוב בהתפתחות בגלל אנורקסיה, שתעלה שאלות כמו: מדוע אנורקסיה גורמת לעיכוב התפתחות? האם מעורבת הפרשה של הורמון הגדילה? אינסולין? גליקוגן? למה גורם המחסור בגלוקוז? בחלבונים? נדמה לי שאם ס' שואלת, חושבת ולומדת – היא חוקרת. גם אם החקר הוא עיוני ולא ניסויי. הפרקטיקות המדעיות מגוונות וכוללות הרבה מעבר לחקירה ניסויית: בניית מודלים, שאלת שאלות, חיבור הסברים, חשיבה חישובית וניתוח מערכות בעזרת מודלים ממוחשבים ועוד.

אודה על כל תגובה או סיפור על חקר במדעים…

 

עוד על למידת חקר:

משאבים על למידה בדרך החקר באתר המחונ-NET.

ובבלוג זה: מהו חקר – מיפוי מושגים, למידה בדרך החקר ,  חקר – מיומנות או חשיבה?  , איך לעשות? איך להתחיל?      

אורחים: גדי איתי, חקר מכוון תוצר או תוצאה?    דר' עינת גיל, ניתוח נתונים בעזרת מערכות מורכבות

משאבים למערכי שיעור בביולוגיה

יצירתיות צומחת פעמים רבות מגרעין התגבשות, כמו גשם. מספיק שתיתקלו במרכיב אחד קטן של מערך שיעור קיים, שיהיה מהנה, מגרה לחשיבה, מעניין, מאתגר, מיוחד – ובראשכם יצמח שיעור חדש מרתק ומעורר חשיבה. לכן אספתי פה מגוון משאבים לשיעורים או פעילויות מעוררות מחשבה. קדימה הגשם…

משאבים בעברית

משאבים באנגלית

Action Bioscience – מערכים נהדרים בעיקר בנושאים ביולוגיים המשלבים מעורבות חברתית.

מאגרי מידע ועיתונים בהוראת מדעים וביולוגיה

ERIC, institute of education sciences – a large search engine for educational resources.
Edutopia, promoting evidence-based strategies and best practices for learning and  engagement.
Educational leadership, ASCD – Association for Supervision and Curriculum Development
NSTA, national science teachers association – 

אתם מוזמנים להעריך ולהמליץ על אתרים או מערכים שעניינו אתכם – בתגובה למטה 🙂

הזמנה לדיון: למידה בדרך החקר, מיומנות או דרך חיים?

ישנם מספר רבדים בהבנה של המושג "למידה בדרך החקר". יש הרואים בה קבוצה של מיומנויות, יש הרואים בחקר דרך חיים ואופן חשיבה ויש הרואים בחקר אוסף של פרקטיקות מדעיות. מדוע מורים שונים רואים בחקר דברים שונים? אולי יש ויכוח על חלקו של החקר בידע המדעי? אולי הרציונל ללמידת החקר אינו ברור?

מה משמעו של ידע המדעי? מה כולל ידע מדעי?

הידע המדעי כולל ידע מושגי ועובדתי וידע של פרקטיקות מדעיות. לפיכך, למידה בדרך החקר מאפשרת ללמוד את תחום הדעת לא רק כרשימה של עובדות אלא ללמוד את הפרקטיקות ואת כללי הראיות והעדויות הנהוגים בתחום הדעת. זהו אופן למידה המוביל להכרה והבנה מקיפה של תחום הדעת לעומקו. ראייה זו באה לידי ביטוי במסמך של המועצה האמריקאית למחקר לאומי  NRC, Inquiry and the national science education standards: A guide for teaching and learning

מדוע למידה בדרך החקר?

ידע של מומחים לעומת מתחילים. למידה בדרך החקר מאפשרת ללומדים לבנות את הידע האישי כמו שמדענים ומומחים בונים את הידע האנושי – ללמוד מדע כמו שעושים מדע. ראייה זו צמחה מתיאוריות למידה קונסטרוקטיביסטיות הגורסות כי כדי לדעת מדע יש לדעת איך עושים מדע והדרך הטובה ביותר לשם כך היא להתנסות במחקר מדעי. הגדרה זו קיבלה ביטוי במסמך  How people learn, Bransford JD et al., National Research Council

חשיבה ביקורתית. החקר מאפשר לפתח חשיבה ביקורתית ויכולת להעריך טיעונים. כלומר, החקר הוא דרך לארגומנטציה.

לומדים לכל החיים. למידה בדרך החקר עוזרת לתלמידים לפתח הרגלים של לומדים לאורך החיים, life long learners, נוהג החשוב בעיקר ב-"עידן הידע" של המאה ה-21, כשהידע מתקדם ומשתנה במהירות Education for life and work: Developing knowledge and skills in the 21st century, NRC 2012 Pellegrino et al., eds

הדיון בין שתי הגישות התעורר במהלך מפגש בהשתלמות מורי מחוננים בנושא "למידה בדרך החקר". ליתר דיוק, עלתה השאלה: תפקידו של מי הוא ללמד את מיומנויות החקר? האם יש להפריד בין הוראת החקר כמיומנויות לבין הוראת החקר כחשיבה והבנה של התחום? ההשתלמות עסקה בהיבטים שונים של למידת חקר. למשל, רמות החקר השונות והתאמתן לתלמידים מחוננים, למידת חקר כאפיק לביטוי של חשיבה ביקורתית ויצירתית, פעילויות חקר קצרות, למידה המבוססת על בעיה ולמידה המבוססת על פרויקטים. חלק מההשתלמות הוקדש להוראת מיומנויות החקר בתחומי הדעת השונים, למשל, במדעי הרוח והחברה עסקו המשתלמים יחד עם גדי איתי, מדריך ארצי באגף למחוננים במשה"ח, בפרשנות, דיון וטיעון. ובמדעי הטבע עסקנו בהוראת מיומנות הניסוי המבוקר ובעיבוד וניתוח של נתונים. הסוגיה עלתה במהלך שיעור מקוון על הוראת המיומנות של עיבוד וניתוח של נתונים במדע – הנה קישור לשיעור. הדיון חשוב בעיננו וגדי איתי הציע שנפתח אותו לקהילה (קהילת החקר, המורים, מורי מורים, מנהלים, מורי מחוננים וכל מי שרוצה לתרום).

אז הנה, נודה מאד לכל המוכן לתרום מנסיונו ומהתובנות שלו או שלה

  • איך צריך ללמד בדרך החקר? כמיומנויות? כדרך חיים?
  • האם יש להפריד בין הוראת החקר כמיומנויות לבין הוראת החקר כחשיבה והבנה של התחום?
  • היכן ללמד את המיומנויות? ואת דרך החיים? בבית הספר? במרכז המחוננים?

הנה הדיון כפי שעלה בהשתלמות. המשתלמים התבקשו לספר על פעילות שהם עושים עם תלמידים כדי ללמד אותם לעבד נתונים. הנה חלק מהדברים שכתבו:

(מיה) "… אני חייבת לציין שבעיניים שלי, אפשר היה לראות תוצאות מובהקות אבל התלמידים לא תמיד יודעים לנתח את הנתונים. יש הרבה מושגים שאין להם בגיל הזה עדיין כמו ממוצע, סטייה, טעות במדידה…אני מעדיפה לדלג על השלבים האלה כי (כמו שכתבתי קודם) לדעתי זה תפקידה של המערכת הפורמלית ללמד אותם. אני מעדיפה להתמקד בהבנה של התוצאות."

"…אפשר וחשוב ללמד מיומנויות וטכניקה וכדאי לעשות את זה דרך דוגמאות מעשיות. אבל אז המטרה של ההוראה היא אותן מיומנויות. אם אני מגדירה שמטרת הקורס שלי היא אחרת (לדוגמה, חשיפה ליחסים בין חרקים וצמחים בעולם הטבע) אז אלמד בהקשר הזה. זה לא שצריך אצלנו (במרכז המחוננים ג"ק) "להספיק את החומר" ולכן אי אפשר להקדיש לזה כמה שיעורים. זה פשוט לא הנושא שאותו מלמדים"

(לינה) "רציתי להגיב למיה בעניין שהתלמידים ילמדו בבית הספר את הטכניקה והמיומניות  אפשר יהיה לעשות קורס קדם או חובה לכל התלמידים המתחילים במרכז שנקרא שיטות מחקר בדברים הבסיסיים לפחות ואז התלמידים יוכלו להתקדם הלאה."

"אני גם חייבת להגיד שנושא זה מאוד קרוב אלי ,כאשר נכנסתי ללמד במרכזי מחוננים דרשו ממני לבנות קורס שנקרא שיטות מחקר ואז מאוד נגעתי בדברים האלה וידעתי  שאין דרך שתעזור לתלמידים לרכוש והמחיש את הנתונים יותר מאשר ההתנסות והדוגמאות הקרובות אליהן…"

 (ענת) "אני דווקא מאד אוהבת להסביר לתלמידים את הכלי "סטטיסטיקה" בשעורי "כלכלה" בקורס שאני מעבירה, אנחנו עושים בכיתה 1. סטטיסטיקה- כמה מהתלמידים הם בכורים (או שיש להם אחים בכורים מחוננים- (הרב), ואז אני אכן שואלת לדעתם- מה הם חשובים שמשפיע ולמה?…. ואנו מציעים דרכים אולי- לחקר – פיענוח התופעה, 2. אחר כך אנו עושים ממוצע של מספר הילדים למשפחה- מדברים על גודל מדגם, ובוחנים באתר הלמ"ס מה הסטטיסטיקה או נכון יותר, נתוני האמת בישראל…"

מה דעתך?

הוראה באמצעות חקר מקרים – case studies

case studies הם סיפורים עם מסר לימודי המציגים בפני התלמידים בעיות אותנטיות, תרחישים הבנויים על סיפורים מהחיים האמיתיים ומשמשים כבסיס להוראה. זו אסטרטגייה הנהוגה לעיתים בבתי ספר לרפואה, משפטים ולמנהל עסקים ומכונה למידה המבוססת על בעיות (Problem Based Learning, PBL). לדוגמה, בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת בן גוריון, לאחר שהסטודנטים השלימו את קורסי המבואות, הם מנתחים ופותרים מקרים מורכבים, רובם לקוחים מהנסיון של מוריהם רופאי סורוקה.

הלמידה מתבצעת בקבוצות קטנות המקבלות מקרה לפתרון. בשלב הראשון עליהם להבין את הבעיה ואת אשר עליהם ללמוד כדי להיות יכולים לפתור אותה. הם לומדים ומבררים, מחליטים על בדיקות ובירורים נוספים אם צריך. המורה יושב בצד, מצמצם את עצמו ונותן מקום לתלמידים לנהל את הלמידה שלהם. לאחר שיש לפניהם את כל המידע שהם מעריכים שהם זקוקים לו, הם מציעים פתרונות ובודקים את המקרה לפי התאמתו לפתרונות. לבסוף הם מגיעים לפתרון או פתרונות אפשריים לנושא.

אפשרות נוספת היא להציג מקרה שכתוב כדילמה המתחילה עם רקע אישי של פרט, או קבוצה. תיאור המקרה מתפתח להצגת הבעיה שיש לפתור אותה.

תפקיד המורה הוא לעזור לתלמידים לעבד ולנתח את הנתונים ולשקול את הפתרונות האפשריים והשלכותיהם. המורה משמש כמנחה. תפקיד המנחה הוא לדאוג לתהליך הקבוצתי, לעודד שתקנים, לבלום משתלטים, לפקח על תרבות הדיון, למנוע מאבקי כוח ולעזור ללומדים לנהל את הזמן כיאות. המנחה לא מתערב בתכנים או פותר מחלוקות בקשר לנושא הנלמד או מעביר ידע, מונע העברת טעויות ומיס קונספציות אבל שולט בעצמו ואינו מתחלק בידע שלו כאשר הדיון מתנהל כשורה.

שאלות מלוות: אל סיפור המקרה מצורפות שאלות ממספר סוגים.

  • בתחילה, שאלות ידע והבנה, לאחר מכן
  • שאלות המזמנות ניתוח הנתונים,
  • חיפוש מידע נוסף וניתוחו,
  • שקילת פתרונות מרובים וקבלת החלטות, ולבסוף
  • שאלות 'רחוקות' יותר המאפשרות "העברה" ('טרנספר') של הידע לנושא אחר.

כיצד לכתוב חקר מקרה? ראשית, יש למצוא בעיה שתעמוד בבסיס חקר המקרה. יש לתכנן את הבעיה בהדרגה לוגית – מהשכיח והפשוט אל הנדיר והמסובך, מכאלו הדורשות רק מושגי יסוד לכאלו שהן מורכבות יותר ונשענות על ידע שכבר נרכש. ניסוח בהיר וחד משמעי, שהבעיות תקפנה את מכלול הנושאים בתחום המסוים. דרך טובה לניסוח בעיה היא יצירת הדמייה של מצבים מציאותיים.

כיצד ללמד באמצעות חקר מקרה? 

  • ניתן לקרוא יחד את המקרה ולעסוק בדרכים לפתרון בדיון כיתתי,
  • אפשר לעבוד בקבוצות או כעבודה אישית כלמידה סביב בעיה.
  • ניתן להציג את המקרה והשאלות בעזרת מצגת
  • וניתן לתת חלק מסיפור המקרה כשיעורי בית וכך להתחיל  את הלמידה באופן יחידני.

 

שלבי העבודה סביב הבעיה:

pbl

(מקור וקריאה נוספת: PBL teaching and learning template)

השימוש ב-case studies מגייס את מעורבותם של התלמידים וגורם להם להפעיל חשיבה על סוגיות בנושא הנלמד. פעילות של ניתוח מקרים ופתרון בעיות מאפשרת לתלמידים להרגיש חלק מה"עולם האמיתי" ומגרה אותם לחפש מידע ולחשוב על רעיונות שיעזרו להם לפתור את הבעיה.

אני משתמשת בחקר מקרים בהוראה בתחומי הביולוגיה בעיקר בפיסיולוגיה. הכיף הכי גדול בהוראה באמצעות ניתוחי מקרים הוא כשהתלמידים עצמם מחברים את סיפורי המקרים והשאלות. אפשר להגיע לכך עם תלמידים המנוסים בניתוחי מקרים.

קישורים לאתרים עם/על case studies:

 

תעלומות ותרחישים אינטראקטיביים – Scenario based learning

תעלומות ותרחישים אינטראקטיביים,  "חקר מקרה"

למידה המבוססת על תרחישים (scenario based learning) היא אסטרטגיית הוראה המבוססת על בעיה (PBL). זו פעילות המדמה תהליך חשיבה מהחיים האמיתיים ומדגימה את האותנטיות והרלוונטיות של התוכן הנלמד.  תהליך הצגת הבעייה ופתרונה משלב החלטות ובחירות של התלמיד/ה, בדומה לחקר מקרה (case study) אינטראקטיבי המזמין את התלמידים לבחור בין אפשרויות שונות במהלך פתרון הבעיה. התלמידים יכולים לעבוד באופן אישי בקצב שלהם (ראו פה למידה לשליטה, למידה מותאמת אישית), או בקבוצות. היכנסו לדוגמאות שבאתר Science mysteries כדי להתרשם. הנה דוגמה בהוראת אסטרונומיה, דמוגרפיה, ודוגמה מתחום הרפואה, מדעיםרב תרבותיות בצבא.

איך מתכננים פעילות למידה המבוססת על תרחיש?

יש לבחור בבעיה מורכבת שקשורה למטרות הלמידה ולהציג אותה כמצב הדורש דיון, חשיבה, למידה וקבלת החלטות. אפשר לארגן סידרה של אירועים באופן לוגי כאשר לכל החלטה של התלמיד יש השלכות ומשוב. 

בגרסה הפשוטה יחסית מציגים את האתגר, נותנים לתלמידים לעבור בין משאבי למידה, לקרוא, לצפות, להתנסות – ולבחור בין אפשרויות.

 

scenario2

 

scenario1

 

אפשרות נוספת היא לתאר מצב ולבקש החלטה, בחירה בין אפשרויות. למשל תיאור של חולה המגיע למיון, מה עשוי לגרום למצבו? מה תבדקו? בכל פעם שהלומד בוחר בין אפשרויות הוא מקבל משוב לבחירה שלו. הלומד מוזמן לכתוב או להקליט הסבר או להעלות אפשרויות ולהציע בדיקות או טיפול. ההתקדמות היא לוגית ומסתעפת.  תכננו קודם את המסלול המיטבי או כמה דרכים מיטביות והפעילו את הפעילות במסלול זה, סמנו לכם היכן הלומדים יכולים לסטות מהמסלול המיטבי וכיצד למשב את הסטיות הללו. אם הן מובילות לדרך נכונה נוספת, הוסיפו אותה לפעילות. ואם הן מובילות לתוצאה לא רצוייה, משבו,"שקמו" את המצב והציעו דרך לחזרה לכיוון הנכון.

 

כלים לתרחישים 

למידה המבוססת על תרחישים אינטראקטיביים מתאימה במיוחד למדיום הדיגיטלי – המאפשר הסתעפויות, קישורים וגישה נוחה למשאבים. הדרך הפשוטה ביותר להרכיב תעלומה אינטראקטיבית היא בפאואר פוינט והיפר-קישור (היפר קישור בוויקיפדיה, מצגת לדוגמה תעלומת סלמונלה). ישנן תוכנות ייעודיות המאפשרות להרכיב תעלומות כאלו למשל התכנה (לא חינמית) StoryLine של Articulate המשמשת בעיקר להדרכה בתעשייה, הנה דוגמה בנושא סיגנונות ניהול. אפשרויות חינמיות הן טוויין – המשמש לחיבור סיפורים לא לינאריים ו- SBLi התוכנה האוניברסיטאית בקוד פתוח. אני משערת שגם אתר גוגל סייטס יכול להתאים.

אני לא מכירה תרחישים רבים בעברית. האסטרטגיה משמשת בעיקר בעולם ההדרכה בארגונים ובתעשייה. לכן יהיה מאד מעניין לראות תרחישים בהוראה ביסודי, תיכון והשכלה גבוהה. חשוב רק לוודא שהתרחיש יציג בעיה אותנטית ומורכבת, יאפשר למידה פעילה, יהיה אינטראקטיבי ויאפשר חשיבה מסדר גבוה.

למידה לשם שליטה (learning for mastery)

כמה מתלמידי כיתה אחת לומדים לדעתכם באופן המיטבי בדרך אחת ? למעשה כל אחת ואחד מאד מיוחדים בהעדפות, סיגנונות והרכב אינטליגנציות, עד כדי כך שקשה לקלוע לדרך הלמידה המיטבית של כל אחת ואחד: לקויות למידה, הפרעת קשב וריכוז, ילדי אוכלוסיות מוחלשות, מחוננים, מצטיינים, מחוננים בעלי לקויות למידה (twice exceptional) . כל אחד עולם ומלואו.

צפו בשיחה עם הווארד גארדנר. הוא אומר: "אם אנחנו יודעים שילד אחד לומד באופן חזותי-מרחבי, ילד אחר לומד מתוך התנסות בידיים, ילד שלישי אוהב לשאול שאלות פילוסופיות וילד רביעי אוהב סיפורים… אנחנו יכולים לספק משאבים לייצוג חומר לימוד לילד בדרך שתהייה לו מעניינת ושבאמצעותה יוכל לבטא את האינטליגנציות שלו באופן פורה. רצוי שהטכנולוגיה בה משתמשים תהייה אינטראקטיבית כדי שהילד יוכל להראות את ההבנה שלו בדרך נוחה. קיימת מעשייה לפיה הדרך היחידה ללמוד משהו היא לקרוא עליו בספר לימוד או לשמוע עליו הרצאה. והדרך היחידה להראות שהבנו משהו היא לעשות בוחן ובו שאלות עם תשובות קצרות ולפעמים שאלה פתוחה. אבל אלו הן שטויות. אפשר ללמד כל דבר ביותר מדרך אחת. ואפשר להבין כל דבר בלמעלה מדרך אחת. אני לא חושב שבגלל שיש 8 אינטליגנציות עלינו ללמד כל דבר ב-8 דרכים. זה טפשי, אבל אנחנו תמיד צריכים לשאול את עצמנו, "האם אנחנו מגיעים לכל הילדים? ואם לא, ישנן דרכים לעשות זאת." אינטליגנציות מרובות/ הווארד גארדנר

הרצאת TEDx של פול אנדרסן, מורה לביולוגיה במונטנה (Bozeman Science) המתאר את ההתנסות שלו ב- learning for mastery.

 קריאה בנושא למידה לשם שליטה: Lessons of mastery learning. Educational Leadership. Oct 20

דוגמות לפעילויות המאפשרות למידה בקצב אישי:

1. פעילות בנושא התגובה החיסונית. 

2. מעבדה וירטואלית בנושא מיטוזה

עולות השאלות:

  • מהם היתרונות והחסרונות של למידה בדרך זו?
  • באילו מקרים מתאים לדעתך להשתמש בדרך זו? תנו דוגמאות
  • כיצד ניתן לרתום אמצעי תקשוב בהוראה לשם שליטה?
  • האם הוראה דיפרנציאלית או למידה מותאמת אישית תמיד משמעה למידה לבד? 
  • שאלות נוספות?

 

הכשרה פדגוגית מקיפה להוראה היא תנאי להתמדה של מורי מדעים ומתמטיקה בהוראה

יש מי שחושבים שכדי להיות מורה צריך להיוולד עם "זה", אחרים אומרים שאי אפשר ללמוד את "זה" – ומקבלים את "זה" רק באמצעות הנסיון. יש שיגידו שהוראה זו אמנות – חלקם מתכוונים לביטוי היצירתי שבהוראה אולם אחרים מתכוונים לכך שההוראה אינה מדע ושאין לנו דרך להבין את מה שאנחנו עושים, או להמשיג (theorize). יש בוודאי מרכיבים במעשה ההוראה אותם ניתן ללמוד רק באמצעות התנסות – בדרך כלל אלו הן יכולות כמו מודעות סימולטנית לכל הזרמים והערוצים המתקיימים בשיעור עם קבוצת תלמידים ולהיות יכול לכוון את זה לתהליך רצוי. זו מיומנות רבת רבדים הדורשת חלוקת קשב, גמישות וידע בתחום התוכן. אבל חישבו – אם מורים המודעים בכיתה לכל הערוצים של המתרחש ואף מעמתים אותם עם מטרותיהם, ופועלים בתגובות שלמדו בעבר שהן יעילות – אפילו הם, היו משפרים את עבודתם אם כל ערוץ קשב ופעולה היה מונחה על ידי תיאוריה. בנוסף, אולי בעקבות הידע הפדגוגי התיאורטי היו מתווספים ערוצי קשב שהיו מעשירים את עבודתם ואולי אף התעלמו מהם עד כה. יתרה מזאת, אולי אפילו הם היו חושבים מחדש על התפיסה שלהם של ההוראה. כלומר, אפילו מורים מנוסים שעובדים בעיקר עם ה"חוש" והאינטואיציות שלהם ומצליחים לעניין, לאתגר ולקדם את תלמידיהם, אם היו לומדים את התיאוריה הקשורה לפרקטיקה שלהם ונותנים שמות למה שהם עושים עם תלמידים, היו מסוגלים למשב את פעולותיהם, לשפר אותן, להוסיף פרקטיקות ולהתחדש. הוראה היא מקצוע ("פרופסיה") ויש לו כללים ודרכי עבודה ובסיס תיאורטי וכמו שלא נרצה עורך דין שלא למד משפטים או רופא שדילג על הלימודים הפרהקליניים – לא נרצה מורה שלא למד להיות מורה. השאלה היא האם ממצאי המחקר בהכשרת מורים תומכים בחיוניות ההכשרה הפדגוגית להכשרת המורים או שמא מספיק להצמיד סטודנט להוראה למורה מאמן כשוליה?

מחקר שפורסם בעיתון educational leadership מצביע על יתרונות של ההכשרה הפדגוגית וההכשרה בתחום הדעת שמקבלים מורים למידת הישארותם במקצוע. התברר כי האופי וכמות ההכשרה להוראה השפיעו באופן משמעותי על התמדת מורי המדעים והמתמטיקה במקצוע ההוראה. 23% ממורי המדעים והמתמטיקה (ו-31% מהמורים האחרים) קיבלו הכשרה פדגוגית מקיפה. הכוונה להכשרה הכוללת קורסים העוסקים בשיטות ואסטרטגיות של הוראה, הכנה ובחירה של חומרים, תיאוריה של הלמידה וקורסים בפסיכולוגיה, סמסטר של התנסות מעשית, צפייה באחרים ומשוב על ההוראה. מידת ההישארות של מורים אלו בהוראה הושוותה לזו של מורים שקיבלו מעט הכשרה פדגוגית או כלל לא (20% ממורי המתמטיקה, 26% ממורי המדעים ורק 13% מהמורים האחרים). הסיכוי של מורים שקיבלו מעט פדגוגיה או כלל לא לעזוב את ההוראה לאחר שנה אחת היה גדול יותר מכפליים מזה של מורים שקיבלו "חבילה" פדגוגית מקיפה. מורים מתחילים שקיבלו יותר קורסים בפדגוגיה נשארו ברובם בהוראה. לעזיבה של מורים יש מחיר, בין אם הם מגלים שההוראה לא מתאימה להם ובין אם הם עוזבים לתפקידי ניהול או תפקידים אחרים בחינוך. אם מורה עוזב, ביה"ס מחפש מורה שיחליף אותו וכך הוראת מדעים ומתמטיקה מתבצעת על ידי מורים לא מנוסים לאורך זמן. מעניין לציין כי נמצאה מידה גדולה יותר של הכשרה בתחום הדעת אצל המורים למדעים בהשוואה למורים בתחומים אחרים. החוקרים מצאו כי יותר מורים מתחילים בתחומי המדעים ומתמטיקה למדו באוניברסיטאות סלקטיביות ורבים מהם בעלי תארים מתקדמים בהשוואה למורים בתחומים אחרים. יתרה מזאת, חלק ניכר ממורי המדעים (69%) ומתמטיקה (42%) המתחילים הם בעלי תארים בתחום הדעת לעומת תארים בחינוך או בהוראת מדעים או מתמטיקה לעומת מורים בתחומי דעת אחרים (29%). לא נבדק אם יש קשר בין השגת תארים בתחום הדעת לבין התמדה בהוראה, שאלה מעניינת בעצמה.

ההשפעה של ההכשרה הפדגוגית בלימודי ההוראה על מידת העזיבה של ההוראה על ידי מורי מדעים ומתמטיקה.   הכשרה פדגוגית כוללת קורסים המלמדים דרכי הוראה, תיאוריה של הלמידה ופסיכולוגיה של ילדים, צפייה באחרים וקבלת משוב על ההוראה שלהם

הממצאים מצביעים על חשיבות ההכשרה של המורים, להתמדתם בעיסוק ההוראה. בעיקר תורמת למורה החדש ההכשרה הפדגוגית שקיבל – ה"איך" ללמד, הכישורים, בנוסף להבנה של הלומד והלמידה והפעילות הרפלקטיבית בעקבות ההוראה בפועל. אין ספק שהמורה החדש יפיק הרבה מההתנסות שיחווה בשנים הראשונות להוראה אבל לעומת מורה שלא חווה לימודי פדגוגיה מקיפים, הוא ידע לחשוב על אירועים שקרו, לנתח אותם ולהעלות רעיונות כיצד לפתור בעיות וכיצד להתקדם וליצור אסטרטגיות הוראה חדשות. כלומר, שולייאות אינה מספיקה כדי להכשיר מורים אם רוצים שיישארו בהוראה. יש להשלים את ההכשרה בלימודי פדגוגיה מקיפה בהקשר ההתנסות המעשית.

מקורות:

1  Ingersoll, R., & Perda, D. (2010). Is the supply of mathematics and science teachers sufficient? American Educational Research Journal, 47(3), 563–594. Retrieved from University of Pennsylvania Graduate School of Education at http://aer.sagepub.com/content/47/3/563.full.pdf

2  Ingersoll, R., & May, H. (2010). The magnitude, destinations and determinants of mathematics and science teacher turnover. Philadelphia: Consortium for Policy Research in Education, University of Pennsylvania. Retrieved from University of Pennsylvania Graduate School of Education atwww.gse.upenn.edu/pdf/rmi/MathSciTeacherTurnover.pdf

הדור הרביעי

בלוג אישי על המצב החברתי

בלוג האגף למדעים

המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

מחוננים ומצטיינים במחקר - בלוג האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים, המינהל הפדגוגי, במשרד החינוך

בלוג האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים. מיועד ליידע ולעדכן את הקהילה העוסקת בחינוך וייעוץ למחוננים ולמצטיינים בממצאי המחקר בתחום ולחזק את שיתוף הפעולה עם חוקרים בתחום המחוננים והמצטיינים עורכת: דר' גילמור קשת

לומדים עם צחי

אתר ההוראה של צחי שיקמן