פרויקט של חקר עם תלמידים – חלק א'

הרי תיאור של פרויקט חקר פתוח הנמשך כחודש וחצי-חודשיים. למרות מספר מאפיינים משותפים, הפרויקט אינו מתבצע לפי הפורמט של למידת פרויקטים. בחלק זה תתואר ההכנה וההיערכות. 

על למידה בדרך החקר, ומושגים בלמידת חקר

הכנת התלמידים לפרויקט חקר מתנהלת בשלושה רבדים:

  • לעודד mindset מתאים לחקר: החקר מתחיל עוד לפני שמזכירים את המילה חקר – ביצירת תרבות של התפתחות, הרפתקנות ותעוזה בכיתה. טעויות מפתחות את המוח – התלמידים צריכים להבין שהסטיגמה השלילית שיצאה לטעויות היא בעצמה טעות גדולה ועוצרת למידה ויצירתיות (מתי? תמיד! חומר נוסף? הנה קטע מספרה של קרול דווק "כוחה של נחישות" ומאמר פופולרי שכתבה ב- Scientific American Mind ). כדאי לתת לגיטימציה למגוון רחב של תשובות גם אם לא אליהן התכוונו, לשאול שאלות פתוחות אליהן יש תשובות מרובות ולשמוח על כל טעות.
  • ידע "מטה-אסטרטגי"  – אפשר ללמד את מושגי החקר בעזרת ניתוח סיפורי חקר ומעבדות (2-3 שיעורים, הנה דוגמה לסיפור חקר לסוכות). לימוד המושגים הקשורים למיומנויות החקר חשוב כדי להבין מהו חקר אבל אינו מספיק.
  • swimmerמיומנויות ביצועיות – להתנסות במספר מעבדות וללמוד מיומנויות בסיסיות שייכנסו לארגז הכלים של התלמידים. (2-3 מעבדות, פרויקט הכנת רקע מדעי והצגת פוסטרים)

הכנת המורה לפרויקט: ישנם מספר נושאים שצריך להחליט לגביהם לפני שמתחילים בפרויקט.

  1. מהם היעדים שאציב לתלמידים? על מה אשים דגש? מבחינת מיומנויות? מבחינת חשיבה? מבחינת ההתנהלות הרגשית האישית, הבין-אישית והקבוצתית שלהם?
  2. מהם היעדים שלי כמורה המתפתחת בהוראה בדרך החקר?
  3. באיזה פורמט יתנהל הפרויקט? האם בזוגות? או אישי?
  4. כיצד אנהל את הפרויקט מבחינת האמצעים הטכנולוגיים? וויקי? moodle בלבד? גוגל סייטס? בלוג?
  5. מה יהיה לוח הזמנים להצגה והגשה של חלקי הפרויקט?

ועכשיו אפשר לגשת לפרויקט עצמו. כמו כל פרויקט ארוך טווח (כחודשיים) כדאי לשבור אותו לחלקים ולתווך כל אחד מהם כדי לעזור לתלמידים להאמין שהם מסוגלים להשלימו.

חלק א': ההכרזה!!! לוקחים נשימה עמוקה ומציגים את הפרויקט, על מטרותיו, שלביו והתוצר המצופה – עבודה כתובה ופוסטר בכנס פוסטרים (בכיתה ובערב לקהילת בית הספר). אפשר להיעזר במצגת כדי להציג את מטרות הפרויקט, מהלכו ודוגמאות משנים קודמות. אפשר להדגיש את החשיבות של חקר ניסויי אם מעוניינים להגביל את החקר לניסויים.

לוח הזמנים צריך להיות ברור ולכל שלב פורום להגשה. השלבים:

  1. בחירת נושא בו התלמיד מעוניין לעסוק וכתיבת סיכום קצר בנושא – הגשתם בפורום מתאים במוודל. לפי הנושאים אני יכולה לחפש חומרים ולהוסיף אותם למקורות שהתלמידים מצאו. (לתת שבוע להגשת הנושא ושבוע נוסף להכנת רקע קצר בנושא + מקורות מהימנים)
  2. העלאת שאלות כלליות. השאלות הללו לא צריכות להיות מנוסחות כשאלת חקר אלא לשקף תהליך יצירתי של העלאת שאלות שמסקרנות את התלמיד בנוגע לנושא עליו למד וסיכם. מאחר ששלב השאלה מאד משמעותי וכלל לא פשוט אני מקצה לו הרבה זמן – שבוע לשאלות כלליות ושבוע נוסף לבחירת שאלה מתוכן וניסוחה כשאלת חקר.
  3. בחירת שאלה וניסוח שאלת חקר והשערה (שבוע להגשה)
  4. תכנון חקר (שבוע)
  5. ביצוע חקר (שבועיים לפחות)
  6. הצגת התקדמות ומשוב עמיתים בכיתה
  7. סיכום תוצאות וניתוחן 
  8. הכנת הפוסטרים/תוצרים בכיתה והמשכה בבית
  9. הצגת העבודות בכנס פוסטרים כיתתי ובערב קהילתי

הנה דוגמה מהפרויקט שאני עושה עכשיו, וההמשך יבוא!

המצגת שבה השתמשתי כדי להציג את הפרויקט – 01 הצגת פרויקט חקר בביולוגיה -ט- תשעד. הילדים שאלו שאלות הבהרה לגבי התוצר והזמן שיידרש מהם. הדגשתי שנעשה חלק גדול מהעבודה בכיתה ושהם התנסו בחלק ממרכיבי הפרויקט בהזדמנויות אחרות השנה – למשל ניסויים, ניתוח חקר מטקטסטים ומניסויים והצגת פוסטרים בכנס פוסטרים כיתתי. הפרויקט ינוהל במסגרת אתר ה- moodle שלנו.

בהמשך: ההנחיות לגבי השלב הראשון – בחירת נושא, חיפוש מקורות וסיכום.

project2014

אולי יעניין אתכם לקרוא את הרשומה על פרויקט של חקר פתוח

"ארון הספרים" של המורה לביולוגיה

מורה לא יכול להכין שיעור כשהוא מתבסס על הספר הלימוד של התלמידים שלו – זה לא מספיק. המורה צריך לדעת הרבה יותר מהכתוב בספר הלימוד ואף לשמור על פתיחות אינטלקטואלית והתעדכנות מתמדת. "הספר למורה" שבדרך כלל מתלווה לספר הלימוד אינו מיועד ללמד את המורה את תחום התוכן אלא מציין היבטים דידקטיים לגבי ספר הלימוד. לכן כדאי לארגן ספריה מתאימה המורכבת מספרים וקישורים לאתרי אינטרנט אשר יאפשרו לימוד, התעדכנות וגירוי לרעיונות להוראה. זאת בעיקר אם את/ה מורה בביה"ס העל יסודי.

נתחיל בלהצטייד בספרי לימוד textbooks ברמת המבואות בתואר ראשון במדעי החיים. עדיף שיהיה מעודכן ככל האפשר. נמשיך בהרצאות מוקלטות מאוניברסיטאות ביוטיוב או בקורסים מאתר coursera – לא רק כדי ללמוד את תחום התוכן אלא גם לראות רעיונות להסברים שהמרצים נותנים ולרצף ההוראה בו בחרו. כשרוצים להתעדכן או אם רוצים לבנות שיעור או פעילות חקר לפי מאמר קלאסי  – יש צורך בגישה למאמרים בעיתונים המדעיים. לדעתי ציבור המורים זקוק לגישה למאמרים ומשרד החינוך צריך לממן זאת – כמו שעושות האוניברסיטאות לאנשי הסגל והסטודנטים שלהן. מורים צריכים להתעדכן על ידי גישה למקורות ראשוניים (מאמרים לא מעובדים ונתונים גולמיים), ללמוד את נושאי הלימוד לעומק ולקבל רעיונות להוראת החקר. עד שזה יקרה אפשר להרשם לאתרי העיתונים החשובים ולקבל עידכונים לגבי הפרסומים החדשים ואם יש מאמר חשוב שצריך להשיג אפשר לשלוח למחברים בקשה לעותק ב- PDF. זה כמובן לא נוח ולוקח זמן – בנוסף ישנם עיתונים מדעיים פתוחים כמו ברשת PLoS ומאמרים הנפתחים לציבור שנה לאחר הפירסום במקרים של מחקר שממומנים על ידי ה-NIH. הנה קישורים לדוגמה:

ספרי לימוד ואתרי אינטרנט המלווים אותם:

  • Life, the science of biology10th ed.  (2012) By Sadava, Hillis, Heller, Berenbaum. ספר הלימוד בקורס המבוא בביולוגיה. זה ספר גדול, כבד ויקר אולי אפשר לרכוש משומש או באמצעות ebay ובטוח בעזרת ספריה של אוניברסיטה – אני נעזרת  באתר האינטרנט המלווה את הספר. יש באתר תקצירים המציגים את מהלך לוגי של הצגת הנושא, אנימציות ופעילויות מתוקשבות.
  • Campbell Biology. ספר לימוד הכתוב באופן בהיר ולעניין, כולל דוגמאות רבות למחקרים שבנו את הידע בתחומי הביולוגיה השונים.
  • BioInquiry, making connections in biology, by Pruitt and Underwood והאתר המלווה אותו.עוזר מאד בהכנסת חידות מדעיות לשיעור, סיפורי חקר והוראה בדרך החקר.
  • דף מארגן קישורים לאתרים של ספרי לימוד בביולוגיה, המכון למדעי החיים ע"ש סילברמן, הפקולטה למדעי הטבע ומתמטיקה באוניברסיטה העברית. אתרי הספרים כוללים תקצירי פרקים, אנימציות ופעילויות מתוקשבות.
  • ביולוגיה, האחידות והמגוון של החיים. כרך א' וב'.מאת סטאר וגארט. בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה. יקר מאד – כדאי לחכות לשבוע הספר ולרכוש ב-30% הנחה. חיסרון גדול נוסף הוא שהוא ישן – הספר יצא באנגלית בשנת 1998 ובעברית ב-2001. . היתרונות של הספר הם שהוא בעברית וזה עוזר בתרגום המונחים המקצועיים, ושהוא מקיף וכתוב באופן מעניין ועשיר בתמונות. בדרך כלל הספרים של האוניברסיטה הפתוחה כתובים ברמה אקדמית ובאופן מעניין ומזמין – שתי הבעיות היחידות שלהם הן המחיר הגבוה ושלפעמים הם אינם מעודכנים. יוצאת דופן זו סדרת הספרים באקולוגיה 2003-2009 הזמינה בחלקה באמצעות אתרפא"ר – פתיחת אוצרות רוח.
  • ספר דיגיטלי –Principles of Biology

הרצאות מוקלטות מאוניברסיטאות:

עיתונים מדעיים:

pubmed central – מנוע חיפוש למאמרים בתחום הביו-רפואי, פתוחים לציבור

pubmed – מנוע חיפוש לתקצירי מאמרים בתחום הביורפואי, פתוחים בחלקם

science magazine – מומלץ מאד להרשם לעידכונים כדי לראות אם יש מאמר שכדאי להשיג, גם נחמד להקשיב לפודקסטים שלהם.

Nature – עיתון מדעי מהשורה הראשונה, יוצא בבריטניה. גם פה כדאי להרשם לעידכונים מ- Nature ומעיתוני המשנה שלו בתחום שמעניין אתכם.

The Scientist – מדע פופולרי למדענים, נחמד להתעדכן בטרנדים במדע.

עיתונים נוספים: Cell,  Trends in ecology and evolutionTrends in genetics

אתרים נוספים ללמידה לקראת שיעוריםNature scitable, והאתר של Cold Spring Harbor Laboratories (CSHL), DNALC

עיתונים מדעיים בעבריתעיתוני המדע הפופולרי בעברית הם קריאה נהדרת ומשאב למורים ולתלמידים, למשל סיינטיפיק אמריקן ישראלגלילאועיתון חי וטבע הדברים – הכתיבה קולחת ורהוטה, התוכן בדרך כלל מעודכן והצילומים מרהיבים – אפשר לקרוא להנאה וללמידה וגם להשתמש כחומר רקע מדעי לתלמידים. באתר של סיינטיפיק יש מערכי שיעור הנעזרים במאמרי העיתון.

לסיכום, ארון הספרים של המורה כולל ספרי לימוד ברמה של תואר ראשון לפחות, אתרי הספרים באינטרנט, הרצאות מוקלטות מאוניברסיטאות טובות ומאמרים בעיתונים מדעיים באנגלית ובעברית.

באיחולי למידה בהנאה – ואם אתם רוצים להוסיף ספר או קישור או להעיר דבר מה, אנא הכניסו בתגובה

"המחנך המקצועי"

נכנסתי לכיתה ט' השבוע בכוונה ללמד תורשה מנדלית. התחלנו בשאלה 'כיצד תכונות עוברות בתורשה?' אמרתי שגנטיקה היא אחד המקצועות הוותיקים ביותר. אנשים שחיו לפני אלפי שנים חשבו על השאלה הזו כשהם השביחו תירס או בייתו בעלי חיים. הילדים נזכרו במושגים ברירה טבעית וברירה מלאכותית, עליהם דיברנו בעבר ואז אחד הילדים הרים את ידו והעיר: "הנאצים עשו ברירה מלאכותית" .
מה עושים? זו אינה מטרת השיעור, הכיתה קשה מבחינת המשמעת וכל סטייה מנתקת מהלך דינאמי או חוט מחשבה וגורמת לחלק מהתלמידים ללכת לאיבוד. מצד שני – התלמיד עשה הקשר נכון והעלה נושא מוסרי טעון וחשוב ושווה התייחסות יותר מאשר: "בעצם נכון". בנוסף, בכיתה ישבה קבוצה של צופים, סטודנטים להוראה שהיו זרים לי ולילדים.

החלטתי שבשביל הילדים ובשבילי זו הזדמנות נפלאה ואמרתי לתלמיד שלא חשבתי על ההיבט הזה של השואה. סיפרתי לילדים על תנועת היוג'ניקס (eugenics) בתחילת המאה ה-20 אשר התחילה ביוזמה של ביולוגים שהושפעו מתיאוריית הברירה הטבעית של דארווין. הם הביאו להכנסת הגבלות על נישואים, הפרדה בין גזעים וכפיית עיקור של פושעים (גם בפשעים קלים), חולי נפש ואנשים הנמצאים בשולי החברה. שאלנו האם זה צודק, העלנו את המושגים מוסר ואתיקה שהכרתם אינה ברורה מאליה לילדים בגיל 14-15 (תאוריית ההתפתחות המוסרית של קולברג), העלנו את שאלה – האם יש הבדל בין ברירה מלאכותית באדם או בבעלי חיים? הילדים בכיתה חשבו שיש הבדל וגם אני – האמנם זה צודק? בקרוב נצפה בסרט GATTACA ונחדד את הסוגיה עוד יותר.

האם זה היה הדבר הנכון לעשות? אולי פה התשובה קלה משום שהסטייה מהנושא הייתה לתחום של אתיקה בביולוגיה ורוב הילדים היו מעורבים בדיון ומאד התעניינו. מצד שני, היו מספר ילדים שאיבדתי לגמרי כשסטיתי מהחומר המתוכנן ובעיות המשמעת באותה כיתה אף התגברו להמשך השיעור.
באותו שבוע נכנסתי לכיתה ט' אחרת. בשיעור שעבר שלנו הם נבחנו והיום הם היו לחוצים מהתוצאות הצפויות. מצאתי את עצמי עם דילמה דומה ובנוסף, ילדים נרגשים ולא פנויים ללמידה. אם הייתי נוקטת בסמכותיות ומחזירה את המיקוד לנושא השיעור הם היו מסתדרים ולומדים, אבל החלטתי להקדיש חצי מהשיעור למה שאני קוראת "קואוצ'ינג אקדמי" – כמו אימון לספורטאים, צריך להיות גם אימון ללומדים (רינה סובוטניק, 2012, קרול דווק) . סיפרתי שהמוח מתפתח ומשתנה כל הזמן ושמי שכל הזמן מקבל 100 וקל לו נמצא במקום בו הוא לא מתפתח והוא צריך לחפש אתגרים שיאפשרו לו עבודה מאומצת. הם שאלו על אינטליגנציה וגנטיקה – סיפרתי להם שאמנם יש מרכיב תורשתי באינטליגנציה אולם זו רק נקודת הפתיחה איתה אנחנו נולדים – מנקודת הפתיחה הזו אפשר להזניח ואפשר לטפח. איך מטפחים? הם שאלו. מטפחים על ידי למידה, עבודה קשה, ולמידה מכישלונות ואי הצלחות. ככה מצליחים בחיים. הילדים היו מאד מעורבים בדיון ונראה היה שהוא משמעותי להם.
האם זה היה הדבר הנכון לעשות? הוצאתי חצי מהשיעור בביולוגיה על דיון בנושא שאינו קשור לביולוגיה. מה עם הילדים שמגיעים לשיעור ביולוגיה כדי ללמוד ביולוגיה וכל סטייה מהנושא גורמת להם לחשוב שמבזבזים להם את הזמן. אולי בסטייה הזו מנושא השיעור אני מעבירה מסר של חוסר רצינות למקצוע שאני מלמדת?
העליתי את הנושא לדיון בקבוצת הסטודנטים שאני מלמדת במסגרת לימודי תעודת הוראה בביולוגיה באוניברסיטה. רוב הסטודנטים הסכימו שמורה הוא קודם כל מחנך. במתווים המנחים להכשרת מורים שפרסמה ועדת אריאב של המל"ג אשר דנה בתוכניות להכשרת מורים, מצוין כי אחת מהנחות היסוד שעמדו בבסיס עבודתה הייתה: "מורה הוא קודם כל מורה-מחנך ואחר כך מורה למקצוע מסוים". סטודנטית אמרה שכאשר מורה מקצועי נמנע מהתייחסויות שאינן קשורות לתחום הדעת שלו הוא מאבד מהסמכות שלו והוסיפה כי התייחסות לנושאים הקשורים לחינוך ולא רק לתחום הדעת מאפשרים לתלמידים ללמוד על המורה כאדם ולא רק כמורה מקצועי ובכלל למחנך יש אולי רק שעה יותר עם התלמידים מאשר למורה המקצועי.

מצד שני אחד הסטודנטים סיפר על הדרכה שקיבל בביה"ס בו הוא כבר מלמד ובמסגרתה נאמר לו כי תלמידים לעיתים מנסים לגרור את המורה "למגרש שלהם" וחשוב שמורים ישימו לב כשזה קורה וישמרו על הסמכות שלהם ועל מקומם כמורה במקום כחבר, שלא "יסתחבקו". אני חושבת שעם הזמן לומדים להבחין בין ילדים שמנסים לקחת את השליטה על השיעור כדי שלא ללמוד לבין ילדים שהולכים עם המורה יד ביד כדי ללמוד – אבל גם הם לעיתים מציעים דרך שהמורה לא חשב עליה לפני שנכנס בכיתה. במקרים כאלו, מתאים וחשוב למצות את העיסוק בסוגיה לפני שממשיכים גם אם היא לא קשורה ישירות לתחום הדעת.

מה דעתכם? אנא כתבו אם אתם מחנכים/מורים מקצועיים בתחומי המדע/שניהם?

אסוציאציות עם וורדל

הדג בסיפור של ליאו ליאוני "דג הוא דג" היה מאד סקרן לגבי העולם שמחוץ למים. כשחברו הטוב, הצפרדע, חזר משיטוטיו בעולם הוא סיפר לו שראה דברים יוצאים מן הכלל. הוא ראה ציפורים צבעוניות עם כנפיים ושתי רגליים, פרות, אנשים. הדג מאד התלהב מסיפוריו של הצפרדע ודמיין את הציפורים כדגים עם כנפיים, את הפרות כדגים עם כתמים שחורים ולבנים ואת האנשים כדגים ההולכים על שתיים…

דג הוא דג. מאת ליאו ליאוני

הלומדים הם כמו הדג – תופסים או מבינים את הידע החדש בעזרת הידע הקודם שלהם. הם משלבים את הידע החדש אל תוך הידע הקודם (Bransford and Darling Hammond). לפעמים הידע הקודם מפריע ללמידה של דבר חדש ולפעמים עוזר. בכל מקרה הוא שם ויש להתחשב בו. אחת הדרכים להיעזר בידע הקודם ללמידה היא להציף אותו כשמתחילים ללמד נושא חדש – כך ניתן לברר מה יודעים והאם אלו הן טעויות חשיבה. ניתן להציף ידע קודם בעזרת העלאת אסוציאציות.

וורדל, תוכנה פשוטה וחינמית ברשת יכולה לעזור בלהחזות – visualize את האסוציאציות. התוכנה בונה מעין "גרף מילולי". מזינים אליה טקסט והיא מרכיבה ממנו ענני מילים שגודלן עולה ככל שהן מופיעות מספר רב יותר של פעמים בטקסט.  אפשר לבקש מכל תלמיד לכתוב לעצמו  רשימת מילים שעולות בראשו כשאומרים את שם הנושא שמתחילים ללמוד (עדיף לכתוב בטבלט – יחסוך זמן), הם אומרים אותן בכיתה. אם הכיתה גדולה עדיף שישלחו במייל או יכניסו אל קובץ גוגל דוקס. מכניסים לוורדל ומקבלים תמונה של ענן המורכב ממילים שהתלמידים אמרו. השימוש בוורדל פשוט מאד – נכנסים ל- wordle create, מדביקים את רשימת המילים, וכותבים go. הנה למשל ענן של אסוציאציות של סטודנטים ללימודי הוראת ביולוגיה למשמע המילים "שטח פנים":

wordle-שטחפניםלנפח

הענן שלמעלה נועד להציף ידיעות קודמות בהתחלת נושא אצל מורים עתידיים לביולוגיה, בעצם מדוע לא לשקף ידע שנלמד – ידע מסכם לאחר למידת נושא – כדי שתהיה תמונה של כל המושגים שנלמדו מול העיניים. יהיו שיאמרו שעדיף לייצג ידע כזה דוקא במפה מושגית משום שהיא משקפת את הקשרים וההיררכיה שבין המושגים, אבל יתכן שדווקא ענן יכול להישמר בזיכרון טוב יותר. מה דעתכם? הנה ענן כזה של כיתה י' בביולוגיה שלמדה וויסות חום

ויסות חום

והוורדל האחרון לדוגמה – עזרתי לביתי בפרויקט שהכינה על מצרים – במסגרת הפרויקט היא סקרה 14 אנשים וביקשה את המילים שעולות להם כשהם שומעים על מצרים. חלק מהמילים לא הכירה ובררה עליהם מפי הנסקרים.

מצרים

מילה למורה החדש מהמורה החדש קצת פחות

לפני שאשכח איך זה להיות מורה חדשה אני רוצה להזכיר לעצמי וגם לכתוב מילה למורים חדשים על הצפוי לכם (אולי) בשנה-שנתיים הקרובות.

השנה הראשונה: המשימה החשובה ביותר בתחילת השנה, בעיקר אם מקבלים תלמידים חדשים היא לחצוב את הדרך ללבם. מדוע כדאי להתאמץ ולבנות קשר עם תלמידים? מאד פשוט, מעטים נהנים מההוראה ללא הקשר עם האנשים שאתה בא לעזור להם לצמוח ולהתפתח. אני משערת שגם הילדים חשים נוח יותר כאשר יש להם קשר טוב עם המבוגרים בבית הספר וכאשר הם מרגישים שרואים אותם. מצד שני, אם הם זה עתה הגיעו לבית ספר חדש ובמקרה הם גם בגיל ההתבגרות, הם לא פנויים להסתכל על מישהו שאינו בגילם – הם בג'ונגל חברתי ורגשי של המוני ילדים חדשים – הם מנסים לשרוד ולמצוא חברים בסביבה החדשה. והם יהיו עסוקים בזה עד שירגישו נוח. משמעה של התופעה הזו היא שלא כולם חשים בצורך ליצור חיבור רגשי עם מורה. בכך טמון סיכון, משום שכאשר הקשר בין המורה לתלמידים חלש הם לא ירגישו כל מחויבות אליו. הם לא יראו בו אדם אינדיבידואלי אלא דבר, או מושג "המורה" ויתנהגו בהתאם. לכן נראה לי כי בתחילת השנה חשוב להשקיע מחשבה ויצירתיות כדי לבנות קשר עם התלמידים.

אז מה הבעיה? שצריך גם ללמד תוכן ידע, אולי אפילו יש  בחינת בגרות/מפמ"ר/מיצב המתקרבת… פה עולה בעיה בה נתקלים מורים חדשים רבים בשנתם הראשונה, גם לי זה קרה. מאחר שסביבת בית הספר כל כך חדשה עד כדי שמקבילים את המורה החדש למהגר, כשהמורה החדש נכנס לכיתה הוא לא מצליח לחשוב ביותר מערוץ אחד ומעסיקים אותו חששות כמו:

  • האם אזכור את החומר?
  • האם אזכור מה תכננתי לעשות או להגיד?
  • מה שהילד X עושה עכשיו ממש מעליב
  • האם חלה התרחשות ביניהם שאני לא מבין?
  • איפה הייתי? מה רציתי לומר? מה השעה?
  • הילד שעכשיו הפריע, האם הוא אותו ילד שהפריע שלשום ותכננתי לדבר איתו לפני השיעור?
  • מה רציתי לומר? כמה זמן יש לי?

במצב כזה קשה לחשוב מספר מחשבות בו זמנית – והמורה נמצא במצב של הישרדות. אל תשכחו שהוא גם מאד עייף, כי הוא נשאר ער עד 2 בלילה כדי להתכונן לשיעורים, יש לו 100 מבחנים לבדוק, והוא גם צריך לדבר עם המחנכת על ההוא ועם היועצת על ההיא. וכך עוברת לה השנה הראשונה – טוב אולי קצת הגזמתי, אחרי חנוכה יש רגיעה, שיפור נוסף לקראת פורים, אחרי פסח – כולם מקסימים ואוהבים זה את זה… רק לא כל כך לומדים כי נמצאים בלחץ של הבגרויות. אני לא מתכוונת להקל ראש בקשיי השנה הראשונה. במקום להפוך למרירים וציניים (בעיקר לא כלפי הילדים), תתמקדו בחוויות של הצלחה שהיו לכם, תחשבו על הפעמים שבהן נהניתם מההוראה – הרי הן חלק מהסיבות בשלן הגעתם למקצוע המאתגר והמספק הזה. עם זאת, זכרו שכמו שאמן צריך למצוא את הקול הייחודי שלו כך מורה צריך למצוא את סביבת ההוראה המועדפת עליו או אוכלוסיית הלומדים אתה הוא מעדיף לעבוד ולהגיע להישגים. יש בתי ספר רבים והם שונים זה מזה בפילוסופיה ובהרכב הקהילה (צוות, הורים ותלמידים), חפשו עד שתמצאו. קרוב לבית – אינה סיבה מספיקה לבחירת מקום עבודה לדעתי. ספר מומלץ בהקשר הזה הוא סיפרו של פרנק מק'קורט "המורה"אודה מקרב לב על המלצות לספרים מעוררי השראה למורים בתגובות למטה.

השנה השנייה היא עולם אחר לחלוטין: המורה כבר פיתח אסטרטגיות להתמודדות עם חלק מהאתגרים – למשל, לרשום כדי לזכור, להגיב על התנהגות בעייתית ולהחמיר את התגובה עם החזרה על ההתנהגות – החל מהבעות פנים – עד לשיחה עם התלמיד/בקשה מהמחנך שישוחח עם התלמיד/התייעצות עם ההורים. וחלק מהפעולות שמורה צריך לעשות כדי לתפקד, הפכו כבר לאוטומטיות. עכשיו הוא יכול להיות גמיש יותר ופנוי לחשיבה בכמה ערוצים מקבילים. למשל,

  • מה קורה בין הילדים בשיעור?
  • מה גורם לילד הזה להתנהג כך?
  • הם הולכים לאיבוד, אני חייב להחזיר אותם למיקוד…
  • למה הם לא מבינים – אולי הם עייפים, אולי דילגתי על משהו חשוב
  • איזה מקסימים…אלו שאלות מעניינות יש להם…
  • הקשב שלהם מתרופף, צריך להכניס ריגוש…
  • הייתי יכול עכשיו להיעלב מההתנהגות שלו אבל זה לא יהיה נכון – אולי הוא מתנהג כך בגלל שהוא לא הבין, אנסה להמחיש….
  • השאלה שהתלמיד שאל מצוינת, אבל זה בתוכנית לסוף השנה בכל זאת זו הזדמנות מעולה אכניס את הנושא פה…

בשנה השלישית, החיים אחרים לגמרי. רוב האתגרים אינם חדשים וכבר התמודדנו אתם. ובכל זאת חשוב לזכור שבתחילת השנה עם כיתה שלא מכירים צריך להתאמץ כדי ליצור קשר. המצב משתפר אחרי סוכות, אבל לוקח זמן להתחיל להרגיש נוח (חודשיים?). אם זו השנה הראשונה של הילדים בבית הספר, צריך להבין שהם הגיעו מבתי ספר בעלי תרבות בית ספרית שונה משלנו – ויש להביא אותם לאט לאט לתרבות המקומית, אשר עדיף שתהיה תרבות של אמון וכבוד הדדי, אהבה לילדים, עידוד הסקרנות ורצון ומוטיבציה ללמוד ולהתקדם. בקיצור, להתייחס לילדים כמו שהיית רוצה שיתייחסו לילדים שלך.

אז מה לעשות בתחילת השנה כדי ליצור קבוצה, וכדי לפתח את הקשר עם התלמידים? אני חושבת שמאד עוזר להכניס יותר למידה פעילה. למשל, לאפשר לילדים להתמסר לפיתוח החברתי שלהם בפעילויות בצוותים. פעילויות כאלו מאפשרות לילדים להראות צדדים שלהם שבדרך כלל לא באים לביטוי בלימודים הרגילים. למשל, לאחר פעילות מיון של צילומים של יצורים חיים גיליתי בכיתה שלי שני צלמים בעלי סגנון ייחודי. ולאחר פעילות של הכנת מיני-פוסטרים גיליתי ציירת מקסימה (וצובע נהדר שצבע את הציורים שלה). שניים מהילדים הביעו עניין בתחומים ממדעי החיים שלא כלולים בתכנית הלימודים השנה – אמצא דרך להכניסם. אם לא היינו עושים את הפעילויות האלו, הם היו מגיעים לכיתה והולכים, וכלל לא הייתי יודעת על העניין או הכישרון המיוחד הזה שלהם.

מה דעתך? מה את/ה עושה כדי לבנות קשר עם תלמידים? 

מצגת זאת דורשת JavaScript.

הדור הרביעי

בלוג אישי על המצב החברתי

בלוג האגף למדעים

המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

מחוננים ומצטיינים במחקר - בלוג האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים, המינהל הפדגוגי, במשרד החינוך

בלוג האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים. מיועד ליידע ולעדכן את הקהילה העוסקת בחינוך וייעוץ למחוננים ולמצטיינים בממצאי המחקר בתחום ולחזק את שיתוף הפעולה עם חוקרים בתחום המחוננים והמצטיינים עורכת: דר' גילמור קשת

לומדים עם צחי

אתר ההוראה של צחי שיקמן