למידה לשם שליטה (mastery learning)

דרך הלמידה לשם שליטה רואה את התלמידים כאינדיבידואלים הלומדים כל אחד בקצב ובדרך משלו או משלה. לפעמים זה נכון 🙂 ולפעמים זה גם מתאים. למה נכון רק לפעמים? משום שיש ערך לתהליך הלמידה וגיבוש הזהות המתרחש בעבודה בקבוצות. עם זאת, למידה עצמאית מסוגים שונים יכולה להעשיר את דרכי הלמידה העצמאית שילדים מכירים ולאפשר הוראה דיפרנציאלית. הנה תיאור השיעור ותגובות התלמידים.

השיעור: השיעור מורכב מחמישה סרטונים בנושא תורשה מורכבת. התלמידים צפו בסרטון וענו על 1-2 שאלות שחיכו להם אחריו. אם ענו נכון, עברו לסרטון הבא. אם לא, התייעצו או צפו שוב. כך עברו בין הסרטונים.

וגם ברוג'ום –  אולי יותר נוח – אודה אם תציצו ותכתבו בתגובות את דעתכם

הסרטונים 5 סרטונים בנושאי השיעור, באורך של בין 10 -30 דק', הוכנו באפליקציה של הקלטת קול על לוח לבן, educreations באייפד. האפליקציה מאפשרת העלאת מצגת יחד עם כתיבה על האייפד תוך כדי הקלטת שמע.  קיימת גרסה חינמית המאפשרת להעלות תמונות לשיעור ולהקליט דיבור וכתיבה על הלוח הלבן. לצורך שיעור זה השתמשתי בגרסת ה-pro של המחלקה ללימודי הוראה בביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית. העטים עלו 10 ש"ח לחבילה של חמישה בחנות לכלי כתיבה.

השאלות הוכנו ב- testmoz המאפשר כניסה לשאלות ללא הרשמה ומשוב מידי. השתמשתי בגירסה החינמית המוגבלת בכך שלא שומרת את התשובות ולכן אין לי אפשרות לדעת אם התלמידים נכנסו וענו. אבל השיעור הבא יתחיל עם בוחן קצר כדי לבדוק את ידיעותיהם. גם classmarker מאפשר כניסה לשאלות ללא הרשמה ומשוב מיידי אבל לא שומר דו"ח עם השמות והתשובות של התלמידים.

מדברי הילדים (תלמידי י"ב, עתיד תיכון למדעים לוד):

אלון: זה מגוון. היה נחמד כי זו עבודה עצמית והסרטונים היו מאד גרפיים. אבל צריך בכל זאת לעבור שוב בכיתה, אולי עם תרגול. היה לי איטי מידי – הרצתי את הסרטונים במהירות של פי 1.5. בקשר לשאלות, בגלל שהן היו שאלות אמריקאיות היה קשה להסיק אם אני באמת יודע.

רז: הסרטונים עזרו לי בזכות השילוב של המצגת והכתיבה המשולבת בסרטון. בנוסף, עזר לי שהסרטון שילב גם למידה מראייה וגם משמיעה. אני חושבת שהשאלות צריכות להיות יותר פשוטות. אולי היה עדיף לשלב שאלות תוך כדי הסרטון אם אפשר.

סיון וטלי: הסרטון היה איטי מידי אבל היה ברור ממש כמו שיעור רגיל. היה טוב שיכולנו להתמודד עם שאלות אבל הן היו צריכות להיות יותר קשות. בשיעור הבא יהיה מתאים אם נעשה תרגול. זה טוב כי מאפשר למי שלא היה בשיעור להשלים את החומר.

יובל: היה לי נוח לצפות במהירות של פי 2. השיעור היה נחמד וממוקד, עם דוגמאות. אהבתי שלא עיכבו אותי ולא הייתי צריכה לחכות עד שאחרים יבינו, כמו בשיעור רגיל. השאלות היו מתאימות מבחינת הקושי אבל צריך יותר שאלות. היה דבר אחד שלא הבנתי אבל חזרתי בסרטון אחורה והבנתי.

מישל: מאד אהבתי, זו דרך טובה להעברת הנושא. אבל חלק מהשאלות היו קלות מידי. אחר כך היו שאלות קשות יותר ומתאימות.

learningformastery

הנה חלק מהכיתה, חלק מהתלמידים עשו מבחן וחלק עשו את הפעילות. למעשה הרעיון עלה משום שרציתי להמנע מביטול שיעור עקב מבחן לחלק מילדי הכיתה 🙂 אחר כך המשכתי כי נהניתי להכין את הסרטונים.

רשומה קודמת בנושא "למידה לשם שליטה" הכוללת פעילויות, מרץ 2014

 

מערכת קריספר מחדשת את כיתת הביולוגיה

בשנים האחרונות האחרונות התחוללה מהפיכה בביולוגיה. פותחה שיטה חדשה של הנדסה גנטית הנקראת CRISPR Cas 9 שהיא יעילה, זולה וקלה בהרבה מכל השיטות לעריכת דנ"א בהן השתמשו עד כה. התגלית והפיתוח נבחרו על ידי Science כתגלית השנה ל-2015 והשלכות המוסריות מרחיקות הלכת של הטכנולוגיה החדשה הובילו לכינוסה של "ועידת פסגה" של מדענים בתחילת דצמבר כדי להחליט על מגבלות לשימוש בה. אני מבקשת לשתף אתכם במערך שיעור שהעברתי השנה בי"ב, ואשר נערך ופורסם בעזרת ד"ר רונית רוזנשיין, מנהלת המרכז הארצי למורי ביולוגיה ומדעי הסביבה בעלון החדשות של המרכז הארצי.  לצידו פורסמו גם סקירה מדעית בנושא, מצגת ועלון מידע לתלמידים.

סיפור הגילוי והמחקר על מערכת קריספר לעריכת דנ"א מקיפים תחומי גנטיקה רבים ומאפשרים לתלמידים המכירים את הנושא מלימודי הליבה בביולוגיה לקשר את הידע הקודם לחדשנות בביולוגיה. התלמידים משתתפים כך בדיון המדעי והדמוקרטי המתרחש בימים אלו ממש בעולם, כאזרחים פעילים. החשיבה על טכנולוגיית הקריספר והשלכותיה במדע הבסיסי,  הביוטכנולוגי, הביורפואי והחקלאי, מאפשרת לתלמידים לבטא רעיונות יצירתיים ליישום הטכנולוגיה ולאחר מכן מזמנת הערכה ושיפוט על החשיבות ומידת המוסריות של ההצעות. החשיבה על אתיקה בהקשר לביולוגיה מקדמת חשיבה ביקורתית, רפלקטיבית ומטקוגניטיבית. התלמידים מבינים כך שכחברי הקהילה המדעית מוטלת עליהם אחריות כלפי הדורות הבאים. אמנם הנושא הוא חדש ואינו חלק מתכנית הלימודים הרשמית, אבל היתרון הגדול בלימוד נושאים שאינם בתכנית הלימודים, מעבר להעשרה, שהם מאפשרים טרנספר וחשיבה על עקרון נלמד בהקשר חדש, זאת לצד האותנטיות והרלוונטיות של חדשנות בביולוגיה.

·       מהפיכת ה- CRISPR – עריכה וערכים
·       סקירה מדעית בנושא CRISPR
·       מצגת: מהפיכה בביולוגיה 2015
·       מערך שעור: מהפיכת ה- CRISPR

לדבר כדי להבין: Think-Pair-Share

דיבור על החומר הנלמד בכיתה הוא חלק משמעותי בלמידה ומהווה דרך טובה לעיבוד מידע חדש. ווב מצא כי למידה בקבוצות קטנות הובילה להצלחה בהבנה ובהעמקה אצל תלמידים שהסבירו בעצמם בהשוואה לאלה שקיבלו הסברים (Webb 1989). בדומה, מישלין צ'י דיווחה כי כשתלמידים מתבקשים להסביר, הם משלבים טוב יותר את הידע החדש לידע קודם  (Chi 1994). 

טאנר תיארה אסטרטגיה פשוטה של למידה פעילה הכוללת שלושה שלבים,  

Think-Pair-Shareׂׂ

Think,  המורה מציג בעיה ונותן לתלמידים מספר דקות לחשיבה וכתיבת רעיונות לפתרון.

Pair, בשלב הזה התלמידים חולקים את מחשבותיהם זה עם זה. שלב זה הוא משמעותי מכיוון שהוא מאפשר למורה להסתובב בכיתה, להקשיב לדברים הנאמרים על ידי התלמידים ולהבין האם קיימת הבנה של הנושא הנלמד. בנוסף, שלב זה יעיל במיוחד לתלמידים אשר מתביישים לדבר בפני כל הכיתה או אינם בטוחים בתשובותיהם.

 Share, בסוף התהליך המורה מבקש ממספר תלמידים לשתף את כל הכיתה במחשבות המשותפות שעלו בשלב הקודם.

 

כיצד לעודד את השתתפות התלמידים בפעילות? השאלה או הבעיה שהמורה מציג/ה צריכה להיות פתוחה, מעוררת חשיבה, בקשה לדעה או לקשר בין רעיונות שונים. יש להקציב מספר דקות. בשלב הזוג יש לתת מספר דקות לשני התלמידים לשתף ברעיונות שלהם ולדון זה עם זה. לבסוף התלמידים משתפים את המליאה במסקנותיהם. חשוב להסביר כבר מתחילת השנה שהדיבור המסודר בזוגות מאפשר הבנה טובה של החומר. בזמן בו התלמידים מדברים בזוג, חשוב שהמורה יעבור ביניהם ויקשיב. זהו מקור חשוב להבנת החשיבה של התלמיד, תפיסות שגויות, בילבול או חוסר הבנה, העשויים לעזור למורה למקד את השיעור. 

האסטרטגיה נועדה להשיג ארבע מטרות עיקריות: העשרת חווית הלמידה על ידי הגברת המעורבות והעניין בשיעור; שינוי טבעו של השיעור הפרונטאלי כך שיהפוך מהרצאה לדיון ויותר תלמידים יהיו מעורבים בו באופן אקטיבי; מתן אפשרות למורה להבין מה התלמידה חושבת, מה היא מבינה או אינה מבינה; ולעודד סביבת למידה בה תלמידים משתפים פעולה זה עם זה במקום להתחרות אחד בשני על ידי עידוד עבודה משותפת.

Tanner, K.D. (2009). Talking to learn: why Biology Students Should Be Talking in Classrooms and How to Make It Happen. CBE – Life Sciences Education, 8, 89-94.

הנה דוגמאות לשיעורים בביולוגיה המשלבים את האסטרטגיה.

המבוא והדוגמאות לקוחים מעבודות בקורס אוריינות מחקר בהוראת מדעים, מרצה: גילמור קשת, לימודי הוראה, ביה"ס לחינוך, האוניברסיטה העברית בירושלים.

תשע"ו: דנה צחר

השיעור של דנה מתחיל בהצגת תעלומה אקולוגית בגבעת הכלניות בעזרת מצגת. לאחריה מתבצע תהליך think pair share, הילדים מתבקשים לחשוב בעצמם על הסברים אפשריים לתופעה ולהציע דרכים לבדיקתם, לאחר מספר דקות הם מתבקשים לספר את ההסברים לבן זוג, ולבסוף דנים באפשרויות במליאה.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

תשע"ה: עדי דהן סולומון, יפעת קוטלר ומעין קפלן

השיעור של עדי, מעין ויפעת התחיל בהצגת השאלה "מדוע השמיים כחולים". 

התלמידים התבקשו לחשוב לבד על השאלה והורשו לבדוק בטלפונים החכמים את התשובה – הם מצאו תשובות שונות ונוגדות לעיתים באינטרנט ולא בכל המקרים הבינו את התשובות שמצאו. לאחר מספר דקות התלמידים התבקשו להסביר בזוגות, ולבסוף התקיים דיון במליאה. עדי, מעין ויפעת קראו לאסטרטגיה, "חשוב, זוג, שתף"

עדי  העבירה שיעור באסטרטגיה הזו גם בכיתה ו' בנושא תחנת כוח הפועלת על פחם. הנה המערך הכולל רפלקציה. שיעור חשוב זוג שתף _ עדי דהן _ תחנת כח פחמית

דוגמה לבעיה בגנטיקה: מדוע נשאים למוטציות בגנים כמו GSS ו- BRCA1 חולים ואילו נשאים למוטציות בגן המקודד לחלבון CFTR חולים?

 

חקר עם משמעות – איך למצוא נושא?

אין סוף להפתעות – גם השנה בפרויקט החקר הפתוח עם כיתה ט' בעתיד, תיכון למדעים לוד. התלמידים קיבלו נושא כללי, ביולוגיה, ושלבי עבודה. כל השאר נתון בידי התלמידים ובהנחייה. התחלנו בבחירת "נושא כללי שמעניין אתכם וקשור אפילו במעט לביולוגיה" והכנת סיכום קצר לפי שני מקורות לפחות. בדקנו שהמקורות מהימנים והתלמידים הגישו את הסיכום בפורום ב- moodle ביחידה שהוקדשה לפרויקט. לשמחתי, למרות שזהו פרויקט רשות (עם בונוס) רוב תלמידי הכיתה בחרו להשתתף. מקורות מומלצים: הידען, סיינטיפיק אמריקן ישראל ומכון דוידסוןקישורים למקורות נוספים. רוב הקבוצות בחרו נושא די מהר והאחרים קיבלו סל אפשרויות לבחור מתוכן. השלב הבא היה העלאת שאלות…

איך למצוא מקורות

איך להכין את הסיכום

סל נושאים לחקר בביולוגיה

לחצו על התמונה כדי להגדיל

לאחר שהכינו סיכום, היה על הילדים להציע 3-5 שאלות שעלו אצלם תוך כדי הקריאה. לדוגמה, ס' שמתעניינת באנורקסיה – שאלה "מהן ההשפעות של אנורקסיה על הגוף?". בדרך כלל עדיף לכוון לשאלות סיבתיות ופחות לשאלות תיאוריות. אולם ס' לא התעניינה בגורמים לאנורקסיה אלא בהשפעות על הגוף. הגענו למצב שבו הייתה לס' רשימה של תסמינים והיא לא ידעה כיצד להפוך את הרשימה לעבודת חקר. באופן דומה, א' וע' התעניינו בפעולת מערכת החיסון. הם הכינו סיכום על מערכת החיסון ומה עושים עכשיו?

איך הופכים סיכום לעבודת חקר? לא מספיק לאסוף מספר קטעים ממקורות ולקרוא להם עבודת חקר. איך הופכים סיכום או קבוצת קטעים לכתיבה משמעותית?

שאלות הנחייה לתלמידים להעמקת החקר:

מה לדעתכם עשוי להשפיע על התהליך, התופעה או המערכת המעניינת אתכם? למשל א' וע' המתעניינים בתפקוד מערכת החיסון העמיקו בעזרת השאלה: כיצד משפיעה פעילות גופנית על תפקוד מערכת החיסון?

אולי יש לנושא היבט חברתי? האם וכיצד ניתן לטפל באיידס? היכן אפשר לאתר נתונים סטטיסטיים על איידס האם אפשר לראיין נציגים של הוועד למלחמה באיידס ולהציג את פעילותם.

האם מתאים לקשר בין שני תת נושאים בעבודה? למשל לבדוק את ההשפעה של פעילות גופנית על הזיכרון בעזרת ניסוי ובסקירת ספרות.

האם מתאים ליצור דגם או מודל פיזי? נ' וא' התעניינו בנפרד בהדפסת אברים במדפסת תלת ממדית. הם מצאו שמשתמשים במדפסות תלת מימד לאימון רופאים בניתוחים ולצורך החלפת אברים (למשל מסתמי לב, סחוס וכדומה). נ' הכין סיכום על הנושא ממקורות מגוונים ואף הציע רעיונות חדשים לשימוש בטכנולוגיה. לא' הפרויקט הגיע ממש בזמן. במהלך חצי השנה האחרונה הוא בנה מדפסת תלת מימדית משום שהוא "פשוט אוהב לבנות דברים" כך אמר. א' הדפיס גולגולת, לב ומוח מוקטנים מהחומר הפלסטי המשמש כ"דיו". א' סיפר שאמנם הבנייה הראשונית של המדפסת ארכה ימים ספורים אבל ברוב הזמן שעבר מאז הוא עסוק בפתרון בעיות כמו התאמת שורות ההדפסה, מניעת קצרים ובעיות טכניות נוספות. הוא מתחיל בקרוב לבנות כרסמת ממוחשבת (CNC) כך סיפר. לכן עלה לו הרעיון לקשר את המדפסת תלת המימד לפרויקט בביולוגיה. א' ונ' חברו ויציגו יחד את הפרויקט שלהם – הם יראו לכיתה את המדפסת בפעולה, יציגו דגמים שא' הדפיס ויסבירו על שימוש בהדפסה תלת מימד ברפואה ובמחקר.

אפשר להמשיך ולשאול את התלמידים:

האם מתאים לחקור את התהליך או המערכת הנחקרת בעזרת מודל ממוחשב? למשל: כיצד עפות ציפורים במבנה? כיצד ניתן לחזות התפשטות של וירוס? מה ההשפעה של עיקור חתולים על מערכת אקולוגית? כפי שמציעה עינת גיל ברשומה על חקר מערכות מורכבות בעזרת מודלים. דוגמאות נוספות: מודל ליחסי טריפה ורעל באקולוגיה, פוטוסינתזה, מודל לברירה טבעית.

האם מתאים לתאר את התהליך שבו מתעניינים בעזרת סרטון אנימציה? למשל ד' בחרה בתסמונת דאון כנושא לעבודה והשאלה שהתמקדה בה הייתה מה בתהליך המיוזה (תהליך יצירת תאי הרבייה) גורם לגמטה פגומה? ד' מתכוונת להדגים בעזרת אנימציה של מודל פיזי, תהליך של מיוזה תקינה ותהליך של מיוזה הגורמת לטעויות של אי הפרדה של כרומוזומים כמו אלו הגורמות לתסמונת דאון. דוגמה נוספת היא האנימציה שהכינה תלמידת ט' על תהליך המיטוזה (חלוקת התא)

חקירה ניסויית, ביצוע ניסוי לבדיקת הקשר בין שני משתנים או יותר שלפחות אחד מהם קשור לנושא הנבחר. לדוגמה תלמידי י"א שביקשו לעשות את המחקר שלהם ב"פרויקט הביוחקר" על אבולוציה, החליטו לבדוק האם הגדלת השונות הגנטית בחיידקים באמצעות קרינת UV, מגדילה את הסיכוי להשרדות זני חיידקים מסויימים תחת עקת חום. הכיף הוא שפעמים רבות מתחילים בניסוי פשוט ומגלים תופעות חדשות עם קבלת התוצאות. למשל תלמידי י"א אחרים שבדקו את השפעת הטמפרטורה על גידול חיידקים מחלב לא מפוסטר מצאו שיש סוגי חיידקים שגדילתם קטנה עם העלייה בטמפרטורה, כפי שציפו. להפתעתם גילו שמספר המושבות של זנים אחרים של חיידקים עולה עם העלייה בטמפרטורה (עד גבול מסוים). יהיה מעניין לקרוא את ההסבר שלהם להתנהגות שני הזנים השונים.

האם מתאים להתייחס להיבט האישי בעבודה? פה חשוב להתנהל בזהירות רבה – לפעמים תלמידים רואים בפרויקט הזדמנות להכיר את עצמם ואת המשפחה שלהם, לברר יותר על מחלות שמעניינות אותם משום שהם או קרובים שלהם לוקים בהן. חשוב להתייעץ עם היועצת/המחנכת וההורים, לאפשר לילד להפסיק את התהליך בכל זמן שירצה ולהיות קשובים לכל פנייה שלו/ה. לדוגמה,

מחלת אשר הגורמת לעיוורון וחרשות ועוברת בתורשה – זו מחלה הגורמת לסבל רב ללוקים בה ולבני משפחתם. התלמיד ד' קרא על המאפיינים והגורמים למחלה זו העוברת בתורשה במשפחתו. הוא בירר את דפוס התורשה בעזרת בניית אילן יוחסין ומצא שאין סיכוי שילדיו יחלו במחלה, בתנאי שבת זוגו תיבדק וימצא שאינה נושאת את האלל הפגום. ד' ראיין את סבתו על ילדותה כעיוורת וחרשת. זו הייתה חווייה מטלטלת בשבילו ואחת הסיבות בשלן החליט שלא להמשיך במגמה הביולוגית.

התלמידה ש' שביקשה לחקור את הגורמים למחלת הסרטן וטיפולים חדשים במחלה, לאחר שאיבדה את אימה מספר שנים קודם לכן. התלמידה למדה על תרופות ביולוגיות המותאמות לגידול, אולם בחרה שלא להציג את עבודתה בפני הכיתה. בניגוד לתלמיד ד', ניכר היה שהלמידה על הטיפולים החדשניים בסרטן היתה בשבילה חלק מתהליך של התחזקות רגשית. בניגוד לד', התלמידה ש' הרגישה שהידע והאפשרות ללמוד ולהבין את ההיבטים הרפואיים של הטרגדיה שעברה משפחתה, מחזקים אותה והיא בחרה כפי שתכננה קודם, ללמוד במגמה לביולוגיה.

גם נ' גילה על עצמו דברים חדשים. בהתחלה הוא הכין אילן יוחסין של פנוטיפ: מבנה גוף קטן המופיע אצלו ואצל חלק מבני משפחתו. התברר לו שהאילן מצביע על דפוס של תורשה מנדלית-דומיננטית. הוא סיפר לי שאחרי שראה את אילן היוחסין והבין לפיו שיתכן שהילדים שלו יסבלו מאותו מצב, הוא הלך עם הוריו אל הרופא והם הביאו איתם את אילן היוחסין ששירטט. התברר להם כי מבנה הגוף הקטן הוא כנראה מצב תורשתי הניתן למניעה ובלבד שמטפלים בילדים בגיל צעיר. עכשיו הוא ומשפחתו יודעים שכשיביאו ילדים עליהם להיות מוכנים עם הטיפול הנדרש. מאז הוא סיפר לי על כך בהתרגשות כמה פעמים. לאחר הבירור הוא הרגיש שמיצה את הנושא וביקש להחליף לנושא חדש: גידול בשר למאכל בתרבית. במהלך הקריאה על הנושא הוא נתקל בנושא של הדפסה תלת מימדית של תאים וסוף סוף הוחלט – שיציג יחד עם א'…

מצב כזה של "יצירתיות יתר" דורש הכוונה לאיזון בין היצירתיות לבין השלמת הביצוע. אני נוטה לאפשר את המעבר בין הרעיונות ולעודד את היצירתיות עד שלב מסוים בעבודה, ואז לכוון את התלמיד להתמקד באחד מהרעיונות לפני שממשיך עם רעיון חדש. דוגמה נוספת:

נ' העלתה מספר רעיונות עד שהחליטה להתמקד בנושא החיסון נגד וירוס הפפילומה. היא אמרה: "אני לא חוסנתי כי שאלנו וקראנו מאמרים שהיה כתוב בהם שהוא מסוכן". מכיוון שבעיני האפשרות לחסן היא אחת ההצלחות הגדולות של הרפואה וחיסון הפפילומה הוא הזדמנות חסרת תקדים לחיסון נגד אחד הסוגים המסוכנים של סרטן, ראיתי בכך הזדמנות טובה ללמידה. עודדתי את נ' להמשיך וללמוד את הנושא יחד עם חברתה א' וביקשתי שתשלח לי את המאמרים עליהם היא הסתמכה. זו הייתה הזדמנות לפיתוח חשיבה ביקורתית והערכת המהימנות של מקורות. נ' שמה לב שהמקורות ששלחה הם עיתונות פופולרית, עיתונות יומית או טלוויזיה – דיברנו על מהימנותם המפוקפקת והערכנו מקורות מהימנים יותר. היא המשיכה ללמוד את הנושא ומידי פעם הייתה מגיעה עם רעיון חדש, ביקשתי שתמשיך עם הרעיון המקורי ותעבור לחדש אחרי שתסיים. בשלב מסוים הגיעו נ' וא' ואמרו שאינן יכולות להמשיך כי העדויות אינן חד משמעיות. השבתי שמצב כזה מאפיין שלבים מסוימים בתהליך המדעי, וחשוב להכיר את העדויות לכאן ולכאן. הסברתי שהעובדה שמצאו עדויות לכאן ולכאן היא סימן לכך שהעמיקו. בינתיים התקדמנו בשלבי הפרויקט והגענו לשלב שבו התלמידים מציגים במספר מילים את הפרויקט שלהם למשוב אמצע ("הנושא שלי הוא…בדקתי אם….מצאתי כך…הבעיה העקרית שלי היא…") והכיתה מציעה רעיונות לפתור את הבעיה. נ' נגשה בסוף השיעור ואמרה שהיא לא מעוניינת להמשיך בנושא וביקשה לעבור לאחר הנושאים האחרים שהציעה: טיפולים בעקה פוסט טראומטית – הפעם המקורות עליהם התבססה היו איכותיים מבחינה מדעית. עקב נחישותה להפסיק לעבוד על החיסון, והעובדה שהתקדמה והשתמשה במקורות איכותיים יותר – אישרתי את החלפת הנושא. אני חושבת שלאחר שראתה שהממצאים שגילתה במקורות המהימנים מתנגשים עם האמונה שלה שהחיסון מזיק, חוותה קושי רגשי להמשיך בפרויקט. לעומת זאת חברתה ממשיכה לעבוד על הנושא וגילתה בינתיים את הבסיס למספר סילופים של מתנגדי החיסון.

וחזרה לס' שהייתה צריכה להפוך רשימה של תסמינים של אנורקסיה – לעבודת חקר: סיכמנו שתבחר באחד מהתסמינים ותעמיק ללמוד על הקשר בין אנורקסיה למערכת הפיזיולוגית המושפעת. למשל אם חל עיכוב בהתפתחות בגלל אנורקסיה, שתעלה שאלות כמו: מדוע אנורקסיה גורמת לעיכוב התפתחות? האם מעורבת הפרשה של הורמון הגדילה? אינסולין? גליקוגן? למה גורם המחסור בגלוקוז? בחלבונים? נדמה לי שאם ס' שואלת, חושבת ולומדת – היא חוקרת. גם אם החקר הוא עיוני ולא ניסויי. הפרקטיקות המדעיות מגוונות וכוללות הרבה מעבר לחקירה ניסויית: בניית מודלים, שאלת שאלות, חיבור הסברים, חשיבה חישובית וניתוח מערכות בעזרת מודלים ממוחשבים ועוד.

אודה על כל תגובה או סיפור על חקר במדעים…

 

עוד על למידת חקר:

משאבים על למידה בדרך החקר באתר המחונ-NET.

ובבלוג זה: מהו חקר – מיפוי מושגים, למידה בדרך החקר ,  חקר – מיומנות או חשיבה?  , איך לעשות? איך להתחיל?      

אורחים: גדי איתי, חקר מכוון תוצר או תוצאה?    דר' עינת גיל, ניתוח נתונים בעזרת מערכות מורכבות

משאבים למערכי שיעור בביולוגיה

יצירתיות צומחת פעמים רבות מגרעין התגבשות, כמו גשם. מספיק שתיתקלו במרכיב אחד קטן של מערך שיעור קיים, שיהיה מהנה, מגרה לחשיבה, מעניין, מאתגר, מיוחד – ובראשכם יצמח שיעור חדש מרתק ומעורר חשיבה. לכן אספתי פה מגוון משאבים לשיעורים או פעילויות מעוררות מחשבה. קדימה הגשם…

משאבים בעברית

משאבים באנגלית

Action Bioscience – מערכים נהדרים בעיקר בנושאים ביולוגיים המשלבים מעורבות חברתית.

מאגרי מידע ועיתונים בהוראת מדעים וביולוגיה

ERIC, institute of education sciences – a large search engine for educational resources.
Edutopia, promoting evidence-based strategies and best practices for learning and  engagement.
Educational leadership, ASCD – Association for Supervision and Curriculum Development
NSTA, national science teachers association – 

אתם מוזמנים להעריך ולהמליץ על אתרים או מערכים שעניינו אתכם – בתגובה למטה 🙂

הוראה באמצעות חקר מקרים – case studies

case studies הם סיפורים עם מסר לימודי המציגים בפני התלמידים בעיות אותנטיות, תרחישים הבנויים על סיפורים מהחיים האמיתיים ומשמשים כבסיס להוראה. זו אסטרטגייה הנהוגה לעיתים בבתי ספר לרפואה, משפטים ולמנהל עסקים ומכונה למידה המבוססת על בעיות (Problem Based Learning, PBL). לדוגמה, בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת בן גוריון, לאחר שהסטודנטים השלימו את קורסי המבואות, הם מנתחים ופותרים מקרים מורכבים, רובם לקוחים מהנסיון של מוריהם רופאי סורוקה.

הלמידה מתבצעת בקבוצות קטנות המקבלות מקרה לפתרון. בשלב הראשון עליהם להבין את הבעיה ואת אשר עליהם ללמוד כדי להיות יכולים לפתור אותה. הם לומדים ומבררים, מחליטים על בדיקות ובירורים נוספים אם צריך. המורה יושב בצד, מצמצם את עצמו ונותן מקום לתלמידים לנהל את הלמידה שלהם. לאחר שיש לפניהם את כל המידע שהם מעריכים שהם זקוקים לו, הם מציעים פתרונות ובודקים את המקרה לפי התאמתו לפתרונות. לבסוף הם מגיעים לפתרון או פתרונות אפשריים לנושא.

אפשרות נוספת היא להציג מקרה שכתוב כדילמה המתחילה עם רקע אישי של פרט, או קבוצה. תיאור המקרה מתפתח להצגת הבעיה שיש לפתור אותה.

תפקיד המורה הוא לעזור לתלמידים לעבד ולנתח את הנתונים ולשקול את הפתרונות האפשריים והשלכותיהם. המורה משמש כמנחה. תפקיד המנחה הוא לדאוג לתהליך הקבוצתי, לעודד שתקנים, לבלום משתלטים, לפקח על תרבות הדיון, למנוע מאבקי כוח ולעזור ללומדים לנהל את הזמן כיאות. המנחה לא מתערב בתכנים או פותר מחלוקות בקשר לנושא הנלמד או מעביר ידע, מונע העברת טעויות ומיס קונספציות אבל שולט בעצמו ואינו מתחלק בידע שלו כאשר הדיון מתנהל כשורה.

שאלות מלוות: אל סיפור המקרה מצורפות שאלות ממספר סוגים.

  • בתחילה, שאלות ידע והבנה, לאחר מכן
  • שאלות המזמנות ניתוח הנתונים,
  • חיפוש מידע נוסף וניתוחו,
  • שקילת פתרונות מרובים וקבלת החלטות, ולבסוף
  • שאלות 'רחוקות' יותר המאפשרות "העברה" ('טרנספר') של הידע לנושא אחר.

כיצד לכתוב חקר מקרה? ראשית, יש למצוא בעיה שתעמוד בבסיס חקר המקרה. יש לתכנן את הבעיה בהדרגה לוגית – מהשכיח והפשוט אל הנדיר והמסובך, מכאלו הדורשות רק מושגי יסוד לכאלו שהן מורכבות יותר ונשענות על ידע שכבר נרכש. ניסוח בהיר וחד משמעי, שהבעיות תקפנה את מכלול הנושאים בתחום המסוים. דרך טובה לניסוח בעיה היא יצירת הדמייה של מצבים מציאותיים.

כיצד ללמד באמצעות חקר מקרה? 

  • ניתן לקרוא יחד את המקרה ולעסוק בדרכים לפתרון בדיון כיתתי,
  • אפשר לעבוד בקבוצות או כעבודה אישית כלמידה סביב בעיה.
  • ניתן להציג את המקרה והשאלות בעזרת מצגת
  • וניתן לתת חלק מסיפור המקרה כשיעורי בית וכך להתחיל  את הלמידה באופן יחידני.

 

שלבי העבודה סביב הבעיה:

pbl

(מקור וקריאה נוספת: PBL teaching and learning template)

השימוש ב-case studies מגייס את מעורבותם של התלמידים וגורם להם להפעיל חשיבה על סוגיות בנושא הנלמד. פעילות של ניתוח מקרים ופתרון בעיות מאפשרת לתלמידים להרגיש חלק מה"עולם האמיתי" ומגרה אותם לחפש מידע ולחשוב על רעיונות שיעזרו להם לפתור את הבעיה.

אני משתמשת בחקר מקרים בהוראה בתחומי הביולוגיה בעיקר בפיסיולוגיה. הכיף הכי גדול בהוראה באמצעות ניתוחי מקרים הוא כשהתלמידים עצמם מחברים את סיפורי המקרים והשאלות. אפשר להגיע לכך עם תלמידים המנוסים בניתוחי מקרים.

קישורים לאתרים עם/על case studies:

 

מתי מתאים להשתמש בהוראה הפוכה?

בבית: סרטון קצר (10'-15') + מספר שאלות ידע

בכיתה: תרגול, חשיבה, דיון

"הוראה הפוכה" מאפשרת לתלמידים ללמוד את החומר בבית בעזרת סירטונים קצרים (10-20 דק') ולתרגל בכיתה פתרון בעיות, חשיבה מסדר גבוה כאשר המורה יכול להנחות ולעזור.

האם להפוך את כל ההוראה להוראה הפוכהההוראה ההפוכה מתאימה בעיני כאסטרטגיה נוספת ולא בלעדית כמו כל אסטרטגיית הוראה, מוצלחת ככל שתהיה. בכלל הגמישות חשובה מאד בהוראה משום שמלמדים נושאים שונים, פרקטיקות מגוונות ואוכלוסיות תלמידים שונות. מעבר מלא להוראה הפוכה עשוי להתקל בקשיים, נא ראו את העדות של פול אנדרסון, מורה לביולוגיה בעל אתר יוטיוב עשיר בסירטונים. אנדרסון מספר שחלק מהילדים לא הצליחו לצפות בסירטונים משום שהם עובדים אחר הצהריים או אין להם מחשב. הוא מזהיר מפשטנות יתר ומגלישה לפסיביות של התלמידים – הוא מזכיר שלא להסתפק בהכנת הסירטונים, אלא יש לתכנן דרכים שבהן התלמידים יהיו פעילים בלמידה – זו הרי כל הנקודה 🙂.

לא רק סירטון:

1. יש ללוות את הסירטונים במטלה שתוודא צפייה – למשל, סיכום הנקודות העיקריות בסירטון או הכנת תרשים זרימה של התהליך בפופלט.

2. חשוב לתכנן את העבודה בעקבות הסירטון באופן מעורר ומפתח חשיבה מסדר גבוה. לדוגמה חקר מקרה או תעלומה לפתרון.

איזה סירטון?

אפשר להכין סירטונים בתוכנות חינמיות כמו screencast-o-matic או windows moviemaker. אני מעדיפה את camtasia אבל היא אינה חינמית. לוקח לא מעט זמן להכין כל סירטון – לכן אפשר להשתמש בסירטונים מוכנים ולהתאים לצרכים, לתרגם, לקצר – מ- teacher tube   , youtubeedu ,TED education ,youtube-teachers , edu-tubeלמשל. יש גם סירטוני הוראה בעברית: למשל פורטל התוכן החינוכי של משרד החינוך,  הסירטונים של אקדמיית קאן (בעיקר מתמטיקה), אני 10 במתמטיקה, קישורים מפורטל מס"ע (בעריכת עמי סלאנט), מכירים שיעורים מוקלטים נוספים בעברית?

אפשר להוסיף לסירטונים שאלות – למשל ב- blubbr. אפשר גם ביוטיוב להוסיף הערות.

מתי מתאים להשתמש באסטרטגיית ההוראה ההפוכה?

בעבר הכנתי סירטונים רק לנושאים פשוטים מאחר שהתלמידים יכולים להבין אותם בקלות יחסית ולכן אולי אין צורך להקדיש להם זמן בכיתה – הנה למשל הסירטון על מערכת הנשימה. עדיף לנצל את הזמן בכיתה לשימוש המפתח חשיבה בנושאים הללו, כלומר לחשוב עליהם ולפתור בעיות ברמת חשיבה גבוהה בעזרת הידע הפשוט יחסית להבנה. לאחרונה,  הכנתי סדרה של סירטונים דווקא לנושא מורכב – תהליכי הנשימה התאית ביצורים החיים – ושילבתי אותם עם בעיות חשיבה לפתרון בכיתה.

לאחר שלימדתי את הנושא במשך שלושה מפגשים, ראיתי שהתלמידים זקוקים לזמן נוסף כדי להבין ולעכל את הנושא המורכב לפני שהם מתמודדים עם בעיות חשיבה. הכנתי את הסירטונים כך שהתלמידים יוכלו לצפות בהם בקצב שלהם, להחזיר ולצפות שוב בקטעים שלא ברורים להם. הסירטונים מחולקים לנושאים – לכל נושא סירטון של 4-8 דק' וזה חשוב במיוחד בנושאים מורכבים. אני מצפה שהסירטונים יסייעו לתלמידים להבין את התהליכים הביוכימיים להפקת אנרגיה ולבצע משימות הבנה וחשיבה בנושא  – כמו כן, חלק מהתלמידים הביעו עניין בהבנת התהליכים לעומקם. אדווח בהמשך אם הרעיון היה אפקטיבי. הנה הסירטונים וחלק מהבעיות לפתרון בקישור.

רשומה קודמת בנושא הוראה הפוכה בקישור.

הרחבה בנושא "למידה לשליטה"  במאמר של בנג'מין בלום משנת 1968 למידת "mastery" היא למידה עד שהתלמידים שולטים בנושא. זו למידה מותאמת אישית – הנה דוגמה ממורה למדעים ומאמר דעה בניו-יורק טיימס.

מה דעתכם? האם מתאים להפוך את כל ההוראה? אם לא, מתי מתאים להשתמש בהוראה הפוכה? המלצות לסירטונים?

הוראה מותאמת אישית בעזרת מכשירים ניידים

איך ללמד את כל התלמידים בכיתה?  – פעילויות בזוגות או יחידים בעזרת מכשיר נייד.

הנה דוגמה לפעילות שעסקה בהבנת תהליך מורכב בביולוגיה, התגובה החיסונית. הפעילות פותחה סביב לאנימציית פלאש המתארת את התגובה החיסונית. יש אנימציות מעולות רבות באתר ספרי הלימוד בהוצאת McGrow Hill. האנימציה הוקלטה בלוויית דיבוב בלכידת מסך (screencast) בתכנת Camtasia. נאלצתי להקליט את אנימציית הפלאש כי היישום לא עובד בטבלטים של רוב התלמידים ובהזדמנות כבר ליויתי את האנימציה בדיבוב לעברית. התלמידים שאינם דוברי אנגלית שמחו על כך, השפה המדעית הייתה מספיק קשה. לאחר שהכנתי את הסירטון, פניתי אל הפעילות עצמה. פתחתי אותה במבוא קצר המזמין את התלמידים לבצע את המטלה ומסביר את הרציונאל שלה מבחינת התוכן והחשיבה. לאחר מכן הצבתי לתלמידים שלוש משימות:

    1. לזהות את רכיבי התהליך.
    2. לכתוב תרשים זרימה המציג את הקשר שבין המרכיבים
    3. לענות על שאלות ידע בטופס גוגל דוקס.
    4. בחירה בין שתי פעילויות המזמנות פתרון בעיות ושימוש בידע במצבים חדשים (deeper learning) .

    לבסוף, העליתי את המטלה לאתר שלי כדי שהתלמידים יוכלו לגשת אליה מהטבלט וללמוד (וכל המעוניין גם) – הנה קישור.

    התגובה החיסונית מטלה

בשיעור הצגתי את המטלה לתלמידים והם התחילו בצפייה באנימציה עם אוזניות. מי שהיה בלי טבלט ("לא טעון", "שכחתי בבית" וכולי) פתח את הטלפון אם היה לו, או עבד בזוג. נראה היה שהם נהנים לצפות באנימציה ואחר כך תלמידים אמרו שהיא תרמה להבנת התהליך ועזר להם שיכלו לעצור ולחזור על חלקים של הסירטון. לאחר מכן הם התחילו עם המשימות, ופה חלקם התקדמו מהר ובריכוז ואחרים התקשו להבין מה הכוונה. עברתי ביניהם ועזרתי כשהיה צריך. בכל זאת הופתעתי מההבדלים בקצב העבודה. בסוף השיעור היו תלמידים שסיימו את המטלה והיו שרק סיימו לצפות באנימציה.

קראתי לרשומה "הוראה מותאמת אישית" – על משקל "personalized medicine" תחום ברפואה הקובע את הטיפול בהתאם להבדלים הקיימים בין אנשים בנוגע לתגובה שלהם לתרופות. כמובן שגם בלמידה – הצרכים האינטלקטואלים של הלומדים שונים, ולאנשים שונים יש אפיקי קליטה מועדפים שונים (חזותי, טקסט, שמיעה, תנועה למשל). ההתאמה האישית בפעילות התבטאה במבנה הפעילות שאפשר לכל תלמיד ללמוד בקצב הנוח לו ובכך שהלימוד לא היה באמצעות טקסט או הרצאה – אלא המחשה. 

מה המשמעות? האם בהוראה כזו באמת לימדתי את כולם? לא כולם השיגו את יעד ההבנה עד תומו ואחדים התעכבו בחלקים הראשונים של המשימה. לעומת זאת תלמידים מחוננים הגיעו במהלך השיעור לתפקוד ברמה קוגניטיבית גבוהה בעוד שבשיעור הרצאה הם היו נאלצים לחכות עד שהמורה יחזור ויסביר את התהליך המסובך לאחרים . היתכן שבהוראה פרונטלית רק נדמה שכולם יחד? איך מתאים להתייחס להבדלים בין תלמידים?

מה דעתכם? אתם מוזמנים להגיב ולשתף בדוגמאות להוראה מותאמת אישית 

פרויקט של חקר עם תלמידים – חלק א'

הרי תיאור של פרויקט חקר פתוח הנמשך כחודש וחצי-חודשיים. למרות מספר מאפיינים משותפים, הפרויקט אינו מתבצע לפי הפורמט של למידת פרויקטים. בחלק זה תתואר ההכנה וההיערכות. 

על למידה בדרך החקר, ומושגים בלמידת חקר

הכנת התלמידים לפרויקט חקר מתנהלת בשלושה רבדים:

  • לעודד mindset מתאים לחקר: החקר מתחיל עוד לפני שמזכירים את המילה חקר – ביצירת תרבות של התפתחות, הרפתקנות ותעוזה בכיתה. טעויות מפתחות את המוח – התלמידים צריכים להבין שהסטיגמה השלילית שיצאה לטעויות היא בעצמה טעות גדולה ועוצרת למידה ויצירתיות (מתי? תמיד! חומר נוסף? הנה קטע מספרה של קרול דווק "כוחה של נחישות" ומאמר פופולרי שכתבה ב- Scientific American Mind ). כדאי לתת לגיטימציה למגוון רחב של תשובות גם אם לא אליהן התכוונו, לשאול שאלות פתוחות אליהן יש תשובות מרובות ולשמוח על כל טעות.
  • ידע "מטה-אסטרטגי"  – אפשר ללמד את מושגי החקר בעזרת ניתוח סיפורי חקר ומעבדות (2-3 שיעורים, הנה דוגמה לסיפור חקר לסוכות). לימוד המושגים הקשורים למיומנויות החקר חשוב כדי להבין מהו חקר אבל אינו מספיק.
  • swimmerמיומנויות ביצועיות – להתנסות במספר מעבדות וללמוד מיומנויות בסיסיות שייכנסו לארגז הכלים של התלמידים. (2-3 מעבדות, פרויקט הכנת רקע מדעי והצגת פוסטרים)

הכנת המורה לפרויקט: ישנם מספר נושאים שצריך להחליט לגביהם לפני שמתחילים בפרויקט.

  1. מהם היעדים שאציב לתלמידים? על מה אשים דגש? מבחינת מיומנויות? מבחינת חשיבה? מבחינת ההתנהלות הרגשית האישית, הבין-אישית והקבוצתית שלהם?
  2. מהם היעדים שלי כמורה המתפתחת בהוראה בדרך החקר?
  3. באיזה פורמט יתנהל הפרויקט? האם בזוגות? או אישי?
  4. כיצד אנהל את הפרויקט מבחינת האמצעים הטכנולוגיים? וויקי? moodle בלבד? גוגל סייטס? בלוג?
  5. מה יהיה לוח הזמנים להצגה והגשה של חלקי הפרויקט?

ועכשיו אפשר לגשת לפרויקט עצמו. כמו כל פרויקט ארוך טווח (כחודשיים) כדאי לשבור אותו לחלקים ולתווך כל אחד מהם כדי לעזור לתלמידים להאמין שהם מסוגלים להשלימו.

חלק א': ההכרזה!!! לוקחים נשימה עמוקה ומציגים את הפרויקט, על מטרותיו, שלביו והתוצר המצופה – עבודה כתובה ופוסטר בכנס פוסטרים (בכיתה ובערב לקהילת בית הספר). אפשר להיעזר במצגת כדי להציג את מטרות הפרויקט, מהלכו ודוגמאות משנים קודמות. אפשר להדגיש את החשיבות של חקר ניסויי אם מעוניינים להגביל את החקר לניסויים.

לוח הזמנים צריך להיות ברור ולכל שלב פורום להגשה. השלבים:

  1. בחירת נושא בו התלמיד מעוניין לעסוק וכתיבת סיכום קצר בנושא – הגשתם בפורום מתאים במוודל. לפי הנושאים אני יכולה לחפש חומרים ולהוסיף אותם למקורות שהתלמידים מצאו. (לתת שבוע להגשת הנושא ושבוע נוסף להכנת רקע קצר בנושא + מקורות מהימנים)
  2. העלאת שאלות כלליות. השאלות הללו לא צריכות להיות מנוסחות כשאלת חקר אלא לשקף תהליך יצירתי של העלאת שאלות שמסקרנות את התלמיד בנוגע לנושא עליו למד וסיכם. מאחר ששלב השאלה מאד משמעותי וכלל לא פשוט אני מקצה לו הרבה זמן – שבוע לשאלות כלליות ושבוע נוסף לבחירת שאלה מתוכן וניסוחה כשאלת חקר.
  3. בחירת שאלה וניסוח שאלת חקר והשערה (שבוע להגשה)
  4. תכנון חקר (שבוע)
  5. ביצוע חקר (שבועיים לפחות)
  6. הצגת התקדמות ומשוב עמיתים בכיתה
  7. סיכום תוצאות וניתוחן 
  8. הכנת הפוסטרים/תוצרים בכיתה והמשכה בבית
  9. הצגת העבודות בכנס פוסטרים כיתתי ובערב קהילתי

הנה דוגמה מהפרויקט שאני עושה עכשיו, וההמשך יבוא!

המצגת שבה השתמשתי כדי להציג את הפרויקט – 01 הצגת פרויקט חקר בביולוגיה -ט- תשעד. הילדים שאלו שאלות הבהרה לגבי התוצר והזמן שיידרש מהם. הדגשתי שנעשה חלק גדול מהעבודה בכיתה ושהם התנסו בחלק ממרכיבי הפרויקט בהזדמנויות אחרות השנה – למשל ניסויים, ניתוח חקר מטקטסטים ומניסויים והצגת פוסטרים בכנס פוסטרים כיתתי. הפרויקט ינוהל במסגרת אתר ה- moodle שלנו.

בהמשך: ההנחיות לגבי השלב הראשון – בחירת נושא, חיפוש מקורות וסיכום.

project2014

אולי יעניין אתכם לקרוא את הרשומה על פרויקט של חקר פתוח

מושב מיני-פוסטרים בכנס מדעי בכיתה

רציונל:  מבחינת הידע: הפעילות יכולה לשמש כפתיחה לנושא גדול של לימוד, לדוגמה "מערכות בגוף האדם". או ל-"יישור קו" בנושא שאמור להיות ידע מוקדם. כלומר, זו הצפה של ידע קודם לקראת התחלת נושא החדש. מבחינה רגשית: בתחילת השנה התלמידים עסוקים בביסוס מצבם החברתי והפעילות מאפשרת להם להראות לעצמם שהם רצינים ולומדים תוך כדי עיסוק באינטראקציות עם התלמידים האחרים שהם אולי לא מכירים (המשך למטה). ומבחינת מיומנויות חקר: לימוד כללי על נושא כפי שעושה מדענית כשהיא מתחילה נושא חדש, הצגה גרפית בפוסטר ופרזנטציה מול אנשים, קריאת מאמר וחילוץ נקודות עיקריות ממאמר או פוסטר מדעי.

נושא לפעילות: נושאים כלליים המתאימים להצפת ידע קודם,  לדוגמה בביולוגיה – "מערכות בגוף האדם", "התא". בכימיה "המערכה המחזורית", "מתכות בתעשיה"

לוח זמניםחשוב שהפעילות לא תימתח מידי ושהעבודה תתבצע ברובה בכיתה. יספיקו שלושה מפגשים של שעה וחצי כ"א בפריסה הבאה: 

  1. מבוא לנושא הנבחר, הצגת המשימה והעלאת שאלות ונושאים.
  2. השלמת הסיכום והכנת המיני פוסטרים
  3. הצגת הפוסטרים ודיון מסכם

 

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מהלך העבודה

מפגש ראשון: הצגת הפעילות והעלאת שאלות

  • 30 דק' מבוא על התא (או נושא כללי אחר שבחרנו)
  • 15 דק' הצגת המשימה: "איך מדענים מציגים את העבודה שלהם? מאמר, בכנס, בפוסטר. אנחנו נעשה מושב פוסטרים בכנס מדעי פה בכיתה. נושא הכנס הוא "התא" ואתם תכינו פוסטרים קטנים כמו הדוגמה שהבאתי שבהם יהיה מידע מילולי ומידע חזותי על שאלה כלשהי שמעניינת אתכם בנושא הכנס. היום נעלה נושאים ותוכלו לבחור מתוכם, בבית תתחילו להכין סיכום קצר, בשיעור הבא תסיימו אותו ותכינו את הפוסטר". העבודה תתבצע בזוגות וברובה בשני השיעורים הקרובים. בשיעור השלישי נתחלק לחצי. 30 דק' חצי מהצוותים יציגו את המיני-פוסטרים שלהם לחצי השני. מי שלא מציג יעבור בין הפוסטרים וימלא משימה שאתן לכם. לאחר מכן תתחלפו והחצי השני יציג לראשון 30 דק', וב- 15 דק' האחרונות נסכם את מה שלמדנו בדיון כיתתי. להראות דוגמה למיני-פוסטר ותמונה של מושב פוסטרים בכנס מדעי (למטה).
  • 30 דק' העלאת שאלות: זה החלק המהנה בכל העבודה, העלאת השאלות – "מה מעניין לכם לדעת על תאים (למשל)?" לא חייבים לעשות את העבודה בנושא שהעליתם אבל יש לכם זכות ראשונים עליו. כותבים את כל השאלות על הלוח (כדאי לצלם אותו אחר כך כדי שתהיה לי רשימת הנושאים) ומחלקים את הנושאים בין הזוגות. נושאים אפשריים למשל בנושא התא: אברוני התא (זה מעולה כי עוזר לי לסקור את האברונים אחרי השיעור, כשהם שמעו עליהם קודם מחבריהם), מטבוליזם, נשימה תאית, פוטוסינתזה, סוגי תאים, התאמה בין מבנה התאים לתפקידם. בנוסף, עולות שאלות מיוחדות כמו: כיצד משפיע אינסולין על התאים? כיצד תאים זזים? כיצד חומרים עוברים לתוך התאים? איך עובדות תרופות על תאים סרטניים? מה הקשר בין מחשבות לבין תאי עצב? אילו מחלות פוגעות בתאי עצב? איך מתקיימת תקשורת בין תאים?
  • 15 דק' הנחייה להכנת הסיכום: הסיכום צריך להיות קצר – חמישה תת-נושאים עיקריים וחמש שורות על כל אחד. יש להדגיש שעיקר העבודה הוא הצגתה לאנשים וקשה להם לקרוא הרבה מלל. לכן יש לכתוב מעט וגדול. להציע את השלבים הבאים: לחפש חומר בשני מקורות לפחות (להנחות מהם מקורות מהימנים ואיך לציין את המקורות אך לא להתעכב על זה יהיו הזדמנויות נוספות במהלך השנה וזה לא העיקר בפעילות), להעלות כחמישה תת נושאים עיקריים שעלו מהקריאה, לכתוב כחמש שורות על כל אחד, רק את הדברים העיקריים. לאייר או להדפיס תמונות מתאימות. המידע המילולי בפוסטר מגיע בעיקר בפרזנטציה של המציג וכדאי שיהיה כתוב מעט אך שיהיה הרבה מידע חזותי איכותי – עדיף לאייר בעצמם. חשוב מאד לבקש שישלחו את רשימת הנושאים כדי שאוכל להציע חומרים ולעזור.
  • משימה לבית – להביא את המאמרים מהם יכינו את הסיכום ולהחליט יחד על חמישה נושאים עקריים שעולים בנושא, להביא ציוד לפוסטרים: בריסטול וגב קשיח בגודל של שתי תיקיות קרטון מחוברות (ניתן לראות בתמונה), טושים, דבק ומספריים.

מפגש שני: הכנת הסיכום והפוסטרים

  • 45 דק': הכנת הסיכום בקבוצה (זוגות. אם שלושה – על התלמידים להבהיר מה תפקידו של כל אחד, אם לבד – לרשום לעצמי לשים לב ולזמן אפשרויות בהמשך השנה לשיתוף פעולה כשירגיש נוח יותר עם האחרים). אני עוברת בין הצוותים, עוזרת, מוודאה שכולם עובדים, משתתפים ומתקדמים.
  • 45 דק': הכנת הפוסטר. פה צריך הרבה עזרה או שיגיעו מוקדם יותר לשיעור הבא. ליתר ביטחון להביא איתי לפחות 5 בריסטולים לכיתה, קופסאות קורנפלקס, טושים, מספריים ודבק למקרה שמישהו שכח.

מפגש שלישי: כנס מיני-פוסטרים

  • 30 דק': חצי מהצוותים מעמידים את המיני-פוסטרים שלהם ונעמדים לידם, מבקשים מהם להכין חמש דקות של הצגת הפוסטר, נסו שכל אחד מחברי הצוות יתנסה בהצגת הפוסטר לפחות פעמיים כדי שיוכל ללמוד מלקחי הפעם הראשונה. את החצי השני של התלמידים מנחים לעבור בין הפוסטרים כך שליד כל פוסטר יעמדו כ- 5 ילדים בכל פרזנטציה, ולרשום ללפחות חמישה פוסטרים, חמש נקודות עיקריות (כנראה הייתי צריכה לקרוא לפעילות "חמישה לחמש"). מתחילים.
  • 30 דק': מתחלפים
  • 15 דק': דיון מסכם שבו אפשר לשאול שאלות המבררות מה למדו מהכנס.

מושב פוסטרים בכנס מדעי

postersessionTheScientist

מושב פוסטרים בכנס מדעי (The Scientist)

כדאי לשים ב-moodle או לשלוח במייל – דף משימה לתלמידים: הנחיות להכנת מיניפוסטר הכנת מיניפוסטרים יכולה להתאים גם להצגת דו"ח מעבדה ולפרזנטיות אחרות. מקור הפעילות: Mini-posters–>authentic peer review in the classroom,  Brad Williamson  

עוד על ההיבט הרגשי בבחירה להעביר את הפעילות בתחילת השנה:

במאמר הגות שפורסם בכתב העת "גילוי דעת" 2013, עוסק בועז צבר בניכור שחשים מורים ותלמידים במפגש הראשוני ביניהם ובנזקים הנובעים מ- "חמש עשרה השניות הראשונות". צבר מציע מערכת יחסים חלופית המבוססת על הכרה הדדית עם קירבה ואמפטיה. שמו של המאמר: "עמל של אהבה: על הגיונה המיוחד של "השנייה השש-עשרה" במלאכת חינוך הכיתה" ואני ממליצה מאד לקראו – צבר דן ברהיטות בהבטים פילוסופיים של רגעים ממשיים ויומיומיים לחלוטין מחייהם של מורים ותלמידים. "חמש עשרה השניות הראשונות" לא חסות גם על מורים "מקצועיים" ולמעשה הן לעיתים נמשכות שבועות וחודשים. על ניכור זה מתווספת הזרות שילדי הכיתה חשים זה לזה כאשר הקבוצה חדשה. איך להקדים את "השנייה השש עשרה"? אני מוצאת שתכנית המשלבת למידה פעילה ועבודה בקבוצות תורמת לפיתוח הקשרים בין התלמידים ובינם לבין המורה ומתאימה במיוחד להתחלת השנה. בנוסף, כשהתלמידים עושים דברים אחד עם השני ולא רק מול המורה – מציצים צדדים וכשרונות שאולי לא היינו מגלים אחרת. כל פרט המאפשר לראות את התלמיד באמת, כאדם רב ממדי יעזור בבניית הקשר ההדדי. לכן זו פעילות הבונה קהילה לומדת ואמפטית בכיתה.

הדור הרביעי

בלוג אישי על המצב החברתי

בלוג האגף למדעים

המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

מחוננים ומצטיינים במחקר - בלוג האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים, המינהל הפדגוגי, במשרד החינוך

בלוג האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים. מיועד ליידע ולעדכן את הקהילה העוסקת בחינוך וייעוץ למחוננים ולמצטיינים בממצאי המחקר בתחום ולחזק את שיתוף הפעולה עם חוקרים בתחום המחוננים והמצטיינים עורכת: דר' גילמור קשת

לומדים עם צחי

אתר ההוראה של צחי שיקמן