הוראה מבדלת (דיפרנציאלית) – מבוא

מהי הוראה מבדלת? ומהי הדרך שבה גישה זו להוראה מתחשבת בהבדלים שבין לומדים ומשנה את ההוראה כך שתתן מענה לצרכים של כל התלמידים?

כמו בעולם הרפואה המכיר יותר ויותר בשונות הגנטית בין בני אדם ובצורך לתת מענה שונה ומותאם אישית – גם בחינוך מבינים שאפילו בכיתה שאמורה להיות הומוגנית יש הטרוגניות גדולה ואם התלמידים הם אלו שעושים את עיקר העבודה במהלך הלמידה שלהם יש לתת מענה לצרכים שלהם. פה אתמקד באסטרטגיות של הוראה מבדלת ואילו בבלוג האגף למחוננים ומצטיינים במשרד החינוך אכתוב על המחקר בתחום מהזווית של התאמת ההוראה למחוננים ולמצטיינים.

נתחיל עם מבוא להוראה מבדלת – אם מתאים לכם יותר להאזין – בכל זאת, עוד מעט פסח ויש את הפאנלים והארונות 🙂 – הנה סרטון ומתחתיו תמלול של הסרטון.

מהי הוראה מבדלת?

דמיינו שאתם בשיעור ספרות. המורה מחליטה לבדוק בזריזות את הבנת הכיתה את השימוש בסימבוליות ברומן שאתם לומדים וזאת כדי להחליט אם אתם מוכנים להמשיך לשלב הבא בשיעור. היא מחלקת לכם  נייר ומבקשת שתציירו ציור המבטא את ההבנה שלכם של הסימליות המופיעה ברומן

איך תגיבו? הציירים המחוננים מיד ייגשו לעבודה. הפחות אמנותיים יימחו אולי ויאמרו שהתוצר שהם יכולים להפיק לא ייצג את ההבנה שלהם של התוכן. אחרים ינסו אבל לא יצליחו במיוחד. ואחרים יחליטו שלא לנסות כלל.

התרחיש מדגים כיצד השימוש בגישה של מידה אחת לכולם,  one size fits all, בהוראה כמו הרצאה לכל הכיתה או לתת משימת כתיבה זהה לכולם, לא מאפשרת לכולם לבטא את ההבנה שלהם. זו הוראה שבה חלק מהתלמידים לומדים ונבחנים בפורמט שהם לא מצטיינים בו. במצבים כאלו הצגת המידע והדרך שבה מוערך הידע מביאה לכך שחלק מהילדים נראים כאילו לא הבינו את התוכן.

איך התלמידים היו מגיבים אם היו מאפשרים להם לבחור מסל אפשרויות: איור, חיבור, מצגת, סירטון או פעילות שיכינו לחבריהם בכיתה

הוראה מבדלת משמעה לתת לתלמידים בחירה של דרך הלמידה שלהם ודרך הצגת הידע. זו הדרך שבה המורה צופה את הצרכים של התלמידים ומגיב להם.

כדי לתת מענה לצרכי התלמידים, מורים עושים דיפרנציאציה על ידי התאמת:

• התוכן: מה לומדים?
• התהליך: איך לומדים?
• התוצר: איך מציגים את ההבנה

בהשוואה להוראה מסורתית

הוראה מבדלת נובעת מההבנה שבכיתה של 35 ילדים יש 35 צירופים שונים של אישיות, תחומי עניין, העדפות למידה וידע מוקדם לגבי תחום הדעת.

כיתה שבה עושים דיפרנציאציה תציג בפני הילדים בחירה בנוגע לדרך הלמידה של עיקרון או מושג, דרך החשיבה על המושג והדרך שבה יראו למורה שהם יודעים אותו. התכנון דורש זמן, אבל הוראה מבדלת נחשבת לפי המחקר והפרקטיקה לכזו השואפת לתת מענה לצורכי כל התלמידים.

דוגמה נוספת, בכיתת המתמטיקה המסורתית, המורה נותנת 20 תרגילים מהספר וכל התלמידים צריכים להשלים את כל התרגילים במהלך השיעור. גם מדגישים בפני התלמידים כי ידוע שתרגול הוא חשוב במתמטיקה. בכיתה שבה מבינים את השונות בקרב התלמידים תלמידים יוכלו להתחיל מהתרגילים הקלים יותר, לדלג ולפתור כל תרגיל שלישי עד שהם מגיעים לתרגיל מאתגר – ואז הם עוצרים ומתחילים לפתור אחד אחד. התרגילים ברמות הגבוהות משלבים חשיבה יצירתית גם אם לוקח זמן רב לפתור אותם. תלמיד שהפגין הבנה של העיקרון הנלמד גם ברמת מורכבות והעמקה גדולה – לא נדרש לחכות ו"לא להתקדם בחוברת" אלא ממשיך לאתגר הבא. בשלבים שונים, המורה מספקת תיווך לתלמידים. למתקשים במהלך ההתקדמות ולמצטיינים בכל פעם שהם מתחילים נושא חדש.

בדרך דיפרנציאציה אחרת, יילמדו אותם עקרונות אבל במקום לעבוד מהספר המורה מחלקת את התלמידים ל- 4-5 קבוצות, בכל קבוצה החשיבה נעשית בדרך קצת אחרת והקבוצות עוברות בין שלוש מהתחנות :

1. תחנת התרגילים
2. תחנה שבה יש חפצים והתלמידים מתבקשים לחבר בעיה המבטאת את העיקרון תוך שימוש בחפצים
3. חברו סיפור המתאר את פתרון הבעיה
4. הכינו סרטון קצר המסביר לקבוצה השנייה את העיקרון

 

עקרונות מפתח להוראה מבדלת

הערכה מעצבת מתמדת. מורים מספקים דרכים מגוונות להערכה מתמדת של הבנה, חוזקות, צרכים ותחומי עניין

זיהוי צרכים ייחודיים. זיהוי רמות מומחיות וניסיון בקרב התלמידים, צורכי הפשטה למול קונקרטיזציה, למידה באופן אינדוקטיבי לעומת דדוקטיבי

• אינדוקטיבי: מפתחים הכללה לפי הפרטים
  • זו חשיבה היכולה להתקיים למשל בלמידת חקר כשמעלים הסברים והכללות המניעים חקר.
  • זו דרך הוראה המתאימה לתלמידים מחוננים ואז החקר פתוח בייחוד בהעלאת השאלות ובפרשנות על הממצאים.
• דדוקטיבי: לומדים את הכלל ואחר כך דוגמאות
  • זו דרך הוראה המתאימה לתלמידים מתקשים
  • אפשר ללמד בדרך החקר גם עם תלמידים מתקשים ואז החקר מובנה יותר ונובע משאלה שהמורה מציע מסל אפשרויות.

עבודה בקבוצות

• תלמידים משתפים פעולה בזוגות ובקבוצות קטנות
• קבוצות הומוגניות או הטרוגניות
• מאפשר דיון משמעותי ולמידה אחד מהשני

פתרון בעיות

• הלמידה מתבצעת על סוגיות ועקרונות ולא על "הספר" או הפרק
• מעודד תלמידים לחקור רעיונות גדולים ולהרחיב את הבנתם

בחירה

• האוטונומיה מאפשרת תחושת בעלות על הלמידה, התאמה לתחומי עניין ומגבירה את המוטיבציה

התומכים בהוראה מבדלת אומרים שהתלמידים יותר מעורבים בלמידה, משום שדרכי ההוראה מותאמות להעדפות שלהם. בנוסף הם לוקחים בעלות על הלמידה שלהם, משום שהם מקבלים בחירה. לעומת זאת המתנגדים אומרים שרמת המורכבות של השיעורים הנדרשת מהמורים היא לא אפשרית והיא לא נותנת מספיק מקום לגישות מסורתיות אבל אפקטיביות.

בלי קשר לדעתכם על הגישה, המציאות היא שחיוני להכירה מאחר שהיא ממלאה תפקיד חשוב במתן מענה למגוון הצרכים של תלמידים בכיתות ההטרוגניות של ימינו

לסיכום, הוראה מבדלת היא הדרך שבה מורים נותנים מענה להבדלים בין תלמידים בכיתה. הוראה מבדלת מתבצעת באמצעות התאמה של התוכן, התהליך והתוצר להעדפות הלמידה, תחומי העניין, היכולות, הידע המוקדם והמוכנות של התלמידים.

הצגת מידע חדש בגישות שונות מוודאה שכל קבוצות התלמידים נחשפות למידע בדרך המאפשרת להם לעבד אותו ולהבינו. בחירה מסל של פעילויות מאפשרית לתלמידים לעבוד עם הקונספט החדש בדרך שהם מוצאים מעניינת ואפשרית. לבסוף, שימוש בפורמטים שונים לצורך הערכת ההבנה מבטיחה שדרכי ההערכה אכן מודדות את הבנת התלמידה ולא מוטות על ידי כישור חסר או שונות לא רלוונטית לנושא.

אתם מוזמנים להשתתף בדיון על הוראה מבדלת

א. נא כיתבו בתגובה לפוסט  בבלוג זה מה לדעתכם יידרש מכם כדי להיות מסוגלים ליישם את גישת ההוראה המבדלת? מה כדאי שתלמדו לעשות כדי להתמודד עם האתגר ולמה תזדקקו? נא הגיבו לפחות לשניים מהמגיבים האחרים

ב. נא כיתבו בבלוגים שלכם איזו מהכיתות הבאות לדעתכם מתאימה הכי להוראה מבדלת ומדוע (מיועד לסטודנטים בקורס הוראה מקוונת ללמידה משמעותית, האונ' העברית).

 

מקורות התמונות: כיתה בח', כיתה בטורים, כיתה בקבוצות

ג. נא היכנסו לקובץ שיתופי של הערכת כלי תקשוב . בחרו בכלי או יישום המאפשר לדעתכם הוראה מבדלת, הכניסו בעמודה החדשה "פעילות הוראה מבדלת" פעילות המאפשרת דיפרנציאציה של ההוראה לקבוצות של תלמידים מתקשים ותלמידים מצטיינים או מחוננים. אתם מוזמנים להכניס כלי תקשוב חדשים שלא מופיעים פה ולהעריך את התרומה שלהם לפדגוגייה מיטבית.

 

מקורות וחומרים נוספים:

אסטרטגיות ופעילויות לדוגמה – בהוראה מבדלת:

• על למידה לשם שליטה
• פעילות למידה לשם שליטה בביולוגיה, למידה בקצב אישי
• למידה בקבוצות בכיתה, מאיה בוזו-שוורץ, אבני ראשה
• הזדמנויות להוראה ולמידה בקבוצה הקטנה, מאת מלכה וידיסלבסקי וחוב' (איריס אזולאי, שרה דוידזון ואחרים), תשס"ט
• הוראה באמצעות סיפורי מקרה

 

לעיון נוסף:

• Differentiation central, Carol Tomlinson
• In Edutopia on differentiated instruction
• What is differentiated instruction, Scholastic, Laura Robb
• בלוג המחקר על מחוננים ומצטיינים מטעם האגף למחוננים ולמצטיינים –
  • מודל מייקר להתאמת ההוראה למחוננים
• הוראה למידה דיפרנציאלית לקידום הכיתה ההטרוגנית (1994) מאת אריאלה למדן, מכללת אחווה

תודה לד"ר יעל צורן על ההערות לשיפור.

1. עיברות ההוראה הדיפרנציאלית להוראה מבדלת או מובחנת
2.  "עוד דוגמה לשיעור בצורה של הוראה מבדלת: כל קבוצה לומדת תוכן מסוים, אותו תוכן, מספר אחר או ממקור אחר. למשל: לומדים את מערכת העיכול, אז קבוצה אחת לומדת מתוך סרט וידאו, אחרת מתוך ספר לימוד א' ועוד אחרת מספר לימוד אחר כאשר נבדק ונמצא כי כל ספר הוא בגישה אחרת לחומר." 
3. יעל מוסיפה ומציינת כי לפי ואן טסל בסקה הוראה מבדלת היא תגובה לצרכי התלמיד (וכאן ברור שמודגש הצורך לאבחן ולמפות קודם את היכולות של תלמידי הכיתה) באמצעות תהליך מכוון שכולל את תכנית ההוראה (המיוצג פה על ידי "התוכן") תהליך ההוראה וההערכה שלו (או "התוצר") . התוצר הוא תוצר הלמידה והבחינה שלו היא באמצעות ביצועי הבנה כמו שלמדנו מפרקינס, לא בהכרח בדרך של PBL, אלא באותה מידה יכול להיות מבחן, או מילוי של מטלה מסוג דף עבודה.

 

 

 

פורסם על ידי gkeshet בתאריך אפריל 14, 2016

https://museandfuse.wordpress.com/2016/04/14/differential-instruction/