דיון על יצירתיות

בקורס המקוון בלימודי הוראה באונ' העברית, דיברנו הפעם על יצירתיות. הסטודנטים כתבו רעיונות בבלוגים האישיים שלהם ובפדלט למטה. אתם מוזמנים להצטרף ולהגיב בפדלט על ידי הקלקה בפנים.

הנה המצגת שבה השתמשנו כבסיס לדיון – בקישור – ואת המשאב העשיר שהכינה ועדת יצירתיות באגף למחוננים ולמצטיינים במחונ-נט

 

 

פורום חוקרי הוראת הביולוגיה בישראל 2016

פורום חוקרי הוראת הביולוגיה בישראל נפגש ב- 28.2.16 במכון וייצמן בהזמנת פרופ' ענת ירדן ופרופ' אילת ברעם צברי. 

הוצגו במפגש עבודות מחקר בנושאים: 

  1. לימוד על המחקר בביולוגיה מפי חוקרים צעירים כדרך למידה אותנטית  על טבע המדע
  2. ניתוח בלשני משווה בין מאמרי מחקר מקוריים, מעובדים לתלמידים ומאמרים פופולריים.
  3. ניתוח החשיבה של תלמידים על גרפים באמצעות מעקב אחר תנועות העיניים שלהם.

IMG_1565

 

עיצוב והערכה של מודל חדש להוראת הביולוגיה כחקר בהקשר אותנטי. ד"ר דינה ציבולסקי

מחקר לדוקטורט בהנחיית פרופ' ג'ף קמחי וד"ר ג'ף דאדיק, באונ' העברית.

ד"ר ציבולסקי הציגה בתחילה שתי גישות ללמידת חקר: גישתו של ג'וזף שוואב לפיה ניתן ללמוד על התהליך המדעי בעזרת ניתוח טקסטים מדעיים ולמידה של ההיסטוריה של המדע, לצד גישתו של ג'רום ברונר ללמידת חקר וגילוי במעבדה ( מקומה של המעבדה בביולוגיה – פה). ד"ר ציבולסקי התמקדה במחקרה בגישה של שוואב והכינה יחידת לימוד כחקר בהקשר אותנטי. במסגרת המחקר, ביקרו מספר כיתות י"א במעבדות מחקר העוסקות בנושאים הקשורים לביולוגיה של התא ולאקולוגיה. בביקורם שוחחו הילדים עם תלמידי המחקר שסיפרו להם על עבודתם. לפני הביקור התקיים שיעור הכנה ולאחריו, נערך סיכום רפלקטיבי. המשתנים העיקריים שנבדקו היו תפיסות התלמידים בנושאים:
1. מידת הטנטטיביות של הידע המדעי המתפתח באופן מתמיד.
2. השפעות סוציוחברתיות כמו היחס למחקר בתאי גזע.
3. המדע כמפעל חברתי שבו המדען עובד בצוות,
4. המיסקונספציה כי קיימת שיטה מדעית אחת. (שיטה מדעית אחת, האמנם? – פה)
5. מטרות המחקר המדעי: מחקר בסיסי ולא רק מחקר יישומי

ד"ר ציבולסקי אספה נתונים כמותיים ואיכותניים במשך 4 שנות הפעלת התכנית. לפי הנתונים נמצא כי ההתערבות הוסיפה לשיעור התלמידים התומכים במחקר בסיסי כאחד ממטרות המחקר המדעי. בהשוואה לכיתות שלא השתתפו ביחידה, יותר תלמידים חשבו שיש מתודולוגיות שונות במדע, אולם חלקם חשבו שלכל מדען שיטות משלו. נצפתה עליה בשיעור התלמידים המבינים את הטנטטיביות של הידע המדעי. יתרה מזאת, האפקט נשמר לטווח ארוך ונמצא גם לאחר 6 חודשים מתום הלמידה. 

IMG_1561

לעבד בלי לאבד: השימוש במאמרים מעובדים בהוראה ולמידה לקידום אוריינות דיסיפלנרית. מוריה אריאלי

מחקר בהנחיית פרופ' ענת ירדן, מכון ויצמן למדע

אחת ממטרות החינוך המדעי היא לרכוש אוריינות בתחום הדעת ומיומנויות קריאה של טקסטים מדעיים. מאחר שהמחקר המדעי מהווה תרבות ולה שפה ייחודית, למידת השפה והתרבות הדיסיפלינרית מהווה אתגר לתלמידים. הכתיבה המדעית כוללת ז'רגון מקצועי וטכני, המידע בה דחוס וההתבטאויות מסוייגות ואינן אישיות מתוך שאיפה לבטא אוביקטיביות. בנוסף, במאמר מדעי מדובר יותר על העשייה ולא על מי עשה. אם מופיע מפעיל הפעולה, הוא בדרך כלל אינו משתתף אנושי אלא חלבון, אנזים וכדומה. לעומת זאת, במאמרים פופולריים, מקורות משניים, המדע מוצג בדרך כלל בצורה וודאית יחסית עם פחות עדויות. יש פחות הפשטה בטקסט. מוריה אריאלי, ניתחה מאמר שתורגם ועובד במסגרת יחידת הלימוד "מאלפי הגנים" שפותחה במכון וייצמן. המאמר זה שימש בשנה שעברה כאחד המאמרים בבחינת הבגרות בפרק הבחירה "מבוא לביוטכנולוגיה", פרק שמשולב החל מהשנה הבאה ביחידת ההעמקה "הנדסה גנטית וויסות גנים", ללא יחידת המאמרים. אריאלי ערכה ניתוח לשוני השוואתי של שפת המאמר המקורי, המאמר המעובד וכתבה פופולרית באותו נושא. היא הראתה שבעוד שהמאמר המעובד כולל פחות ז'רגון מקצועי וטכני ויותר הסברים, הוא עדיין קרוב למאמר המקורי מבחינה לשונית, יותר מאשר קרבתו לכתבה הפופולרית.

 

IMG_1564

גרפים- קווים שרואים מכאן כן או לא רואים משם. פרחי ווקסמן

מחקר בהנחיית פרופ' מיכל ציון באונ' בר אילן

פרחי ווקסמן חקרה את הקשר בין תהליכי תפיסה חזותית ועיבוד גרפית. היא עקבה בעזרת מכשור ייעודי אחר תנועות עיניים של סטודנטים כשהם מסתכלים על גרפים בעקבות שני סוגים של שאלות: שאלות לוקליות, שבהן מבקשים פרטים על נקודה ספציפית בגרף ושאלות גלובליות, בהן נדרשים לקרוא עקרון כללי הנובע מהגרף, או כשמבקשים לקרוא בין הנתונים הקיימים. ביצוע מטלה הקשורה לגרף דורשת אינטראקציה בין שלושה מרכיבים: אוריינות גרפית, תכונות התצוגה של הגרף, סוג המשימה. ווקסמן הראתה כיצד משך הזמן הדרוש לעיבוד גרף עמודות תלת ממדי ארוך מהזמן הדרוש לעיבוד דו ממדי והמליצה  להמנע מגרף כזה או מקישוטים שלא לצורך. בנוסף הראתה כי כאשר מציגים את הגרף ללא השאלה לפניו או איתו, תנועות העיניים אינן ממוקדות בגרף וההצלחה בפתרון הבעיות הגרפיות נמוכה יותר לעומת הצגת השאלה לפני הגרף. המלצתה הייתה לתת את השאלה לפני הגרף במצבי בחינה. 

למחרת כשחזרתי לכיתה כדי להנחות את תלמידי י"ב שלי בקריאת המאמר על ריפוי גני, כחלק מיחידת "מאלפי הגנים", סיפרתי להם על המחקר של פרחי ווקסמן ודנו בשאלה "לאן צריך להסתכל בגרף חדש כדי להבין את הממצאים שהוא מציג (גם אם אין שאלה לפניו)?"  זאת משום שכשהתלמידים יסיימו את לימודיהם בתיכון בעוד מספר חודשים לא תמיד יקבלו שאלה לפני גרף, בוודאי אם הגרף יופיע בעיתון או במקום אחר. 

 

 

IMG_1566

IMG_1568

 

הדור הרביעי

בלוג אישי על המצב החברתי

בלוג האגף למדעים

המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

מחוננים ומצטיינים במחקר - בלוג האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים, המינהל הפדגוגי, במשרד החינוך

בלוג האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים. מיועד ליידע ולעדכן את הקהילה העוסקת בחינוך וייעוץ למחוננים ולמצטיינים בממצאי המחקר בתחום ולחזק את שיתוף הפעולה עם חוקרים בתחום המחוננים והמצטיינים עורכת: דר' גילמור קשת

לומדים עם צחי

אתר ההוראה של צחי שיקמן