הזמנה לדיון: למידה בדרך החקר, מיומנות או דרך חיים?

ישנם מספר רבדים בהבנה של המושג "למידה בדרך החקר". יש הרואים בה קבוצה של מיומנויות, יש הרואים בחקר דרך חיים ואופן חשיבה ויש הרואים בחקר אוסף של פרקטיקות מדעיות. מדוע מורים שונים רואים בחקר דברים שונים? אולי יש ויכוח על חלקו של החקר בידע המדעי? אולי הרציונל ללמידת החקר אינו ברור?

מה משמעו של ידע המדעי? מה כולל ידע מדעי?

הידע המדעי כולל ידע מושגי ועובדתי וידע של פרקטיקות מדעיות. לפיכך, למידה בדרך החקר מאפשרת ללמוד את תחום הדעת לא רק כרשימה של עובדות אלא ללמוד את הפרקטיקות ואת כללי הראיות והעדויות הנהוגים בתחום הדעת. זהו אופן למידה המוביל להכרה והבנה מקיפה של תחום הדעת לעומקו. ראייה זו באה לידי ביטוי במסמך של המועצה האמריקאית למחקר לאומי  NRC, Inquiry and the national science education standards: A guide for teaching and learning

מדוע למידה בדרך החקר?

ידע של מומחים לעומת מתחילים. למידה בדרך החקר מאפשרת ללומדים לבנות את הידע האישי כמו שמדענים ומומחים בונים את הידע האנושי – ללמוד מדע כמו שעושים מדע. ראייה זו צמחה מתיאוריות למידה קונסטרוקטיביסטיות הגורסות כי כדי לדעת מדע יש לדעת איך עושים מדע והדרך הטובה ביותר לשם כך היא להתנסות במחקר מדעי. הגדרה זו קיבלה ביטוי במסמך  How people learn, Bransford JD et al., National Research Council

חשיבה ביקורתית. החקר מאפשר לפתח חשיבה ביקורתית ויכולת להעריך טיעונים. כלומר, החקר הוא דרך לארגומנטציה.

לומדים לכל החיים. למידה בדרך החקר עוזרת לתלמידים לפתח הרגלים של לומדים לאורך החיים, life long learners, נוהג החשוב בעיקר ב-"עידן הידע" של המאה ה-21, כשהידע מתקדם ומשתנה במהירות Education for life and work: Developing knowledge and skills in the 21st century, NRC 2012 Pellegrino et al., eds

הדיון בין שתי הגישות התעורר במהלך מפגש בהשתלמות מורי מחוננים בנושא "למידה בדרך החקר". ליתר דיוק, עלתה השאלה: תפקידו של מי הוא ללמד את מיומנויות החקר? האם יש להפריד בין הוראת החקר כמיומנויות לבין הוראת החקר כחשיבה והבנה של התחום? ההשתלמות עסקה בהיבטים שונים של למידת חקר. למשל, רמות החקר השונות והתאמתן לתלמידים מחוננים, למידת חקר כאפיק לביטוי של חשיבה ביקורתית ויצירתית, פעילויות חקר קצרות, למידה המבוססת על בעיה ולמידה המבוססת על פרויקטים. חלק מההשתלמות הוקדש להוראת מיומנויות החקר בתחומי הדעת השונים, למשל, במדעי הרוח והחברה עסקו המשתלמים יחד עם גדי איתי, מדריך ארצי באגף למחוננים במשה"ח, בפרשנות, דיון וטיעון. ובמדעי הטבע עסקנו בהוראת מיומנות הניסוי המבוקר ובעיבוד וניתוח של נתונים. הסוגיה עלתה במהלך שיעור מקוון על הוראת המיומנות של עיבוד וניתוח של נתונים במדע – הנה קישור לשיעור. הדיון חשוב בעיננו וגדי איתי הציע שנפתח אותו לקהילה (קהילת החקר, המורים, מורי מורים, מנהלים, מורי מחוננים וכל מי שרוצה לתרום).

אז הנה, נודה מאד לכל המוכן לתרום מנסיונו ומהתובנות שלו או שלה

  • איך צריך ללמד בדרך החקר? כמיומנויות? כדרך חיים?
  • האם יש להפריד בין הוראת החקר כמיומנויות לבין הוראת החקר כחשיבה והבנה של התחום?
  • היכן ללמד את המיומנויות? ואת דרך החיים? בבית הספר? במרכז המחוננים?

הנה הדיון כפי שעלה בהשתלמות. המשתלמים התבקשו לספר על פעילות שהם עושים עם תלמידים כדי ללמד אותם לעבד נתונים. הנה חלק מהדברים שכתבו:

(מיה) "… אני חייבת לציין שבעיניים שלי, אפשר היה לראות תוצאות מובהקות אבל התלמידים לא תמיד יודעים לנתח את הנתונים. יש הרבה מושגים שאין להם בגיל הזה עדיין כמו ממוצע, סטייה, טעות במדידה…אני מעדיפה לדלג על השלבים האלה כי (כמו שכתבתי קודם) לדעתי זה תפקידה של המערכת הפורמלית ללמד אותם. אני מעדיפה להתמקד בהבנה של התוצאות."

"…אפשר וחשוב ללמד מיומנויות וטכניקה וכדאי לעשות את זה דרך דוגמאות מעשיות. אבל אז המטרה של ההוראה היא אותן מיומנויות. אם אני מגדירה שמטרת הקורס שלי היא אחרת (לדוגמה, חשיפה ליחסים בין חרקים וצמחים בעולם הטבע) אז אלמד בהקשר הזה. זה לא שצריך אצלנו (במרכז המחוננים ג"ק) "להספיק את החומר" ולכן אי אפשר להקדיש לזה כמה שיעורים. זה פשוט לא הנושא שאותו מלמדים"

(לינה) "רציתי להגיב למיה בעניין שהתלמידים ילמדו בבית הספר את הטכניקה והמיומניות  אפשר יהיה לעשות קורס קדם או חובה לכל התלמידים המתחילים במרכז שנקרא שיטות מחקר בדברים הבסיסיים לפחות ואז התלמידים יוכלו להתקדם הלאה."

"אני גם חייבת להגיד שנושא זה מאוד קרוב אלי ,כאשר נכנסתי ללמד במרכזי מחוננים דרשו ממני לבנות קורס שנקרא שיטות מחקר ואז מאוד נגעתי בדברים האלה וידעתי  שאין דרך שתעזור לתלמידים לרכוש והמחיש את הנתונים יותר מאשר ההתנסות והדוגמאות הקרובות אליהן…"

 (ענת) "אני דווקא מאד אוהבת להסביר לתלמידים את הכלי "סטטיסטיקה" בשעורי "כלכלה" בקורס שאני מעבירה, אנחנו עושים בכיתה 1. סטטיסטיקה- כמה מהתלמידים הם בכורים (או שיש להם אחים בכורים מחוננים- (הרב), ואז אני אכן שואלת לדעתם- מה הם חשובים שמשפיע ולמה?…. ואנו מציעים דרכים אולי- לחקר – פיענוח התופעה, 2. אחר כך אנו עושים ממוצע של מספר הילדים למשפחה- מדברים על גודל מדגם, ובוחנים באתר הלמ"ס מה הסטטיסטיקה או נכון יותר, נתוני האמת בישראל…"

מה דעתך?

הוראה באמצעות חקר מקרים – case studies

case studies הם סיפורים עם מסר לימודי המציגים בפני התלמידים בעיות אותנטיות, תרחישים הבנויים על סיפורים מהחיים האמיתיים ומשמשים כבסיס להוראה. זו אסטרטגייה הנהוגה לעיתים בבתי ספר לרפואה, משפטים ולמנהל עסקים ומכונה למידה המבוססת על בעיות (Problem Based Learning, PBL). לדוגמה, בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת בן גוריון, לאחר שהסטודנטים השלימו את קורסי המבואות, הם מנתחים ופותרים מקרים מורכבים, רובם לקוחים מהנסיון של מוריהם רופאי סורוקה.

הלמידה מתבצעת בקבוצות קטנות המקבלות מקרה לפתרון. בשלב הראשון עליהם להבין את הבעיה ואת אשר עליהם ללמוד כדי להיות יכולים לפתור אותה. הם לומדים ומבררים, מחליטים על בדיקות ובירורים נוספים אם צריך. המורה יושב בצד, מצמצם את עצמו ונותן מקום לתלמידים לנהל את הלמידה שלהם. לאחר שיש לפניהם את כל המידע שהם מעריכים שהם זקוקים לו, הם מציעים פתרונות ובודקים את המקרה לפי התאמתו לפתרונות. לבסוף הם מגיעים לפתרון או פתרונות אפשריים לנושא.

אפשרות נוספת היא להציג מקרה שכתוב כדילמה המתחילה עם רקע אישי של פרט, או קבוצה. תיאור המקרה מתפתח להצגת הבעיה שיש לפתור אותה.

תפקיד המורה הוא לעזור לתלמידים לעבד ולנתח את הנתונים ולשקול את הפתרונות האפשריים והשלכותיהם. המורה משמש כמנחה. תפקיד המנחה הוא לדאוג לתהליך הקבוצתי, לעודד שתקנים, לבלום משתלטים, לפקח על תרבות הדיון, למנוע מאבקי כוח ולעזור ללומדים לנהל את הזמן כיאות. המנחה לא מתערב בתכנים או פותר מחלוקות בקשר לנושא הנלמד או מעביר ידע, מונע העברת טעויות ומיס קונספציות אבל שולט בעצמו ואינו מתחלק בידע שלו כאשר הדיון מתנהל כשורה.

שאלות מלוות: אל סיפור המקרה מצורפות שאלות ממספר סוגים.

  • בתחילה, שאלות ידע והבנה, לאחר מכן
  • שאלות המזמנות ניתוח הנתונים,
  • חיפוש מידע נוסף וניתוחו,
  • שקילת פתרונות מרובים וקבלת החלטות, ולבסוף
  • שאלות 'רחוקות' יותר המאפשרות "העברה" ('טרנספר') של הידע לנושא אחר.

כיצד לכתוב חקר מקרה? ראשית, יש למצוא בעיה שתעמוד בבסיס חקר המקרה. יש לתכנן את הבעיה בהדרגה לוגית – מהשכיח והפשוט אל הנדיר והמסובך, מכאלו הדורשות רק מושגי יסוד לכאלו שהן מורכבות יותר ונשענות על ידע שכבר נרכש. ניסוח בהיר וחד משמעי, שהבעיות תקפנה את מכלול הנושאים בתחום המסוים. דרך טובה לניסוח בעיה היא יצירת הדמייה של מצבים מציאותיים.

כיצד ללמד באמצעות חקר מקרה? 

  • ניתן לקרוא יחד את המקרה ולעסוק בדרכים לפתרון בדיון כיתתי,
  • אפשר לעבוד בקבוצות או כעבודה אישית כלמידה סביב בעיה.
  • ניתן להציג את המקרה והשאלות בעזרת מצגת
  • וניתן לתת חלק מסיפור המקרה כשיעורי בית וכך להתחיל  את הלמידה באופן יחידני.

 

שלבי העבודה סביב הבעיה:

pbl

(מקור וקריאה נוספת: PBL teaching and learning template)

השימוש ב-case studies מגייס את מעורבותם של התלמידים וגורם להם להפעיל חשיבה על סוגיות בנושא הנלמד. פעילות של ניתוח מקרים ופתרון בעיות מאפשרת לתלמידים להרגיש חלק מה"עולם האמיתי" ומגרה אותם לחפש מידע ולחשוב על רעיונות שיעזרו להם לפתור את הבעיה.

אני משתמשת בחקר מקרים בהוראה בתחומי הביולוגיה בעיקר בפיסיולוגיה. הכיף הכי גדול בהוראה באמצעות ניתוחי מקרים הוא כשהתלמידים עצמם מחברים את סיפורי המקרים והשאלות. אפשר להגיע לכך עם תלמידים המנוסים בניתוחי מקרים.

קישורים לאתרים עם/על case studies:

 

הדור הרביעי

בלוג אישי על המצב החברתי

בלוג האגף למדעים

המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

מחוננים ומצטיינים במחקר - בלוג האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים, המינהל הפדגוגי, במשרד החינוך

בלוג האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים. מיועד ליידע ולעדכן את הקהילה העוסקת בחינוך וייעוץ למחוננים ולמצטיינים בממצאי המחקר בתחום ולחזק את שיתוף הפעולה עם חוקרים בתחום המחוננים והמצטיינים עורכת: דר' גילמור קשת

לומדים עם צחי

אתר ההוראה של צחי שיקמן