על חקר מכוון תוצר ועל חקר מכוון תוצאה. מאת גדי איתי

(פוסט אורח של גדי איתי, מדריך באגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים במשה"ח)

ישנו בלבול שברצוני להבהיר בעזרת הבחנה שאולי תתרום להבנה טובה יותר של תהליכי חקר של תלמידים. זו ההבחנה בין תוצאת החקר לבין התוצר של תהליך החקר. הבלבול תורם, לדעתי, להתמקדות בטפל ולהשקעת זמן ומאמצים גדולים מדי בתוצר על חשבון התוצאה.
תוצאת או מסקנת החקר היא בעצם התשובה לשאלת החקר. כאשר התלמיד נכנס לתהליך של חקר הוא מנסח שאלת חקר עליה הוא מנסה לענות המנחה את בחירת שיטת העבודה. התשובה יכולה להיות בצורת מידע שנאסף, בצורת תוצאות כמותיות או איכותיות של ניסוי או תצפית או בצורת עמדה מנומקת או טיעון לטובת תשובה על שאלת החקר. זוהי תוצאת החקר. ההסבר לכך שתהליך חקר נותר ללא תוצאה יכול להיות שאין לשאלת החקר תשובה או שאין לה תשובה חד-משמעית למרות שהשאלה מנוסחת היטב (ובשני המקרים האלה אי-התוצאה היא בעצם סוג של תוצאה) או משום ששאלת החקר לא-נוסחה היטב או שתהליך החקר כשל או לא מוצה עד תום (בשני המקרים האלה תהליך החקר כשל).
התוצר של תהליך חקר יכול להיות פוסטר, מצגת, הרצאה, עבודה כתובה, אינפוגראפיק, יומן המתעד את התהליך וכו', או כל שילוב של תוצרים כאלה. בתוצר נדרש התלמיד להציג לעמיתיו ולמוריו בצורה מובנת, מאירת עיניים ותקשורתית גם את תהליך החקר וגם את תוצאותיו. התוצר יכול לשמש להצגת החקר בפני הורים וצופים חיצוניים אחרים. כאשר עובדים על התוצר יש טעם להשקיע בשאלות של בהירות, בחירת המידע להצגה ובשאלות של טעם.
אסביר בעזרת דוגמה הלקוחה מלימודיו של בני. תלמידי כיתתו (כיתה ח') השתתפו בפרויקט חקר סביב הבחירות לכנסת ה19 שנערכו בשנת תשע"ג. בני ושני חבריו בחרו לחקור את השאלה "האם יש אזרחי ישראל המגיעים לארץ רק ליום הבחירות, בוחרים וחוזרים לחו"ל, ואם כן, מה מאפיין אותם?" שיטת המחקר עליה החליטו הייתה לנסוע לשדה התעופה ביום הבחירות ולראיין נוסעים יוצאים. תוצאות החקר היו שמרבית הנוסעים עמם שוחחו לא הצביעו כלל (כי לא היו אזרחים או שלא התעניינו בבחירות), אך היה מיעוט של נוסעים, בעיקר חרדים, שהגיעו לבחור וחזרו כבר ביום הבחירות לבתיהם בחו"ל. המורה ותלמידי הכיתה בחרו לייצג את תוצאות הפרויקטים באמצעות כמה תוצרים: מצגת שהציגה את התהליך, תמונה אילמת שצולמה במשך הפרויקט ומייצגת בעיני הקבוצה את התוצאה (ושהודפסה באיכות גבוהה ונתלתה בתערוכה), עבודה כתובה המציגה את התוצאות והצגה מילולית בשיחה עם הורים ועמיתים. תשומת הלב היחידה לתוצר במשך תהליך החקר היתה הדרישה לצלם תמונות סטילס.
כאשר מדברים על חקר מכוון תוצר, נוצר מצב, לפעמים, שבו התלמיד ומנחי החקר שלו עסוקים כבר בתחילת התהליך באופן בו יוצגו התוצאות. העבודה על התוצר והמחשבה עליו מפריעות למימוש מלא של תהליך החקר ולהשגת תוצאות משמעותיות וסוף דבר שהתהליך נפגע. הסממן לכך הוא שאנו עומדים בפני תוצר נאה ומושך-עין אך דל-תוכן שאינו משקף תוצאה מעניינת או רצינית של תהליך החקר. כדי למנוע זאת אני מציע לחלק את החקר לשני שלבים עיקריים ומובחנים מבחינת זמן. ראשית, חקר ממוקד תוצאה – זה השלב החשוב מבחינת ההתפתחות האינטלקטואלית של התלמיד ולכן מירב הזמן והמאמץ צריכים להיות מוקדשים לו. כאשר יש בידי התלמיד תוצאה הולמת של החקר שהוא מבין ומשוכנע בה ככל האפשר, או אז לעבור לשלב השני ולדון בשאלה "מהי הדרך הטובה ביותר להציג את התוצאות?". שאלה זו תלויה בגורמים הקשריים כמו קהל היעד (הורים? כלל השכבה? כל בית הספר?) הזמן העומד לצורך ההצגה, דרישות המערכת וכד'. הדבר היחיד הקשור לשלב בניית התוצר שראוי לחשוב עליו בשלב החקר עצמו הוא הצורך בתיעוד התהליך.
מורה המתכנן תהליך חקר צריך, לדעתי, לחשוב מראש גם על התוצר הרצוי (אם כי לא בהכרח להציגו לתלמידים). כאשר מתכננים מראש את התוצר הרצוי ניתן לחשוב על תוצרים שידגישו ויעודדו השגת תוצאות של ממש ויאפשרו להתרשם מן התוצאה ולשפוט את רצינות התהליך והתוצאה. עבודות כתובות ארוכות למשל הן בעייתיות מבחינה זו שכן יש תלמידים המסוגלים לכתוב עבודה ארוכה וכתובה היטב על כלום. גם מצגות פתוחות למניפולציות דומות. הרצאה ודיון (שבו המורה ועמיתים שואלים שאלות) הם טובים יותר מבחינה זו וכך גם היצגים ברורים של תוצאת החקר.
סיכומו של דבר, תוצר חקר ללא תוצאה הוא החמצה, תוצאה ללא תוצר היא אילמת.

עוד על למידת חקר בבלוג:

הכשרה פדגוגית מקיפה להוראה היא תנאי להתמדה של מורי מדעים ומתמטיקה בהוראה

יש מי שחושבים שכדי להיות מורה צריך להיוולד עם "זה", אחרים אומרים שאי אפשר ללמוד את "זה" – ומקבלים את "זה" רק באמצעות הנסיון. יש שיגידו שהוראה זו אמנות – חלקם מתכוונים לביטוי היצירתי שבהוראה אולם אחרים מתכוונים לכך שההוראה אינה מדע ושאין לנו דרך להבין את מה שאנחנו עושים, או להמשיג (theorize). יש בוודאי מרכיבים במעשה ההוראה אותם ניתן ללמוד רק באמצעות התנסות – בדרך כלל אלו הן יכולות כמו מודעות סימולטנית לכל הזרמים והערוצים המתקיימים בשיעור עם קבוצת תלמידים ולהיות יכול לכוון את זה לתהליך רצוי. זו מיומנות רבת רבדים הדורשת חלוקת קשב, גמישות וידע בתחום התוכן. אבל חישבו – אם מורים המודעים בכיתה לכל הערוצים של המתרחש ואף מעמתים אותם עם מטרותיהם, ופועלים בתגובות שלמדו בעבר שהן יעילות – אפילו הם, היו משפרים את עבודתם אם כל ערוץ קשב ופעולה היה מונחה על ידי תיאוריה. בנוסף, אולי בעקבות הידע הפדגוגי התיאורטי היו מתווספים ערוצי קשב שהיו מעשירים את עבודתם ואולי אף התעלמו מהם עד כה. יתרה מזאת, אולי אפילו הם היו חושבים מחדש על התפיסה שלהם של ההוראה. כלומר, אפילו מורים מנוסים שעובדים בעיקר עם ה"חוש" והאינטואיציות שלהם ומצליחים לעניין, לאתגר ולקדם את תלמידיהם, אם היו לומדים את התיאוריה הקשורה לפרקטיקה שלהם ונותנים שמות למה שהם עושים עם תלמידים, היו מסוגלים למשב את פעולותיהם, לשפר אותן, להוסיף פרקטיקות ולהתחדש. הוראה היא מקצוע ("פרופסיה") ויש לו כללים ודרכי עבודה ובסיס תיאורטי וכמו שלא נרצה עורך דין שלא למד משפטים או רופא שדילג על הלימודים הפרהקליניים – לא נרצה מורה שלא למד להיות מורה. השאלה היא האם ממצאי המחקר בהכשרת מורים תומכים בחיוניות ההכשרה הפדגוגית להכשרת המורים או שמא מספיק להצמיד סטודנט להוראה למורה מאמן כשוליה?

מחקר שפורסם בעיתון educational leadership מצביע על יתרונות של ההכשרה הפדגוגית וההכשרה בתחום הדעת שמקבלים מורים למידת הישארותם במקצוע. התברר כי האופי וכמות ההכשרה להוראה השפיעו באופן משמעותי על התמדת מורי המדעים והמתמטיקה במקצוע ההוראה. 23% ממורי המדעים והמתמטיקה (ו-31% מהמורים האחרים) קיבלו הכשרה פדגוגית מקיפה. הכוונה להכשרה הכוללת קורסים העוסקים בשיטות ואסטרטגיות של הוראה, הכנה ובחירה של חומרים, תיאוריה של הלמידה וקורסים בפסיכולוגיה, סמסטר של התנסות מעשית, צפייה באחרים ומשוב על ההוראה. מידת ההישארות של מורים אלו בהוראה הושוותה לזו של מורים שקיבלו מעט הכשרה פדגוגית או כלל לא (20% ממורי המתמטיקה, 26% ממורי המדעים ורק 13% מהמורים האחרים). הסיכוי של מורים שקיבלו מעט פדגוגיה או כלל לא לעזוב את ההוראה לאחר שנה אחת היה גדול יותר מכפליים מזה של מורים שקיבלו "חבילה" פדגוגית מקיפה. מורים מתחילים שקיבלו יותר קורסים בפדגוגיה נשארו ברובם בהוראה. לעזיבה של מורים יש מחיר, בין אם הם מגלים שההוראה לא מתאימה להם ובין אם הם עוזבים לתפקידי ניהול או תפקידים אחרים בחינוך. אם מורה עוזב, ביה"ס מחפש מורה שיחליף אותו וכך הוראת מדעים ומתמטיקה מתבצעת על ידי מורים לא מנוסים לאורך זמן. מעניין לציין כי נמצאה מידה גדולה יותר של הכשרה בתחום הדעת אצל המורים למדעים בהשוואה למורים בתחומים אחרים. החוקרים מצאו כי יותר מורים מתחילים בתחומי המדעים ומתמטיקה למדו באוניברסיטאות סלקטיביות ורבים מהם בעלי תארים מתקדמים בהשוואה למורים בתחומים אחרים. יתרה מזאת, חלק ניכר ממורי המדעים (69%) ומתמטיקה (42%) המתחילים הם בעלי תארים בתחום הדעת לעומת תארים בחינוך או בהוראת מדעים או מתמטיקה לעומת מורים בתחומי דעת אחרים (29%). לא נבדק אם יש קשר בין השגת תארים בתחום הדעת לבין התמדה בהוראה, שאלה מעניינת בעצמה.

ההשפעה של ההכשרה הפדגוגית בלימודי ההוראה על מידת העזיבה של ההוראה על ידי מורי מדעים ומתמטיקה.   הכשרה פדגוגית כוללת קורסים המלמדים דרכי הוראה, תיאוריה של הלמידה ופסיכולוגיה של ילדים, צפייה באחרים וקבלת משוב על ההוראה שלהם

הממצאים מצביעים על חשיבות ההכשרה של המורים, להתמדתם בעיסוק ההוראה. בעיקר תורמת למורה החדש ההכשרה הפדגוגית שקיבל – ה"איך" ללמד, הכישורים, בנוסף להבנה של הלומד והלמידה והפעילות הרפלקטיבית בעקבות ההוראה בפועל. אין ספק שהמורה החדש יפיק הרבה מההתנסות שיחווה בשנים הראשונות להוראה אבל לעומת מורה שלא חווה לימודי פדגוגיה מקיפים, הוא ידע לחשוב על אירועים שקרו, לנתח אותם ולהעלות רעיונות כיצד לפתור בעיות וכיצד להתקדם וליצור אסטרטגיות הוראה חדשות. כלומר, שולייאות אינה מספיקה כדי להכשיר מורים אם רוצים שיישארו בהוראה. יש להשלים את ההכשרה בלימודי פדגוגיה מקיפה בהקשר ההתנסות המעשית.

מקורות:

1  Ingersoll, R., & Perda, D. (2010). Is the supply of mathematics and science teachers sufficient? American Educational Research Journal, 47(3), 563–594. Retrieved from University of Pennsylvania Graduate School of Education at http://aer.sagepub.com/content/47/3/563.full.pdf

2  Ingersoll, R., & May, H. (2010). The magnitude, destinations and determinants of mathematics and science teacher turnover. Philadelphia: Consortium for Policy Research in Education, University of Pennsylvania. Retrieved from University of Pennsylvania Graduate School of Education atwww.gse.upenn.edu/pdf/rmi/MathSciTeacherTurnover.pdf

הדור הרביעי

בלוג אישי על המצב החברתי

בלוג האגף למדעים

המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

מחוננים ומצטיינים במחקר - בלוג האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים, המינהל הפדגוגי, במשרד החינוך

בלוג האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים. מיועד ליידע ולעדכן את הקהילה העוסקת בחינוך וייעוץ למחוננים ולמצטיינים בממצאי המחקר בתחום ולחזק את שיתוף הפעולה עם חוקרים בתחום המחוננים והמצטיינים עורכת: דר' גילמור קשת

לומדים עם צחי

אתר ההוראה של צחי שיקמן