אין כמו סיפור טוב!

ההיסטוריה של המדע היא סיפור מרתק הרצוף באירועים דרמטיים וחשובים לאנושות. מעבר לחשיבות הסיפור המדעי לאנושות, נמצאת המשמעות שהייתה לו לכל מי שהיה מעורב בהתרחשות. אנשים עם שאיפות ורצונות, מורכבות, איכויות ומיגבלות. סיפורי ההיסטוריה של המדע מחברים נרטיבים שונים במניפה ציבעונית המזמינה את השומעים לשבת "מסביב למדורה" ולהתחבר עם המדע.  התפר שהופך את המניפה מאוסף פתקים לסיפור קוהרנטי הוא הלמה? הסיפור האישי, המניע. מדוע פעלו כפי שפעלו? שילוב של סיפורי היסטוריה אישיים/מדעיים בשיעור מגייס מעורבות רגשית מצד התלמידים בנושא המדעי. מעניין לציין כי שילוב סיפורי היסטוריה של המדע אפקטיביים  בעיקר עם בנות. סיפורים על מחקר עוזרים ללמוד על הדרך שבה עושים מדע. כדי ללמוד על מדע, אין להסתפק ב"סיפורים על" אלא יש "לעשות את". אולם,  הסיפורים וההיסטוריה שמים את החקר המעשי בהקשר אותנטי ועוזרים להמחיש דילמות אתיות וחברתיות העולות מממצאים מדעיים.

איך למצוא את הסיפורים? ה"מאחורי הקלעים" של המדע? ראשית, אם התנסיתם במדע באופן מעשי, יש לכם סיפורים משלכם או סיפורים שאתם מכירים מיד ראשונה. ומה עם תחומים אחרים או תקופות אחרות? ננסה להרכיב פה אוסף למקורות על ההיסטוריה של המדע – ואני מקווה שתעזרו ותוסיפו סיפורים בתגובות –

פעמים רבות הסיפורים מתוארים בספרי הלימוד של תואר ראשון, ביוגרפיות או אוטוביוגרפיות של מדענים, סדרות הרצאות של מדענים, סרטי מדע ועוד. הנה אוסף ראשוני:

ספרים

Bill Bryson. A Short history of nearly everything. 2005.

ביל ברייסון מספר באופן מצחיק ומרתק על ההיסטוריה של המדע כפי שהתפתח החל מאסטרונומיה ומדעי כדור הארץ, דרך כימיה, פיסיקה וביולוגיה.

אצבע גלילאו. מאת פיטר אטקינס. תיאור של התפתחות הרעיונות על אבולוציה, דנ"א, אנרגיה, אנטרופיה, סימטריה, קוונטים, קוסמולוגיה, מרחב-זמן ואריתמטיקה. התיאור אינו מעמיק אבל ממצה ומציין את סיפורי ההיסטוריה העיקריים בנושאים הללו (או לפחות אלו שאני מכירה).

שגיאות גאוניות. מריו ליביו. סיפור על מספר תגליות במדע מזוויות חדשות ולעיתים מפתיעות: צ'ארלס דארווין אשר לא הבין את כללי התורשה, לורד קלווין אשר שגה בחישוב גילו של כדור הארץ, ליינוס פאולינג שבנה מודל שגוי של הדנ"א, פרד הויל אשר שלל את רעיון המפץ הגדול ואלברט איינשטיין  אשר ניסה להוכיח את קיומם של כוחות המונעים את קריסת היקום. Brilliant Blunders: From Darwin to Einstein – Colossal Mistakes – Mario Livio

הגברת האפלה של הדנ"א. ברנדה מדוקס. ביוגרפיה של רוזלינד פרנקלין. הספר מרתק ועצוב. מחציתו הראשונה עוסקת ברקע היסטורי של יהודי אנגליה. לאחר מכן מתוארת דרכה המדעית של רוזלינד פרנקלין אשר אפשרה את בניית מודל הסליל הכפול של הדנ"א משום שזיהתה את חשיבות מולקולות המים הסובבות את הדנ"א, גיבשה את מולקולת הדנ"א בהתאם וצילמה תמונת קרני X שלא תישכח – תמונה 51.

חיי הנצח של הנרייטה לאקס. מאת רבקה סקלוט. סיפור התמודדותה של משפחת לאקס עם הניסויים הקליניים שבוצעו בתאי הגידול של הנרייטה, בת המשפחה. הנרייטה לאקס עברה ניתוח להסרת הגידול ממנו סבלה ומאוחר יותר מתה. הגידול נלקח למעבדה והופקה ממנו תרבית התאים הראשונה. מאז אין כמעט מעבדה או חברת ביוטכנולוגיה שאינה משתמשת בתאים שהם צאצאים לגידול המקורי. שורת התאים נקראת HeLa והסיפור מתאר את כאבה של המשפחה שלא נתנה את הסכמתה לשימוש בתאים ואף לא ידעה את מקומם בהתפתחות חקר הסרטן. תיאור נוסף של הספר ברשומה פה.

הסליל הכפול. ג'יימס ווטסון

What mad persuit: A personal view of scientific discovery. Francis Crick.

The language of life: DNA and the revolution in personalized medicine. 2010, Francis S. Collins.

פחות על היסטוריה ויותר על יישומים לגנומיקה ולגנטיקה החדשה המתגלה בזכות פרויקט הגנום האנושי, פרנסיס קולינס ראש פרויקט הגנום משלב סיפורים אישיים ומרגשים בספרו. קולינס, נוצרי מאמין פרסם ספר נוסף – The language of god .

A feeling for the organism. Evelyn Fox Keller.

History of Microbiology. Fankhauser DB. web page on the history of the Germ Theory

ביוגרפיה של ברברה מקלינטוק אשר גילתה את הגנים הקופצים (טרנספוזונים) וקיבלה על כך את פרס נובל. יש אוסף מסמכים והרצאות של ברברה מקלינטוק באתר ארגון הבריאות האמריקאי

ההצגה הגדולה בתבל. ריצ'רד דוקינס. דיון מרתק במונולוג מול מתנגדי תיאוריית האבולוציה.

התא שהשתנה. הסיפור של סטיבן רוזנברג על אימונותרפיה כטיפול בסרטן העור (מלנומה)

ספרים נוספים באתר טקסט

ספר לימוד בביולוגיה התפתחותית הכולל סיפורי היסטוריה של הרעיונות המדעיים. Companion to Developmental Biology. Gilbert

 הרצאות מוקלטות

7.00X Introduction to biology – The secret of life. Eric Lander, MITx EDx

סדרת הרצאות בקורס מקוון של MITx שבו מלמד אריק לנדר גנטיקה וגנומיקה לביולוגים ולמורים לביולוגיה. הקורס מרתק וברמה גבוהה וכולל הרצאות ביוטיוב ובחנים מעניינים. אריק לנדר מנהל את Broad Institute, MIT ומהדמויות החשובות בפרויקט הגנום ובגנומיקה כיום. הוא משלב הרבה סיפורים על התפתחות המחקר בביוכימיה, בתורשה ובביולוגיה מולקולרית.

EEB 122. Principles of evolution, ecology and behavior. Stephen C. Stearns.

סדרת הרצאות באתר אוניברסיטת ייל, המרצה משלב סיפורים רבים של התפתחות מדע האקולוגיה, ההתנהגות והאבולוציה באופן מובן ומעניין.

אתרים נוספים

DNA from the beginning. אתר של מעבדות קולד ספרינג הארבור המתאר באנימציה 75 ניסויים מההיסטוריה של הגנטיקה והתורשה

Genes to Cognition (G2C). אתר של מעבדות קולד ספרינג הארבור המתאר ניסויים בתחום מדעי המוח והקוגניציה.

אתר פרסי נובל.

סיפורי מדענים וממציאים באתר מוזיאון המדע בירושלים

סיפורי מדענים וממציאים במט"ר, מדע וטכנולוגיה ברשת

מדעניות, רופאות ואחיות בארה"ב. המוזיאון האמריקאי להיסטוריה של הנשים.

מדעניות וממציאות. רשת אורט.

סרטים

The race for the double helix. Directed by Mick Jackson, with Jeff Goldblum as Jim Watson.

מקורות וקריאה (צפייה) נוספת:

The sharing of personal science and the narrative element in science education, Martin and Brouwer. 1991 Science Education 75(6)

To Attract More Girls to STEM, Bring More Storytelling to Science. 4/16/2013, Anna Kuchment, Scientific American Blog.

Simon Sinek, Inspirational leaders.2009,  TEDx talk

 הרשומה מוקדשת לענבל ולעמיתיה בלימודי הוראת ביולוגיה בביה"ס לחינוך, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשע"ד 🙂

ועכשיו תורכם – האם אתם מכירים סיפור שתוכלו לחלוק איתנו ולהעשיר את מאגר הסיפורים שיש לנו למדורה? נודה אם תספרו לנו פה בתגובות…

עיצוב סביבה אינטרנטית לליווי תהליך חקר

האתגר בבניה של סביבה מתוקשבת שתשמש להנחייה וליווי של תהליכי חקר הוא שיש לה לפחות שני בוסים בעלי מטרות שונות: המורה והתלמידים. המורה זקוק לסביבה כדי לארגן את העבודה עם צוותי התלמידים – כלומר המורה משתמש בסביבה לצורך ניהול פרויקט בצוותים, הערכה מעצבת של איכות התהליך, עבודת הצוות ותוצרי הביניים והערכה מסכמת של התוצרים הסופיים. התלמידים זקוקים לסביבה כדי לקדם את החקר שלהם: להתחיל, לעבור בין שלבי העבודה להפיק את תוצרי הביניים, לקיים דיונים ולקבל החלטות משותפות, לשפר תוצרים ולהציג את התוצרים הסופיים. 

לכן המטרות הספציפיות של סביבה מתוקשבת להנחיית תהליכי חקר הן:

  • לספק מקום לאינטראקציה מוגנת בין התלמידים ובין התלמידים למורה
  • להציג תוצרי ביניים ותוצרים סופיים באופן מוגן לצורך הערכה מעצבת ושיפור מתמיד
  • לסייע בארגון, בליווי ובהנחייה של תהליכי חקר
  • לתעד את התהליך לצורך הערכה מעצבת באופן מוגן.
  • לספק מקום פתוח להצגת תוצרי החקר לציבור המתעניין.

אילו סביבות Web 2.0 עשויות להתאים?

הברירה העקרית היא בין מערכות המנוהלות על ידי הארגון כמו moodle לבין מערכות פתוחות כמו wikispaces classroom . אפשרות שלישית היא שילוב בין השניים, להשתמש ב- moodle ולשבץ בה כלים פתוחים.

פלטפורמה לסביבה אינטרנטית להנחיית חקר:

דוגמה לשימוש ב- moodle כסביבה לניהול פרויקט של חקר

מאפיינים כלליים: כניסה בסיסמה מאפשרת הגנה על התהליך והחומרים. אפשר לארגן את הסביבה באופן הבא: project2014 (1)

  • ראשית, הצגת הפרויקט בעזרת תמונה ומצגת המסבירה את העומד להתרחש במהלך הפרויקט: מטרות, תיאור מהלך ושלבים.
  • תמונה של לוח הזמנים להגשת החומרים
  • פורום לכל שלב בעבודה: בכל פורום יופיעו הנחיות ברורות לנדרש ודפי הסבר נוסף. למשל:
  •      העלאת נושאים ושאלות כלליות (מקורות)
  •      שאלת חקר, השערה ותכנון הניסוי או החקר אם עיוני
  •      ממצאים
  •      מצגות או עבודה

מגבלות:

  • כל התהליך והתוצרים מוגנים בסיסמה.
  • לא נוח לראות את התהליך ומי מבין התלמידים עבד – בעיקר אם עובדים בקבוצה

יתרונות:

  • אפשר לקבל עזרה מרכזי התקשוב
  • אפשר להעביר משנה לשנה

wikispaces classroom:

מאפיינים כלליים: כניסה חופשית, כניסה סיסמה רק לדפים ספציפיים, שילוב של אתר לימודי וניהול פרויקט. הוויקי כולל דפים כמו באתר, אפשרות לדיון ופורום. אני מנסה לבנות סביבה כזו עכשיו. את הרעיון קיבלתי מסביבה של דר' עידית שיף בקישור. הנה הניסיון שלי – עדיין מסגרת ללא תלמידים – בקישור ובתמונה.

environ

סביבות נוספות:

  • יש הממליצים לארגן את החקר ב- evernote או במחברת one note שבחבילת האופיס.

כלים לשיבוץ בסביבה אינטרנטית להנחיית חקר:

  • בלוג שישמש כיומן עבודה ויתנהל בו דיון בין המורה לתלמיד או לצוות.
  • קולאז'ים – בקישור ובקישור – להצגת תהליך ותוצרים.

מה דעתך? איזו סביבה תתאים להנחייה וליווי של חקר? מכיר/ה דוגמאות לסביבות לליווי חקר? נודה אם תוסיפו בתגובות כל דבר שיכול לעזור 🙂

הדור הרביעי

בלוג אישי על המצב החברתי

בלוג האגף למדעים

המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

מחוננים ומצטיינים במחקר - בלוג האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים, המינהל הפדגוגי, במשרד החינוך

בלוג האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים. מיועד ליידע ולעדכן את הקהילה העוסקת בחינוך וייעוץ למחוננים ולמצטיינים בממצאי המחקר בתחום ולחזק את שיתוף הפעולה עם חוקרים בתחום המחוננים והמצטיינים עורכת: דר' גילמור קשת

לומדים עם צחי

אתר ההוראה של צחי שיקמן