מהי למידה בדרך החקר?

למידה בדרך החקר היא תהליך של חשיבה ולמידה שבו הלומדים פעילים בחיפוש אחר תשובות לשאלות תוך הפעלת מיומנויות חשיבה גבוהות והבניית ידע. כדי לפתח יכולת בתחום החקר, על התלמידים לבנות לעצמם בסיס עמוק של ידע עובדתי, להבין עובדות ורעיונות בהקשר של רשת רעיונית-תפיסתית ולארגן את הידע בדרכים שיקלו על השליפה והיישום (1).

בכיתה שעושה חקר, תפקיד המורה נעשה פחות קשור עם הוראה ישירה ויותר קשור ב- modeling, הדרכה, הנחייה והערכה תמידית של עבודת התלמידים. העשייה של המורה מתמקדת בגירוי הסקרנות של התלמידים, הנחיית הלמידה ותמיכה בלומדים הבונים את הידע שלהם  (2). כדי להטמיע חקר בכיתה, צריכים להתקיים מספר מרכיבים: ראשית, על המורים להבין בדיוק מהו חקר בתחום הדעת שלהם; שנית, עליהם להבין באופן מספיק את מבנה תחום הדעת עצמו; ולבסוף, עליהם להעשות מיומנים בטכניקות של הוראת החקר (3) .

"הדרך" בלמידה בדרך החקר משלבת את הפרקטיקות של תחום דעת – הלומדים מרחיבים ומעמיקים את הידע שלהם כפי שחוקרים-מומחים בתחום הדעת מרחיבים ומעמיקים את הידע האנושי בתחום (4).

בנוסף, עשייה חקרנית בדרכים הנהוגות על ידי מומחים בתחום הדעת עוזרת לתלמידים להבין כיצד הידע בתחום מתפתח. מעורבות ישירה כזו מקנה הערכה למגוון הגישות המשמשות לחקירה, בניית מודלים והסברים. עשייה ממשית כזו יכולה לעורר את הסקרנות של תלמידים, לעניין אותם ולהגביר את היענותם להמשך החקר. התובנות העולות אצלם, עוזרות להם להכיר בעבודה של חוקרים כפעילות יצירתית ותורמת. 

אם כך, החקר בתחום מסוים מתייחס לפעילויות שתלמידים עושים ובהן הם מפתחים ידע והבנה של רעיונות בתחום, כמו גם הבנה לגבי הדרך שבה המומחים בתחום חוקרים. היבט חשוב של החינוך הוא לעזור לתלמידים לפתח את הכישורים שהם זקוקים להם כדי לחשוב כמו חוקרים בחתירה אחר ההבנה (5). למידת הפרקטיקות של המחקר בתחום הדעת צריכה להיעשות בשילוב עם התוכן ולא בנפרד, כדי שתהיה אמצעי לפיתוח הבנה עמוקה של הקונספטים והמטרות של התחום, במקום למטרה בפני עצמה.

מהן הפרקטיקות של תחום הדעת? בתחומי דעת שונים קיימות פרקטיקות שונות ודגשים שונים. למשל, במשך שנים של מחקר שהתמקד בעשייה המדעית והתבצע בידי היסטוריונים, פילוסופים, סוציולוגים ופסיכולוגים, עלה הרעיון של המדע כמערך של פרקטיקות כמו פיתוח תיאוריות, הנמקה והסקה (6) . מערך זה כולל רשתות נרחבות של משתתפים ומוסדות מחקר, דרכי דיבור וכתיבה ייחודיות, פיתוח מודלים לייצוג של מערכות או תופעות, יצירת היקשים ותחזיות, בניית מכשור מתאים ובדיקת היפותזות על ידי ניסוי או תצפית. העשייה המדעית אינה מצטמצמת רק לחקירה הניסויית – מערך הפרוצדורות כמו, זיהוי ובקרה על משתנים, סיווג, זיהוי מקורות של טעות – אלא כוללת פרקטיקות נוספות כמו בניית מודלים, ביקורת או הערכה (critique) ותיקשור (communication). תהיה זו טעות לחשוב כי קיימת דרך אחת לעשות מדע והיא השיטה המדעית (נא ראו רשומה בקישור). הפרקטיקות העיקריות בעשייה המדעית לפי "המסגרת להוראת המדעים" (6)(2012, NRC) הן:

  1. שאילת שאלות (במדע) והגדרת בעיות (בהנדסה)
  2. פיתוח ושימוש במודלים (ניתן לראות דוגמה ברשומת האורח של עינת גיל)

    A framework for science education. 2012

    A framework for science education. 2012

  3. תכנון וביצוע של חקירות
  4. ניתוח ופרשנות של נתונים
  5. שימוש במתמטיקה ובחשיבה חישובית. זו פרקטיקה המאפיינת חשיבה מדעית ואינה מתאימה למדעי הרוח. אולם מתפתח כיום תחום מחקר בבלשנות העושה שימוש בחשיבה חישובית ובנוסף תחום ה- big data המעבד נתונים מגוונים במדעי החברה והמדינה.
  6. בניית הסברים (למדע) ותכנון פתרונות (להנדסה)
  7. בניית טיעונים לפי עדויות
  8. השגה, הערכה ותקשור של מידע

חקר קיים גם בהנדסה. אם המדע שואל: מה קיים ומה קורה? ואיך יודעים זאת? ההנדסה שואלת מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם צורך או חוסר מסוים? כיצד ניתן לחדד את הבעיה? ואילו כלים וטכנולוגיות זמינים, או אפשר לפתח כדי להתמודד עם הצורך? השאלה המשותפת למדע ולהנדסה היא כיצד ניתן לתקשר לגבי תופעה, ממצאים, הסברים ופתרונות עיצוביים? התהליך ההנדסי נקרא תהליך התיכון או העיצוב ההנדסי (ניתן לקרוא עוד במחונ-NET)

art

חקר על ההבדל בין צבעים "חמים" לצבעים "קרים"

דוגמאות נוספות באמנויות, היסטוריה וספרות:
חקר באמנויות.
חקר באמנות הוא תהליך שבו מתקיים שימוש שיטתי בתהליך יצירתי ואמנותי כדרך להבנה . במחקר האמנות שמים דגש על עבודת האמנות והאמנות משמשת ככלי המחקר ודרכי תקשור התוצאות. "במחקר לאמנות התוצר הסופי הוא עבודת אמנות, החשיבה טבועה בתוצר והמטרה אינה דווקא ידע הניתן להעברה מילולית אלא ויזואלית. זו פעילות אמנותית ועיצובית המערבת מחקר בעקרונות, בחומרים ובטכניקות שמשמשות לייצור עבודת האמנות" (פריילינג).
חקר בהיסטוריה
היסטוריה מתחילה פעמים רבות בתעלומות, בסיפורים, ובשאלות מה קרה? ולמה קרה? החיפוש אחר תשובות עושה את העיסוק בהיסטוריה לפעילות מעניינת להיסטוריונים והם מניעים את למידת התוכן שלהם בעקבות שאלות. לכן גם התלמידים יכולים לראות בעיסוק בחקר בהיסטוריה פעילות מעניינת ורלוונטית וניסיון לבנות את הסיפור ההיסטורי באופן עשיר בנרטיבים ובהסברים אפשריים. הנתונים בהיסטוריה הם המקורות הראשוניים, הטקסטים. בנוסף, "הסטוריוגרפיה (דעות של הסטוריונים), יצירות אמנות, ארכיאולוגיה ועוד, עומדים לרשות ההסטוריון ובודאי כשמדובר בהשוואה בין נרטיבים" (דפנה הרן, אונ' חיפה ותיכון ליאו בק)
חקר ספרותי
בלב החקר הספרותי נמצאת חקירת הדרכים שבהן טקסטים ספרותיים מעבירים חוויה אנושית בעולמות אמיתיים ודמיוניים. התלמידים מבקרים ומעריכים טקסטים ומפעילים חשיבה רפלקטיבית ושיפוט מושכל.

מה משותף לחקר בתחומי דעת שונים? שאלות, עדויות והסברים. מהם המרכיבים הגנריים המשותפים לחקר בתחומי הדעת השונים? המועצה הלאומית האמריקאית למחקר (NRC) הגדירה חמישה מאפיינים חיוניים של הוראה ולמידה של חקר המתאימים לחינוך המדעי בכל שכבות הגיל (חקר והסטנדרטים הלאומיים לחינוך מדעי). נראה כי ניתן לתרגמם לכל תחומי הדעת:
1. לומדים עסוקים בשאלות המכוונות באופן מדעי. מדענים מכירים בשני סוגים עיקריים של שאלות. שאלות קיומיות השואלות לעיתים קרובות מדוע:"מדוע לבעלי חיים מסוימים יש שיער?" ו- "מדוע אנחנו ישנים?" שאלות סיבתיות שואלות כיצד: "כיצד נוצר הרעם?" "כיצד חרק נושם?" למרות שמדע בדרך כלל יכול לענות על שאלות סיבתיות, הוא לא יכול לענות בכל פעם על שאלות קיומיות. המורה ממלא תפקיד חשוב בהנחיית תלמידים לשאלות שהם יכולים לענות עליהן בעזרת האמצעים שברשותם. לעיתים הדבר היחידי הנדרש הוא לשנות את השאלה משאלת 'מדוע', לשאלת 'כיצד'.
2. לומדים נותנים עדיפות לעדויות, המאפשרות להם לפתח ולהעריך הסברים המתייחסים לשאלות המכוונות למדע. מדענים משיגים עדויות כנתונים מדעיים על ידי תיעוד או רישום של תצפיות וביצוע מדידות. ניתן לבדוק את דיוק הנתונים על ידי חזרה על התצפיות או על ידי ביצוע מדידות חדשות. בכיתה, תלמידים משתמשים בנתונים כדי לבנות הסברים לתופעות מדעיות. לפי הסטנדרטים הלאומיים לחינוך מדעי בארה"ב (3), "הסברים על הדרך בה עולם הטבע משתנה, המבוססים על מיתוסים, אמונות אישיות, ערכים דתיים, השראה מיסטית, אמונות תפלות, או סמכות יכולים להיות שימושיים באופן אישי ורלוונטיים לחברה, אבל אינם מדעיים."
3. לומדים מנסחים הסברים מהעדויות כדי לענות על שאלות המכוונות באופן מדעי. יסוד זה של חקר שונה מהקודם בדגש ששם על התהליך מהראיות ועד להסבר, במקום להתייחס לקריטריון המגדיר ראייה. הסברים מדעיים מתאימים לעדויות הזמינות ונתונים לביקורת ותיקונים. יתרה מזאת, הסברים מדעיים מגיעים מעבר לידע הנוכחי ומציעים הבנות חדשות המרחיבות את בסיס הידע. באופן דומה, תלמידים המייצרים רעיונות חדשים על ידי בנייתם על גבי בסיס הידע האישי שלהם, מרחיבים את הידע וההבנה שלהם.
4. לומדים מעריכים את הסבריהם לאור הסברים חלופיים, בייחוד אלו המשקפים הבנה מדעית. חקר מדעי שוניה מצורות חקר אחרות בכך שההסברים המוצעים יכולים לעבור שינויים ושיפורים או להיזרק לצד, לאור מידע חדש שמתגלה. תלמידים יכולים לשקול הסברים חלופיים כשהם משווים את תוצאותיהם עם אלו של האחרים. עליהם להיות מודעים לקשר בין תוצאותיהם לידע המדעי הנוכחי.
5. לומדים מפרסמים, מציגים ומצדיקים את ההסברים שהציעו. מדענים מפרסמים ומציגים את תוצאותיהם בפירוט מספיק כך שמדענים אחרים יוכלו לנסות לחזור על עבודתם, ולספק למדע כלי חשוב לבקרת איכול. מדענים אחרים יכולים להשתמש בתוצאות כדי לחקור שאלות חדשות ועם זאת קשורות. גם תלמידים מפיקים תועלת כאשר הם חולקים את תוצאותיהם עם חברי כיתתם, ונותנים להם הזדמנות לשאול שאלות, לבדוק עדויות, לזהות כשלי היגיון, לשקול האם המסקנות הולכות מעבר לנתונים, ולהציע הסברים חלופיים.

לסיכום, למידה בדרך החקר היא בראש ובראשונה דרך ללומדים להעמיק את הלמידה שלהם ולהגיע לתובנות משמעותיות לגבי רעיונות ותפיסות בתחום הדעת שלהם. כדי שידע יהיה שימושי ושהלומד יוכל ליישם אותו לפתרון בעיות שונות יש לבנות רשת תפיסתית מקושרת. פעולה זו דורשת השקעת תעצומות רגשיות וקוגניטיביות ולכן עדיף שתהיה מונעת על ידי סקרנות. בהתאם לכך, אמנות ההוראה תבוא לידי ביטוי מיטבי בהצתת הסקרנות של הלומדים וגירוי רצונם לחקור. מורה טוב, תומך ומתווך את הלמידה העצמאית של התלמיד ומאפשר לו או לה להמשיך בתהליך של למידה משמעותית והפיכת המידע המנותק לידע מקושר ושימושי.

נושאים נבחרים על למידה בדרך החקר. במאגר הידע של האגף למחוננים ומצטיינים, מחונ-NET

חידוד נוסף של מושגים על למידה בדרך החקר, כולל מיפוי של התחום ברשומה שבקישור

אתם מוזמנים להגיב – לתקן להעיר ולהוסיף על דרכי חקר בתחומי הדעת השונים.

מקורות וקריאה נוספת:

[1] How Students learn: History, mathematics and science in the classroom. Donovan and Bransford, NRC 2005

[2] למידה בדרך החקר: אתגר מתמשך. ענת זוהר. 2007 הוצאת מאגנס.

[3] Inquiring into inquiry learning and teaching in science. AAAS, eds Minstrell and van Zee. Bybee, 2000, p.30

[4] Inquiry and the national science education standards. A guide for teaching and learning. Olson and Loucks-Horsley. NRC 2000

[5] Inquiry – Foundations. National science foundation, 1999.

[6] A framework for K-12 science education: Practices, crosscutting concepts, and core ideas. Quinn et al., תקציר NRC 2012

קריאה נוספת:

האיים אינם מתחברים ליבשה, מאת פרופ' ענת זוהר, הד החינוך אפריל 2013 (בפורטל מס"ע, מכון מופת)

השארת תגובה

42 תגובות

  1. גילמור, תודה על פוסט מעניין ויסודי, כמו תמיד. ושאלה קטנה – על-פי ההגדרה שלך ללמידת חקר – האם הוא תמיד כרוך בתצפיות מדעיות והפקת ראיות, או שהוא יכול להתבסס גם עם למידה ממקורות קיימים שנאספו על-ידי אחרים. האם הדגש הוא על החקר המדעי, או על פיתוח ההבנה לגבי שאלות שמעסיקות אותי? אם מדובר בפיתוח הבנה, אזי אין הכרח למעשה להפיק תוצאות מדעיות חדשות, אפשר להסתמך על כל מה שכבר קיים כדי להבין וללמוד על השאלה שמעניינת אותי. מה את חושבת?

    להגיב
    • תודה אורית, אני חושבת שפיתוח ההבנה לגבי שאלות שמעניינות אותי הוא הגדרה נהדרת ללמידת חקר. עם זאת לדעתי יש להדגיש בהוראה את האינטראקציה עם מקורות ראשוניים. שהם במדעים – החל מעדויות ניסוייות וכלה במאמרים מדעיים בעיתונים שפיטים. ובמדעי הרוח – טקסטים ראשוניים. האם זה סותר? נראה לי שצריך להביט על חקר כרצף וכחשיבה מרובת אסטרטגיות ולקבל כחקר כשעושים חלק קטן מהאסטרטגיות. מה דעתך?

      להגיב
      • תודה על המאמר הוא כתוב בצורה יפה ומסודרת ולענייננו אני מאוד מסכים שלמידה היא רצף של אסטרטגיות אבל האם נכון לקרוא לכולם בשם כולל של חקר?!

  2. anat gur riva

     /  דצמבר 30, 2013

    מהו חקר עבורי:
    חקר עבורי הוא אסוף ידע קיים, בנושא לו אנו מחפשים פתרון. איסוף ידע / מידע מבוסס מחקר מדעי (כמו מידע המתפרסם בספרות מדעית) ואיסוף ידע מאנשי מקצוע- אנשים המתעסקים בנושא, מה שנהוג לקרוא -מה "ניסיון". בשלב הבא, נערוך מיון וסינון על פי קריטריונים שנבנה, עד כמה הידע מקרב אותנו לפתרון – או אילו שאלות נוכל להעלות בנוגע לידע שנאסף, מידע זה מקביל למה שנחשב "אסוף תצפיות", מאחר והיום אנו יכולים להעזר "בתצפיתנים" המפוזרים ב"רשת", לדוגמא: מגדלי צמחי בונסאי, מדווחים כי אם נעתיק צמחים ממשפחת הערער לכלים קטנים לפני ינואר- דינם מוות בהמשך השנה…. עד כה לא התקיים מחקר דומה, כעת, לאחר אסוף "עדויות", ממגדלים, אפשר להתחיל ולתכנן ניסוי.. מבוקר, קבוע עם מעט פרמטרים. השינוי בהגדרה שלי, הוא מקור התצפיות וההעזרות והקבלה של "אנשי שטח".

    חקר בתחום הדעת שלי: אני מלמדת בשני תחומי דעת מרכזיים, כלכלה וכימיה.
    בכלכלה "מדע חברתי", נוכל לאסוף בעיקר תצפיות על התנהגות הקרובים לנו – חברת הילדים, ואילו בכימיה, החקר שנעשה הוא למעשה "אימות", חוקים / ניסוחים קיימים.
    לכן מאחר ויקשה עלי ל"המציא", כימיה, וחשוב לי לקרב את הכימיה ליום יום, עיקר החקר שאני מנהלת עם תלמידי, הוא "הקלות הבלתי נסבלת של הפעילות היום יומית שלנו- וחוקיה המדעיים הידועים והמנוסחים מזה דור לפחות. לדוגמא, "קמנו בבקר ושטפנו פנים במים" זה כל כך טריואלי? אתן לתלמידים לחקור במה עוד כדאי / אפשר לשטוף פנים….
    השאלה הכי מעניינת אותי בשאלת החקר, היא למצוא עוד ועוד רעיונות ברורים ומקוריים שאנו מבצעים ביום יום, להציגם לתלמידים, וכש"האמת", המדעית נגלת בפשטוטה, המדע הופך קרוב- ממש כדברי המדען מ"מדע בבית" (שנדמה לי שברב הפעילויות שהוא עושה, הקדמתי אותו ולכן הסרטונים שלו יכולים לסכם לי נפלא הרבה מהשעורים), ככה אני מרגישה שהמדע נגיש , לא מפחיד, מסקרן וגורם לתלמידים להתאהב בו. (הגזמתי בהתלהבות?!)

    להגיב
    • ענת תודה רבה, אני חושבת שחקר מחדד את ההבדל בין מידע לידע משום שהוא עווזר להפוך מידע שהלומד מוצא לידע שלו – ידע שימושי שניתן ליישום, שליפה וקישור לידע נוסף, בניגוד למידע המגיע מבחוץ. זה ההבדל בין חקר לתחקיר ובין חקר למידענות. אני חושבת שתהליך מידעני הוא חלק מתהליך של חקר אבל אינו מספיק כחקר מלא. זהו חיפוש מידע בשביל הלומד, או בשביל העבודה. אבל תהליך החקר הופך את המידע לידע של הלומד.

      בנוגע לתהליך החקר בכימיה שסיפרת עליו – בעיני הוא אינו רק "אימות" של חוקים משום שבשביל התלמיד זה חדש, בשבילו או בשבילה זו למידה לשם הבנה של חוקי טבע.

      להגיב
    • שץ לאה

       /  דצמבר 31, 2013

      היי ענת,
      גם אני חושבת שכדי ליצור הנעה התלמיד צריך להרגיש זיקה לנושא.
      לכן אני מסכימה עם גישתך. גם באמנות אי אפשר ליצור באמת על משהו שאתה לא מכיר, לא מרגיש, לא חש.
      הרעיון של חקר הדברים קרובים, היום יומיים הסובבים אותנו נהדר בעיניי. בראייה רב תחומית אפשר למצוא הרבה נושאים פוריים לפרוייקטים

      להגיב
  3. לינא

     /  דצמבר 31, 2013

    חקר בשבילי הוא העמקה בתחום דעת מסוים, כלומר צריך בהתחלה להיחשף לתחום דעת או לנושא מסוים,ולהתעניין בו עד לשלב של העמקה ע"מ לקיים חקר ולהגיע למידע חדש שהלומד לא ידע אותו מקודם.
    חקר בתחום הדעת שלי אני מלמדת אסטרונומיה למרות שאני לא הגעתי מהתחום הזה ( אני בעלת תואר בסטטיסטיקה וחינוך) ישנם דברים בנושא הזה שהם חדשים גם מבחינתי וגם מבחינת התלמידים .
    נושא האסטרונומיה הוא נושא כמעט חדש ומסקרן את התלמידים מטבעו, כלומר להכיר עולם חדש לגמרי,תחום זה מסקרן את התלמידים וגורם להם לשאול הרבה שאלות המעניינות אותם , החל משאלות פשוטות העולות בראשו של תלמיד מכיתה ד השואל למשל " האם הוא יכול לשחק כדור רגל במאדים?"
    אחרי חשיפה של הנושא בפני התלמידים תמיד ואפילו בכל שיעור עולות את השאלות של מה יקרה אם? אילו היינו שם? מתי?..
    השאלה המעניית בלמידה בדרך החקר אני צריכה להזכיר שני כיוונים האחד נוגע בשאלה שהאם אני זקוקה לאמצעים רבים ע"מ ללמד בדרך החקר, כלומר בסביבה עם פחות אמצעים ( לא תמיד ישנו חיבור לאינטרנט, אין מעבדה ואין ספריה) אני יכולה ללמד בדרך החקר?

    דבר שני שאני צריכה להעלות איך אני יכולה לעניין תלמידי היום ( הדור הזה) בכל נושא ולאפשר להם לחקור ולהגיע לתובנה כלשהי בכל נושא ותחום שיש?
    התלמידים שלנו היום מאוד מקורבים לנושא הטכנולוגיה ולהתפתחות הטכנולוגית בכלל ולאייפון וטלפונים בפרט, איך אני כמורה יעניין אותם בנושא מסוים בכל תחום אחר???

    להגיב
    • תודה על תגובתך לינא, כמובן שהיה עוזר אם הייתה ספריה, wifi ומחשבים ומעבדה. אבל אפשר גם להסתדר בלי כל אלו. אגב, אם יש לפחות טלפון חכם אחד לכל זוג או שלישיה – אפשר להיעזר בו כמקור להשגת מידע.

      ואם התלמידים מתחברים לטכנולוגיה והקורס הוא על חלל – אפשר אולי לתת להם משימת פיתוח – הקמת מושבה על הירח/מאדים…

      להגיב
  4. יעל

     /  דצמבר 31, 2013

    אני באה מתחום הביולוגיה, ובו לכאורה המדדים אוביקטיוויים, הכלים לניתוח והסקת מסקנות הינם אחידים וידועים, הדירות הינה הכרח, והדרך להבניית ידע הינה באמצעות עריכת ניסויים ניתוח תוצאות והסקת מסקנות. לעולם הזה המילה חקר מתאימה וברורה.
    למרות שקראתי את מה שכתבה גילמור, וניסיתי "להיכנס לראש" של תחומי הדעת האחרים, עדיין אני מרגישה שהניסיון לאפיין את כל תחומי הדעת תחת המילה חקר הוא מעט מלאכותי ומאולץ, ומשרת צורך פורמאלי, ולאו דווקא מתאר מצב אמתי.
    אין ספק שסקרנות ושאילת שאלות, ולמידה עצמאית תוך התנסות בדיקה וחוויה הן אבני יסוד בתהליך למידה משמעותי, אך מדוע חייבים לנסח ולהכליל לגבי תחומים שונים ומגוונים כלכך?

    להגיב
    • יעל, תודה על הפוסט. במידה מסוימת חקר הוא הדמייה של מחקר אצל מומחים בעולם "האמיתי". הרי גם מלומדים בתחומי הרוח והאמנויות חוקרים. הסיבה היחידה שהתיאור של חקר באמנויות ורוח נשמע לך מאולץ הוא שגם אני מגיעה מביולוגיה ולכן לא מנוסה בחקר בתחומים אחרים. אני מקווה שאנשי רוח, אמנויות וחברה יעזרו פה ויספרו מהו חקר בתחומים שאינם ניסויים.

      להגיב
    • נעה אורי

       /  ינואר 1, 2014

      יש מה לגלות ולחקור
      גם בתחום הרוח אבל יכול להיות שבגלל שזה יותר בצורה של קריאת חומרים משהו שקשה יותר לחוש ולהיכנס לתוכו ולראות את התוצרים בקלות זה לא מרגיש חקר בניגוד למדעי הטבע שם התלמיד נמצא בתוך התהליך וחש את התוצרים.

      להגיב
    • מיה

       /  ינואר 1, 2014

      יעל, גם אני כמוך מגיעה מתחום הביולוגיה והמדעים בכלל ומסכימה שהחקר באופיו שונה אבל מצד שני חושבת שהמאפיינים שהוזכרו בפוסט של גילמור כן משותפים לתחומי דעת שונים.
      אחותי למדה עיצוב פנים ופרויקט הסיום שלה עסק בנושא לכלוך. הפרויקט עצמו היה מיצג פיסולי מסוים אבל העבודה שהיא עשתה כדי להגדיר לעצמה מהו לכלוך, ובהמשך, להציג את התובנות האישיות שלה בדרך מסוימת, הייתה לדעתי חקר בכל מובן שהוא.

      להגיב
  5. זיוה ויילר

     /  דצמבר 31, 2013

    מהו חקר בשבילי?
    “From the moment I could talk, I was ordered to listen…” (Cat Stevens – Tea for the Tillerman)
    לפני כמה שנים האחיינית שלי שהייתה בשנתה השלישית באוניברסיטת תל-אביב התארחה אצלי ובאותה הזדמנות עבדה על עבודה סמינריונית בגיאוגרפיה (בגישה תרבותית).
    שוחחנו על הצורך להביא מדבריהם של חוקרים ותיקים, והיא הסבירה שהיא נדרשת לצטט כדי שלא יחשבו שהיא המציאה את הדברים.
    הדברים שלה לא נאמרו בציניות. היא באמת הייתה בטוחה שזו הסיבה שהיא נדרשת להתייחס לעבודות קודמות בנושא.
    הסיפור הזה לא בא לי כהפתעה. גם אני כשהגעתי לאוניברסיטה הייתי בטוחה שזה יהיה יומרני מצידי לנסות ולחשוב לבד על בלשנות. כשהגעתי לשנה ג' היה לי מזל ונתקלתי בפרופסור (בעל שם עולמי) שכאשר הוא הסביר את הדרישות לעבודה סמינריונית הוא אמר: "בבקשה על תכתבו עבודה שכולה ציטוטים ממאמרים שהתפרסמו. האמינו לי שקראתי אותם ואין לי צורך לקבל מכם חזרה.
    מאותו רגע ואילך הפכה האוניברסיטה למגרש המשחקים שלי, מקום שבו יכולתי לחשוב ולחלוק רעיונות עם חברי ללימודים וגם עם מורי. מובן מאליו שכל נושא שמשך את תשומת ליבי בגן השעשועים העצום הזה, חייב למידה של מודלים שבתוכם נערכים מחקרים על תופעות דומות, ניתוחים של תופעות דומות יותר או פחות וכמובן ארגז הכלים לניתוח פורמאלי של תופעות בשפה. חלק מהדברים האלו קיבלתי בקורסים פרונטאליים, חלק קראתי ולמדתי ואז שיתפתי חברים וקולגות ודנתי איתם במגבלות של שיטות שונות וביתרונות של אחרים.
    בפעם הראשונה בחיי גיליתי שעבודה קשה ומאמץ משתלמים – לא בגלל התארים – אלא בגלל היכולת להידבר בקהילה וההנאה שבהגעה לתובנות על המסתורין שביכולת הלשונית, רכישת השפה, והשימוש בה.
    כשאני בונה את קורסי המחקר שלי, המטרה שלי היא להראות לתלמידים שהחשיבה שלהם והאינטואיציה הלשונית שלהם הם כלים מרכזיים במחקר.
    מחקר בבלשנות הוא:
    התלמידים נדרשים לזהות תופעה בשפה: זה יכול להיות שגיאות של תינוקות, משמעות של מילה (חישבו על משמעות המילה רק:
    א. דן קנה רק תפוחים
    ב. אבל רק בעטתי בו, למה את מענישה אותי)
    זה יכול להיות כללי ההגייה בעברית התימנית לעומת הכללים המפורשים ב-תאג', זה יכול להיות הקללות המתחכמות ביידיש, או כללי השימוש ב'כאילו', או שאלה על המשמעות של בניין התפעל, ועוד כהנה וכהנה)
    בשלב הבא הם נדרשים לאסוף נתונים, מתוך האזנה לקבצי קול, מן העיתונים או הטלוויזיה, הקלטה של סבא וסבתא (התימנית) ועוד.
    עליהם להחליט מה בדיוק הם שואלים על התופעה ובהתאם לכך למיין את הנתונים ולזהות הכללות.
    בשלב זה, עליהם ללמוד מודלים תיאורטיים מתאימים (אלא אם כן המודל נלמד לפניכן בכיתה) ואז לחזור לעובדות וההכללות התיאוריות ולנסח מיני-תיאוריה שמסבירה את התופעה.
    לפעמים נחשפת קודם למודל ומתוכו עלתה לך התופעה, לפעמים נתקלת בתופעה וממנה תלך למודל, בשני המקרים מטרתך היא להסביר לעצמך משהו שקודם לכן היה מסתורי ולא מובן.
    השאלה שהכי מעניינת אותי לגבי למידה בדרך החקר:
    אני אופה ומבשלת הרבה. כדי להיות בשלן או אופה טוב אתה נדרש להכיר תכונות של חומרים ולהיות יכול לעבוד עם מתכונים שאנשים בדקו וניסו ולכן יודעים שהם טובים. אבל זה לא מספיק. שף באמת טוב צריך שתהיה בו מידה של חוצפה (במשמעות היידישאית הוותיקה), הוא צריך להיות יכול לבוא למטבך ולהגיד "אבל אני מרגיש על הלשון שלי שדווקא הצירוף הזה יעבוד, ואולי כדאי כאן להוסיף או לגרוע מן המתכון כדי לשפר. האם זה תמיד יצליח? כנראה שלא, אבל אם כל מה שהשף יודע הוא ללכת בעקבות אחרים אני אעדיף לאכול אצלם.
    למידה בדרך החקר אומרת שיש לך שאלה שאין לך תשובה ועליך למצוא את התשובה: או מן הכתובים, או באמצעות ניסוי, או חשיבה, או כל דרך אחרת. אם יש לשאלה כבר תשובה, הלומד יבזבז את זמנו אם ינסה לגלות את התשובה בעצמו, ועדיף שישב על כתפי ענקים, אבל הוא חייב ללמוד גם לרתום את החוצפה שבו, ואת יכולת החשיבה כדי לגלות עולמות בעצמו. האם הוא יכול להגיע למחקר שיחדש בדיסיפלינה שבה הוא עובד? גם אם כן סביר שיחסר לו רקע תיאורטי ואחר, ולכן רעיונותיו לא יפורסמו בשלב זה. אבל אני רוצה ללמד אותו את המיומנות של החוקר החצוף, של הממציא, של זה שמאמין בצדקתו ומוכן להגן על רעיונותיו. אני לא רוצה שיחשוב, שאין זה ראוי מצידו לחשוב לבד כמו האחיינית שלי.

    להגיב
    • תודה זיוה, מרתק לקרוא על התהליך שעברת בהשמעת קולך האינטלקטואלי. אני משערת שזה המעבר בין עבודה סמינריונית למחקר מקורי. התלמידים שלך בני מזל שאת מאפשר להם את ההעצמה, ה-agency שאת קוראת לו "החוקר החצוף".

      להגיב
      • נעה אורי

         /  ינואר 1, 2014

        אני מסכימה עם זיוה שבמדעי הרוח יש יותר מרחב פעולה ויש אפשרות לעלות דברים שלא בטוח שתהיה עליהם תשובה ברורה וזה בסדר. לעומת אנשי מדעי הטבע שאצלם הכל חייב להיות מוכח ובלי הוכחות אין קיום לדבריהם.

  6. זיוה ויילר

     /  דצמבר 31, 2013

    ליעל,
    אני חושבת שאין שום דבר מאולץ בהפעלת מתודות של חקר במדעי הרוח. אני לא עד כדי כך בקיאה במחקר הספרותי אבל אנסה להדגים דרך עבודה של תלמידה סביב הספר קורליין של ניל גיימן. הילדה קראה את הספר והחליטה שהנושא שמעסיק אותה הוא האמא האמיתית מול האמא האחרת, כאשר היא השתמשה בסיפור כדי לברר לעצמה מה מנסה גיימן לטעון על ההורות האידאלית. השאלה הייתה 'מהי הורות אידאלית לפי גיימן? כדי לענות על השאלה היא הייתה צריכה לבחון את הספר בקריאה נוספת ולציין לעצמה את כל ההתיחסויות לטוב והרע בהורות של האמא האמיתית מול האמא האחרת. את היא בחנה את מכלול ההתיחסוית וראתה שברובמהפרמטרים האמא האחרת עדיפה, והאמא האמיתית לוקה בחסר.
    בשלב זה היה עליה לענות על השאלה – למה קורליין מעדיפה בכל זאת את האמא האמיתית?
    את המסקנה הסופית אני לא אציין כאן כדי לא לפגוע בחוויה של מי שעדיין לא קראה.
    אבל, אם ננתח את הפעילות של התלמידה, נראה שהיא בחרה נושא, הגדירה שאלת מחקר ואז אספה נתונים שמהם חשבה שתסיק ישירות שהאימא האמיתית עדיפה, אולם כאן היא נתקלה בהפתעה – בטבלה שיצרה ניתן היה לראות בצורה בהירה את עדיפות האמא האחרת, ולכן היה עליה לחזור לעובדות ולבחון מה היא החסירה שמאפשר את היפוך התמונה על פיה.
    אז כן, זה בהחלט שונה מחקר בביוחוגיה, ושניהם שונים מחקר בבלשנות תיאורטית, אבל בכל המקרים מדובר בתהליך של הצבת שאלה, חיפוש וארגון של נתונים והוצאת מסקנות

    להגיב
    • יעל

       /  דצמבר 31, 2013

      הי זיווה. למען האמת זה מאוד מעניין אותי לשמוע תשובות כאלה, וזה אכן נשמע חקר שיטתי ומאורגן.
      אשמח בעצמי להתגבר על התחושה שהכללת המושג חקר הינה מלאכותית…

      להגיב
    • זיוה תודה רבה! איזה כיף של מחקר עשתה התלמידה. עמוק ומעניין. תודה ששיתפת את התיאור המפורט של לוגיקת החשיבה ומהלך המחקר.

      להגיב
  7. יעל

     /  דצמבר 31, 2013

    ובכן, ראשית כיף לקורא את דבריה של זיווה, וההתרגשות מהאפשרות לחשוב על משהו חדש ומקורי, לבסס אותו ולפרסם אותו נדבקת אף בי…
    התחושה הזו של השף אשר "מרגיש" את הטעם עוד לפני שחווה אותו, מוכרת לי מדברים שסיקרנו וענינו אותי, בעיקר בשנות נעורי, ומבעיות שהייתי בטוחה שאני יודעת את פתרונן באופן אינטואיטיבי עוד בטרם בדקתי…
    וכאן אני דווקא מתחברת לעניין הקודם שהעליתי.
    בעבר עסקתי בבניה ויצירה מחומרים שונים ומשונים, ויצירה זו מילאה את עולמי וסיפקה את רוב היצרים האינטלקטואליים שלי. התחושה של משהו שאני כבר יודעת איך הוא אמור להיות, ואני מחכה בהתרגשות ליצור אותו, מוכרת לי דווקא מתחום שאינו מדעי גרידא.
    בהיבט המדעי, גם אם עובדה מסויימת ידועה ומפורסמת, א, לעתים מתעורר בי הצורך להתריס ולבדוק בעצמי (הטלת ספק…), ב. עצם ההתנסות והחוויה המרגשת שבעריכת ניסוי והיווכחות בתוצאותיו, הן הכח המניע את כל ההתלהבות המדעית שלי…

    להגיב
  8. זיוה ויילר

     /  דצמבר 31, 2013

    לגילמור וליעל,
    עברתי עוד פעם על פוסט התותים, והבנתי למה התכוונה יעל בטענה שזה מאולץ. בעני צריך להבחין בין תהליך מחקרי (באומנות, ספרות, בלשנות, כלכלה, כימיה, אסטרונומיה…) לבין יצירה אומנותית (ויזואלית, מוזיקאלית, ספרותית…). אני יכולה לחקור את נושא הפרספקטיבה באומנות, בתפיסה קוגניטיבית ואולי אף בפיזיקה. יתכן שכתוצאה מהמחקר שלי אצור יצירה שבה אקרא תיגר על עקרונות הפרספקטיבה, ואנסה ליצור במנותק מהם. כיוצרת אני יכולה לעשות שימוש בתוצאות המחקר שלי בדרכים שונות ומגוונות, אבל המחקר עצמו ידרוש ממני ללמוד את הנושא לברר לעצמי מה ידוע על תפיסה ויזואלית, או אולי איך התיחסו פילוסופים במאה ה-17 לתפיסה ויזואלית ולעקרונות הפרספקטיבה, וזאת אעשה בדרכים דומות מאד לחקר בתחומי דעת שונים.

    להגיב
    • יעל

       /  דצמבר 31, 2013

      זו היתה פשוט טעות, כל העניין הזה עם התות…

      להגיב
    • שץ לאה

       /  דצמבר 31, 2013

      היה מרתק לקרוא את ההתכתבות ביניכן (:

      להגיב
    • שץ לאה

       /  דצמבר 31, 2013

      אני חושבת שבתחום האמנויות יש משקל לא מבוטל לאינטגרציה בין התרבות והתקופה בה נכתבו הדברים לבין אישיות הכותב. וכל אמן-חוקר אשר מגיב תורם להתפתחות השיח האמנותי-תרבותי כאשר הוא "מכניס" את השקפותיו ודעיותיו של הסוגייה. אם כן מעשה האמנות עצמו בעל ערך אם הינו מבוסס על ידע רחב אך גם חייב לטמון בתוכו הבעת עמדה, חידוש

      להגיב
  9. דפנה הרן, מורה להיסטוריה בתיכון ליאו בק, מדריכת מורי מחוננים וחוקרת חינוך באונ' חיפה שלחה את התגובה הבאה: החשוב ביותר לדעתי בנושא חקר בתחום הרוח הוא קודם כל לנסח שאלת חקר/שאלה "טובה" ולאסוף מידע רלוונטי לתשובה באמצעים שונים על פי השאלה וכלי המחקר הרלוונטיים (ספרות מחקרית, ראיונות, יצירות אמנות….). אסוף וארגון החומר לכדי תשובה לשאלה הם ליבו של התהליך.
    מיומנויות החקר במדעי הרוח אמנם אינם ניסויים אך בהחלט עוסקות באיסוף מידע ממקורות שונים תוך אבחנה בין מהימנותם, נקודת המבט בה אוחז הכותב, מידת המעורבות או הפרספקטיבה ההסטורית של הכותב וכיוב'.האינטגרציה בין המקורות והדיון בשאלה הם החקר.
    שאלה מאולצת, בכל תחום דעת, תפיק תהליך מאולץ.
    שאלה פוריה ומעניינת (מציעה לדון בשאלות פוריות ברוח יורם הרפז), עושה את התהליך למעניין ומשמעותי.

    יש ללחוץ כדי לגשת אל questions_pedagogy.pdf

    להגיב
  10. שץ לאה

     /  דצמבר 31, 2013

    אני מאוד מזדהה עם דבריה של דפנה.
    גם אני באה מתחום מדעי הרוח והאמנויות ולי יש דעה דומה הן לגבי החקר והן לגבי נושא החקר (השאלה הפורייה)
    ◦חקר בשבילי הוא: חקר בשבילי הוא תהליך מעגלי ספירלי, בו עולה תדירות שאלת ה"מה עוד?"
    קודם כל מפגש עם בעיה/סוגיה פתוחה ופורייה, כזו שמסקרנת, "מדגדגת" בקצות האצבעות.
    לאחר מכן הפיכת הסוגיה לשאלה ופירוקה לשאלות שכדאי לבדוק על מנת להתקדם ובדיקת חומרי הרקע הרלוונטיים. כשיש מספיק חומרים אפשר להתחיל תהליך יצירתי של חקר דרך העשייה, וממנו יצמחו עוד שאלות, סוגיות שידרשו בדיקה. עד שמבינים ומרגישים שהמלאכה הושלמה.
    ◦חקר בתחום הדעת שלי הוא: כיוון שאני באהה מעיצוב לתיאטרון אציג שתי גישות שאני מושפעת מהן:
    בתיאטרון חקר סביב שאלה המתבסס על מקורות ראשוניים כגון טקסטים תאטרוניים או יצירות אמנות ועל דברי ביקורת ומאמרים אודותיהם. ניתוח היצירות והעלאת רעיונות, תפיסות, קונספציות והוכחת זכות קיומן ונכונותן.
    בעיצוב תעשייתי החקר קשור קשר הדוק עם השטח. הוא מתבסס על זיהוי צרכים שאין להם מענה. חקר התחום מהיבטים רבים (סוציולוגי, היסטורי, כלכלי, שיווקי, חומרים, מפעלים, יצרנים ועוד). פיתוח רעיון עיצובי שעונה על הצרכים וביצועו משלב התכנון ועד ייצור תעשייתי.
    כאשר עובדים עם תלמידים יש שלבים שלא ניתן לעשות (כגון הייצור התעשייתי) אך ניתן להמיר זאת בעבודה סדנאית, בתכנון דגמים, בשיתופי פעולה עם העולם "האמיתי".
    ◦השאלה שהכי מעניינת אותי לגבי למידה בדרך החקר, היא פיתוח יכולת המורים להניע את התלמידים לחקר תאורטי מתוך הנעה פנימית וסקרנות. ויש לי תחושה שהדבר קשור קשר הדוק לכך שהתלמידים יהיו אלה שיעלו את הבעייה/ השאלה.

    להגיב
  11. אמתיאז פטום

     /  דצמבר 31, 2013

    אמתיאז, מהי למידה בדרך החקר
    לפני שאנו הולכים ליישם החקר עם התלמידים שהוא תהליך של חשיבה ולמידה, יש הצורך שהתלמידים יבנו לעצמם בסיס עמוק של ידע עובדתי ולהבין עובדות ורעיונות בהקשר של רשת רעיונית-תפיסתית ולארגן את הידע (ראה מאמר) ותוך כדי שימוש בטכנולוגיה, פדגוגיה חדשנית ואסטרטגיות למידה אנו יכולים לבצע חקר עם התלמידים ולגרות אותם להגיע למקומות שהם לא ציפו לפני כן, תוך כדי רכישת מיומנויות חשיבה מסדר גבוה כמו שאילת שאלות, חשיבה ביקורתית, קבלת החלטות וחשיבה לוגית.
    מכיוון שאני מלמדת מחשבים ומדעי מחשב, אשר התלמידים כל כך נמשכים לתחום ותמיד מעורר סקרנות ושאלת שאלות לגבי מה חדש בתחום ואיך עובד המחשב, איך יוצרים משחק מחשב, איך כותבים תוכנה במחשב לפתרון בעיה מסוימת ואיך בונים אתר וכו'.
    לכן חשוב מאוד לעזור לתלמידים לפתח את הכישורים שהם זקוקים להם כדי לחשוב כמו חוקרים ולהפוך המידע שלהם למדע.
    למשל חקר של אלגוריתם לפתרון בעיה מעולם התלמיד, חקר של מגדל האנוי, חקר ביצועים במתמטיקה תוך כדי שימוש ביישום האקסל.
    תמיד נשאלת השאלה איך לבצע חקר איכותי, לא ליניארי ולא שגרתי אשר יפתח החשיבה הלוגית אצל התלמידים?

    להגיב
  12. נעה אורי

     /  ינואר 1, 2014

    חקר בשבילי הוא לנסות לגלות דברים חדשים בתחום שאני חושבת שאני כבר מכירה וחושבת שאני יודעת בו כבר די הרבה דברים ומה עוד אני יכולה לגלות.
    בתחום הדעת שלי אני מלמדת היסטוריה ציונית. אנחנו נחשפים לדמויות שונות בציונות לרוב כאלו שיותר מוכרות רק כשם רחוב ולפעמים אפילו לא ברחוב. ואני שבחרתי חלק מהדמויות וחשבתי שאני מכירה אותם גילתי דברים מעניינים לדעתי שנראה לי שלולא הייתי צריכה ללמד עליהם לא בטוח שהייתי נחשפת אליהם. והשאלה שעלתה לי לראש הייתה למה לא ידעתי את זה בעבר? למה לא מדברים על זה? והאמת שאת רוב החומר מצאתי באינטרנט אבל לא בחיפוש ראשוני וזה מלמד אותי שצריך לרצות לחפש דברים חדשים. אם הייתי עושה בסופו של דבר עבודת חקר של ממש הייתי מנסה להבין מה המשותף בין הדמיות ומה שונה. למה יש אנשים שזכו לתהילה יותר מאנשים אחרים למרות תרומתם לפעמים לא פחות גדולה מדמות אחרת שזכתה לתהילה (למשל חנה סנש לעומת חביבה רייק, צביה לובטקין מול מרדכי אנילביץ' וכו') ומה זה אומר אלינו כחברה.
    בתחום הדעת שלי עיקר העבודה זה קריאת חומרים ואני רואה שיש תלמידים לא מעטים שכאשר הם צריכים לקרוא חומר (לפעמים ערך בויקיפדיה) הם מסרבים לקרוא וכו' ולכן הכי מעניין אותי לדעת בלמידת חקר איך גורמים להם לקרוא גם משהו שלא הכי מעניין אותם.

    להגיב
    • מיה

       /  ינואר 1, 2014

      נעה, אני מגיבה כאן למשהו שכתבת לזיוה (משום מה אני לא מצליחה להכניס שם את התגובה). כתבת שאצל אנשי מדעי הטבע הכל חייב להיות מוכח ובלי הוכחות אין קיום לדברים- זה לא מדויק. יש הרבה מאוד דברים בתחום מדעי הטבע שאינם מוכחים בכלל אבל יש להם בסיס הגיוני ולכן הם מתקבלים כתיאוריות ויש להם קיום, עד שיוכח אחרת. לדוגמה, המודל של מבנה האטום התבסס לאורך השנים על תיאוריות שונות, וכל פעם גילו דברים חדשים שהפריכו תיאוריה אחת וביססו חדשה.
      וספציפית בעניין החקר- חשוב לי להדגיש לתלמידים שלי שבסופו של תהליך יכולות להתקבל כל מיני תשובות וצריך להישאר פתוחים לכל מיני רעיונות.

      להגיב
      • נעה אורי

         /  ינואר 2, 2014

        מיה אני מסכימה איתך, תודה על דיוק הדברים. אבל עדיין כמו שכתבת במדעי הטבע צריך בסיס הגיוני.

  13. לינא

     /  ינואר 1, 2014

    רציתי להגיב למה שכתבה נעה שלפי דעתי שחקר לא צריך להיות בדבר שהתלמיד מתמחה בו והו צריך לדעת עוד כי אם התלמיד נמשך לתחום מסוים ששמע עליו או צפה רק בו והוא התעניין בו והתחיל לשאול שאלות ,להתעמק ולהתעניין כאן זה חקר מבחינת התלמיד לפי דעתי

    להגיב
  14. לינא

     /  ינואר 1, 2014

    אני מתחברת למה שכתבה דפנה הרן שהדבר הכי חשוב ועיקרי בתהליך החקר הוא לבחור את שאלת החקר ולנסות לאסוף מידע חיוני ומתאים ,כי אם אני בוחרת את שאלת החקר שזה הדבר היותר קשה בתהליך ואוספת את המידע ,אז קל יותר לבחור את החומר המתאים, לנתח ולהגיע לממצאים המתאימים

    להגיב
    • אני חושב שכמו שכתוב למעלה תפקיד המורים הוא רק להדריך וזה נראה לי נכון גם לגבי מציאת שאלת החקר אולי זה בכלל תפקידים של התלמידים למצוא את שאלת החקר?!

      להגיב
      • כשהתלמידים חושבים על השאלה לפיה ינסחו שאלת חקר, המוטיבציה שלהם בלמידה גדולה. אולם לעיתים השאלה עלולה להיות יחסית פשוטה משום שבתחילת הלמידה היא מבוססת על ידע מוגבל. לכן יתכן שבתחילת הקורס, כדאי לפתוח חלקים אחרים של החקר לאוטונומיה של התלמידים וכשמצטבר ידע בתחום לאפשר חקר שנובע מהשאלה של התלמידים. המקרה שונה עם מחוננים – כי שאלות מהוות לעיתים קרובות חלק משמעותי מחייהם. ואז כדאי לאפשר שאלות שמניעות את הלמידה באופן שלא "ישטיח" את הלמידה.

  15. מיה

     /  ינואר 1, 2014

    ברמה הבסיסית ביותר, חקר עבורי זה סקרנות לדעת משהו על משהו. תלמיד חקרן הוא אחד שקודם כל שואל הרבה שאלות או מתבונן על תופעות ומנסה להבין אותן.
    בתיאור המאפיינים שמשותפים לחקר בתחומי דעת שונים הראשון הוא עיסוק בשאלות. אני מרגישה שרוב התלמידים בתחילת דרכם בתכנית, לא יודעים לשאול שאלות, לפעמים לא מעזים לשאול שאלות ספונטניות. ולכן, חקר בתחום הדעת שלי (מדעים) הוא קודם להיות אדם תוהה, שואל, מתעניין, מתלבט, מעלה ספקות.
    בקורסים שיש בהם יותר אלמנטים של חקר, אני אוהבת לספר להם על ניסוי האורז המקולל (ולמי שלא מכיר, הנה שני קישורים: הראשון- מילים משנות מציאות. השני- ניסוי במולקולות מים, מילים ואורז ). מתוך התגובות של התלמידים לסיפור עולים מאפיינים של חקר מדעי (כמו חזרה על תצפיות ומדידה בתנאים שונים ובהמשך, יצירת הסברים מדעיים) שמבחינתי הם גם דרך התבוננות על העולם סביבנו, תוך התבססות על ממצאים מהימנים והעלאת ספקות כשאין כאלה.
    השאלה שהכי מעניינת אותי לגבי למידה בדרך החקר היא אם בסופו של דבר התלמידים שלנו יהיו באמת חוקרים בתפיסתם את העולם.

    להגיב
    • מיה

       /  ינואר 1, 2014

      הקישורים לא הצליחו, אבל אם תקלידו "ניסוי האורז המקולל" תגיעו אליהם במהרה.

      להגיב
    • מיה

       /  ינואר 2, 2014

      עברתי לדיון על החקר למחוננים וחשבתי שעוד שאלה שמעניינת אותי היא במה שונה הוראת חקר שלנו מהוראת חקר שעושים היום בכל בית ספר ?

      להגיב
  16. דיון עשיר שאי אפשר להגיב לכולו. אוסיף שני דברים:
    א. לדעתי כדאי להבחין בין למידה עצמית או עצמאית לבין חקר. הרבה מהדוגמאות שניתנו כאן הן של מקרים שבהם אנשים לומדים משהו לבד או שמורים מבקשים מתלמידים או מאפשרים להם ללמוד משהו לבד. זה לא חייב להיעשות בדרך של חקר. כלומר, אם התלמידים בודקים לבד בספרי היסטוריה (ספרות משנית) או אנציקלופדיות מה היו הסיבות לפריחה התרבותית המדהימה באתונה במאה החמישית לפנה"ס, אז הם לומדים באופן עצמאי אבל לא מבצעים חקר. זאת למרות שיש כאן שאלה פוריה שהיסטוריונים עשויים לשאול את עצמם ולכתוב עליה מחקרים. זה נכון גם אם הם כותבים על זה עבודה או מציגים בפוסטר. אישית אני חושב שלמידה עצמית או עצמאית היא מיומנות מאוד חשובה לכל אדם ותלמיד, ופי כמה לתלמידים מחוננים ומצטיינים (שפשוט יכולים להפוך ללומדים עצמאיים בגיל מוקדם יותר ולכן כדאי שידעו לעשות זאת היטב). הנימוק לקביעות בסעיף הזה בנקודה הבאה.
    ב. חקר בעיני חייב להיות קשור באופן בסיסי למחקר בתחום דעת נתון. בשביל שזה יהיה חקר, שיטת העבודה והמטרה צריכים להיות כאלה שהן "כאילו" של חוקר בתחום – כלומר לנסות לטעון טענה מנומקת "חדשה" תוך שימוש באמצעי הצדקה במשמשים בתחום. אצל מדען בתחום מדעי הטבע זה אומר, לרוב, לבסס הכללה "חדשה" באמצעות עדויות ניסיוניות (ולכן ניסויי אישוש אינם מהווים חקר וגם קריאת מאמרים, אפילו כאלה מכתבי עת "אמיתיים", זה לא חקר). במדעי הרוח זה יהיה לספק פרשנות "חדשה" על בסיס טקסטים ראשוניים או תעודות או עדויות על התנהגות אנושית (כמו בבלשנות). אני שם את המילה "חדשה" במירכאות משום שכמובן איננו מצפים מהתלמיד, לפחות לא בגילאי ביה"ס שיחדש חידוש מחקרי אמיתי, אלא רק חידוש יחסי ביחס לידע שיש לו ולמקורות המשניים שהוא קרא. לכן, אם תלמידים קוראים בכיתה טקסט ספרותי ונדרשים לבסס את הפרשנות שלהם לטקסט באמצעות מובאות ממנו – הם עושים חקר, אפילו שאין עבודה ואולי השאלה לא במיוחד פוריה. מאידך עבודה שבה תלמידים נדרשים להעריך את פועלו של אלכסנדר הגדול אבל מתבססת רק על ספר ההיסטוריה שלהם ואולי על איזה מקור משני נוסף או שניים היא לא ממש חקר בעיני למרות שהשאלה פוריה מאוד.

    להגיב
    • daphna haran

       /  ינואר 6, 2014

      גדי שלום. האבחנה בין לימוד עצמי וחקר היא אבחנה חשובה ומעניינת. עם זאת אני חושבת שלימוד עצמי של נושא אינו זהה ללימוד עצמי המתקשר לחיפוש תשובה לשאלה אותה ניסח התלמיד. כפי שגם אתה כתבת, חידוש מחקרי לא מצופה מהתלמיד. גם פרשנות חדשה ומקורית, יכולה להתבסס במדעי הרוח גם על תחושות ורגשות ולא על כלים מחקריים. לכן לדעתי הצגת שאלה מעניינת אודות נושא (המתמקדת בסוגיה מעניינת למחקר ואולי בכך לעתים יש גם חידוש), היא בעצמה שלב בתהליך חקר. השלבים הבאים הם איסוף המקורות הראשוניים והמשניים ועיבודם (וזהו חקר בכלי המחקר בהם נעזרים בדיסציפלינות השונות במדעי הרוח), מחשבה על דרך הצגתם לפי ראשי פרקים הגיוניים המציגים טעונים ונימוקים ובסופו של תהליך מתן תשובה .

      להגיב
  17. חקר בשבילי הוא הדרך המרכזית ללמידה.
    אני חושב שתלמידים מחוננים ובכלל תלמידים ילמדו כאשר הדבר יהיה קרוב לליבם וכאשר הם יתאמצו כדי לקבל תשובה לשאלותיהם. לכן המתודה של חקר בכל תחום לימוד בין אם זה מדעים מדוייקים ובין אם זה תחומים הומניים הוא כלי רב עוצמה.

    אני מלמד אנרגיה ואיכות הסביבה ואני נותן לתלמידי לחקור איך אפשר לגרום לנצילות גדולה יותר של אנרגיות מתחדשות כמו השמש והרוח . איך אפשר לעשות יותר בכמה שפחות והחקר הגדול ביותר שאני אולי יכול להציע להם זה הפרפטום מובילה, המכונה שעובדת לנצח. כמובן שזו גם השאלה שאני כמו רבים לפני ואחריי כנראה שואלים את עצמם הרבה.

    להגיב
  1. מחוננאות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

הדור הרביעי

בלוג אישי על המצב החברתי

בלוג האגף למדעים

המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

מחוננים ומצטיינים במחקר - בלוג האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים, המינהל הפדגוגי, במשרד החינוך

בלוג האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים. מיועד ליידע ולעדכן את הקהילה העוסקת בחינוך וייעוץ למחוננים ולמצטיינים בממצאי המחקר בתחום ולחזק את שיתוף הפעולה עם חוקרים בתחום המחוננים והמצטיינים עורכת: דר' גילמור קשת

לומדים עם צחי

אתר ההוראה של צחי שיקמן

%d בלוגרים אהבו את זה: