מהו חקר? חידוד מושגים

הבסיס לכל חקר הוא השאלה, אבל הבנה הבסיסית הזו לא מספיקה כשמנסים לפענח מה מבין מגוון האפשרויות יכול לאפשר חשיבת חקר.

inq

מהו חקר וכיצד נזהה חקר?

הרבה נכתב על חקר ורבות הדרכים לפרש ולהבין אותו (ג'ון דיואי, ג'וזף שוואב). היבטים של החקר בלמידה והוראה מקבלים טיפול מקיף בספר למידה בדרך החקר: אתגר מתמשך, מאת ענת זוהר. בכל זאת, הבנת מושג כה מורכב הכולל ממדים של אופני חשיבה, פדגוגיה, למידה ואסטרטגיות הוראה יכולה לצאת נשכרת מניסיון לחדד ולהבהיר אותו. המחקר בתחום דעת מוביל את המומחים בתחום להבנה טובה יותר שלו ולהרחבה והעמקה של הידע האנושי הקשור לתחום שהם עוסקים בו. למידה בדרך המדמה את המחקר בתחום הדעת, מאפשרת לתלמידים לבנות את הידע שלהם כמו שמומחים בונים את הידע שלהם ואת הידע בתחום הדעת במהלך ההתפתחות המקצועית שלהם. הידע של מומחים מקושר ברשת חשיבה, מאורגן בסכמות-על של רעיונות חשובים בתחום. בזכות זאת הידע שלהם שימושי וקל לשליפה (How people learn. 2000 Bransford et al). אבל איך עושים את זה? או איך לא עושים את זה

מה בין חקר, מחקר ותחקירחקר הוא פעילות חקרנית שעושים עם תלמידים בהקשר של הוראה ולמידה. מחקר הוא הפעילות המשמשת את המומחים להרחיב ולהעמיק את הידע שלהם ואת הידע האנושי בתחום הדעת. ההבדל בין השניים טמון בעיקר בסטנדרטים של שתי הפעילויות. רצוי שחקר יהיה תקף ומקיף אבל הוא לא חייב להיות ברמת התקפות, המהימנות וההיקף של מחקר. מדענים עושים מחקר בעזרת העלאת הסברים ובדיקתם, ניתוח נתונים, מיפוי והשוואה

ניתן לראות את החקר כתהליך למידה בעזרת מחקר, ואילו מחקר הוא הפרקטיקה המדעית המשמשת להרחבת הידע האנושי. השימוש במושג "מחקר" יכול לעזור כדי להבחין בין חקר כלמידה בדרך החקר (למידה לשם הבנה תוך שאלות וגישה חקרנית) לעומת למידת חקר (עבודת חקר ניסויי, או חקר אקספלורטורי כמו בתחומי הפליאונתולוגיה וגיאולוגיה). תחקיר יכול להיות תהליך חקירה ובדיקה של פעילות קודמת, או בירור מידע ונתונים – הוא כולל אנליזה וסינתזה של נתונים קיימים, אך אינו כולל ייצור נתונים חדשים.

האם למידת גילוי היא למידת חקר? למידת גילוי היא למידה שבה מציגים תופעה לתלמיד ומאפשרים לו לגלות בעצמו את העיקרון או המושג. התברר כי למידה בדרך הגילוי אינה יעילה למרות שהיו מי שחשבו כך בעבר אלא יש לשמור על מינימום של מבנה בחקר כדי שהתלמיד יצליח להפיק ידע, חשיבה ומיומנות מהפעילות. למידת החקר היעילה היא כאשר המורה הוא לכל הפחות מנחה. כלומר אפילו כשהתלמיד בוחר את הנושא, בוחר את השאלה, מתכנן את החקר, מבצע אותו, אוסף את הנתונים, מנתח אותם, מארגן אותם ומציג את עבודתו במידה רבה של עצמאות- עבודת המורה כמנחה בתהליך חיונית להצלחתו. אפילו בדוקטורט מתקיימת הנחייה מסויימת ממנטור ובוודאי בלימודי תואר שני ההנחייה אף צמודה יותר – על אחת כמה וכמה שמורה בבית הספר לא "נוטש" את תלמידיו בתהליך החקר ומנחה אותם בתהליך (עוד על רמות החקר בתמונה למטה, בסירטון, ובהרצאה של דר' מיכל ציון).

האם ניתוח סיפורי מחקר הוא למידת חקר? ניתוח סיפורי מחקר, כמו למשל הסיפור "לרוץ אל המוח", המתאר את המחקר על תאי הגזע במוח או ניסוי הנביטה נועד להכרת מרכיבים במיומנויות החקר. התרגילים מתארים מחקר, ומבקשים ניתוח של המשתנים, הבנת התוצאות והעלאת רעיונות. כשקוראים על מחקר שעשו החוקרים בתחום לומדים להכיר את חשיבת החקר, לתרגל חשיבת חקר באמצעות העלאת שאלות והסברים אותנטיים מהתחום וללמוד את הדרך שבה התקדם הידע האנושי בתחום הלימוד. זו דרך מעניינת ללמוד וספרי הלימוד לתואר ראשון, למשל בביולוגיה, כוללים דוגמאות רבות לסיפורי מחקר ("ארון הספרים של המורה לביולוגיה"). אבל זה לא מספיק – צריך גם לעשות ולהתנסות כדי ללמוד עקרונות מדעיים, להבין איך מדע מתנהל והידע נבנה. לא רק ללמוד על אלא ללמוד את:

האם למידה התנסותית – hands on – היא למידת חקר? מרכיב חשוב בלמידת חקר הוא ההתנסות, "להרטיב את הידיים" ולעבוד כמו שחוקרים עובדים. זו הדרך היחידה לדעת שניסויים לעיתים לא עובדים, ללמוד שלא מתאימים את התוצאות למה שרציתי שיצא, להכיר את הכוח ואת המגבלות של התהליך. ניסוי שנכשל אינו ניסוי שבו נדחתה ההשערה, אלא זהו ניסוי שאי אפשר לקבוע באופן חד משמעי שההשערה נדחתה או התקבלה. ניסוי כזה הוא חלק אינטגרלי מחיי החוקר. לכן ההתנסות בחקר מזמנת חוויה רגשית של עמימות, אי וודאות ולעיתים גם כישלון. זו הזדמנות ללמוד עד כמה אפשר לצמוח מכישלון.

האם מעבדת "מתכון" היא חקר? מעבדת מתכון היא פעילות התנסותית שהתלמיד עושה במעבדה כאשר הוא מקבל את השאלה ואת כל ההנחיות מראש. התלמיד "מרטיב את הידיים", עובד ומוציא נתונים בעצמו, לעיתים גם מנתח אותם ומציג את התוצאות שלו או שלה. זהו חקר מאד מובנה (ראו תמונה). אמנם אין הרבה ביטוי יצירתי במעבדות מתכון אבל הן חשובות לפעמים להבהרת מושג או עיקרון. בנוסף, אלו מעבדות המתאימות להוראה עם ילדים שאינם מנוסים בחקר, אולי בתחילת השנה או הקורס, או עם ילדים צעירים. חקר מובנה הוא דרך להתחיל לעשות חקר עם תלמידים מאוכלוסיות "מוחלשות" שאולי לא הורגלו לשיח טיעוני ולוגי במהלך הטיפוח שקיבלו בבית, ואשר חסרים ידע בסיסי רחב במדע או ילדים שעדיין מפתחים את החשיבה המופשטת שלהם. אבל אם רוצים לפתח את החשיבה והיצירתיות ואם רוצים לאפשר לילדים לחוש באמת איך עושים מדע ולא רק ללמוד על מדע כדאי להתקדם ולאפשר יותר אוטונומיה במהלך החקר, להרפות מעט מהשליטה בכיתה – ותראו מה זה יעשה למוטיבציה של הלומדים. החקר הפתוח מתאים בעיקר ללומדים מחוננים הנמשכים אל פדגוגיית החקר כדרך חשיבה ודרך חיים. הם מתאפיינים בנטייה להעלאת שאלות ורעיונות ולכן הגבלת חלק זה של החקר תפגע במוטיבציה ובאפשרות שלהם להתפתחות. אולם, לומדים מחוננים יפיקו תועלת מתהליכי חקר פתוחים, אם יכירו קודם מהם עקרונות החקר כתהליך של חשיבה ביקורתית והערכת טיעונים. לכן ניתן להתאים להם לימוד מפורש של יסודות החקר בעזרת מעבדות "מתכון" לצורך הבנת עקרונות מדעיים מסובכים יחסית, ניתוח סיפורי חקר מורכבים המעוררים חשיבה מסדר גבוה באופן שיאתגר את החשיבה שלהם וישמור על המוטיבציה להשתתפות בתהליך – כל זאת לפני שפונים לחקר פתוח (על למידת חקר בחינוך המחוננים). בכל אחד מהמקרים המתוארים לעיל, על החקר להיות מקושר בכל עת לתוכן בתחום הדעת

רמות החקר גילמור

Michelene T.H. Chi , במאמרה משנת 2009 בשם Active-constructive-interactive: A conceptual framework for differentiating learning activities. בעיתון Topics in cognitive science , הסבירה כי לא מספיק ללמוד באופן פעיל, גם לא די ללמוד באופן קונסטרוקטיביסטי – ולבנות את הידע שלך אלא – למידה יעילה מתרחשת מתוך אינטראקציה – social constructivism. ממצאי צוות המחקר של צ'י מראים כי כאשר לומדים מסבירים את התוכן הם מבינים אותו יותר טוב. למידת חקר מאפשרת הזדמנות לעבודה בקבוצות או בזוגות והרבה הזדמנויות לאינטראקציה והסבר על ידי תלמידים. מומלץ לקרוא פרק מרתק מהספר Teaching for meaningful learning מאת Brigid Barron, ו- Linda Darling-Hammond. הפרק עוסק בעבודה שיתופית בקבוצות קטנות. אינטראקציה יכולה להיות גם למי שעובד לבד שכן הוא מגיע בשלבים שונים של התהליך להצגת העבודה לאחרים. למידה מסוג כזה שהוא גם פעיל, גם קונסטרוקטיביסטי וגם אינטראקציוני מתקבלת באמצעות חקר פתוח או מונחה ולא בחקר מובנה.

האם למידת פרויקטיםלמידה סביב בעיות (PBL), חקרשתחקר מקרה (case study) – הם חקר?  אלו הן מסגרת או מודל עבודה אשר משלבות חקר.

מה בין למידה סביב פרויקטים וחקר? בלמידה סביב פרויקטים התלמידים עובדים בצוותים להכנת תוצר אותנטי וממשי בעולם המבוגרים. בבסיס הפרויקט עומדת שאלה מהותית, שאלה שאין לה תשובה פשוטה ויחידה, עליה להיות רלוונטית גם בעולם המבוגרים ולרתק את הילדים. שלבי העבודה כוללים לימוד, תכנון, משובים לאורך הדרך ופעמים רבות העבודה כוללת חקר פעיל. למעשה לפי התיאוריה של למידה סביב פרויקטים החקר הוא מרכיב חיוני בפרויקט. לעיתים הפרויקט מתמקד בבניה של מתקן אבל כדי לבנות מתקן באופן מושכל, יש לעשות תהליך של חקר המברר עקרונות ונתונים לצורך הבניה. לדוגמה בניית מודל מוקטן של כדור פורח, מתקן מיני גולף, מודל של בית הספר (יזמו ובנו תלמידים בביה"ס הדמוקרטי ע"ש נדב במודיעין), דיסק עם סיפורים מוקראים לכבדי ראייה, תערוכה היסטורית בשכונת מוסררה, תערוכה היסטורית במגדל דוד (תלמידים בתיכון ליד"ה בירושלים). אפשר לראות באתר של תיכון High Tech High רעיונות לפרויקטים ולקרוא במדריך למורה שבקישור.  אם אתם מכירים רעיונות נוספים – אנא הציעו אותם בתגובה פה והחכימו את כולנו.

what is inquiry

לחצו כדי להגדיל, או הכנסו לפופלט בקישור (אתר חינמי בהרשמה).

לחצו כדי להגדיל, או הכנסו לפופלט בקישור (אתר חינמי בהרשמה).

האם חקר זו מיומנות? בשנת 2012 פורסם מסמך הנקרא "המסגרת להוראת מדעים מגן חובה ועד י"ב" על ידי National Research Council NRC ובו ניסחו הכותבים מערך של עקרונות בשלושה מימדים – פרקטיקות מדעיות, תוכן ליבה בתחומים ועקרונות רוחב בין התחומים. הכותבים התייחסו לשאלת החקר כמיומנויות בדרך הבאה : "אנחנו משתמשים במונח "פרקטיקות" במקום במונח כמו "מיומנויות" כדי להדגיש שהעיסוק בחקירה המדעית דורש לא רק מיומנות אלא גם ידע ספציפי לכל פרקטיקה. בדומה לכך, מאחר שהמונח "חקר" (Inquiry), המופיע באופן נרחב במסמכים קודמים של הסטנדרטים (הכוונה למסמכים בארה"ב אך קביעה זו מתאימה גם למסמכי הפיקוח בישראל, ג.ק.), פורש במשך הזמן בדרכים שונות על ידי קהילת הוראת המדעים – חלק מכוונתנו בניסוח הפרקטיקות היא להגדיר טוב יותר מהי משמעות החקר במדע ולפרט את טווח הפרקטיקות הקוגניטיביות, חברתיות ופיזיות הנחוצות לחקר. כבכל הגישות המבוססות על חקר בהוראת מדע, אנו מצפים כי התלמידים יעסקו בעצמם בפרקטיקות ולא רק ילמדו עליהם מיד שנייה. התלמידים לא יכולים להבין את הפרקטיקות המדעיות, או לפתח הערכה מלאה של מהות הידע המדעי בעצמו, ללא התנסות ישירה בפרקטיקות הללו בעצמם" (עמ' 33 שם)

האם חקר הוא השיטה המדעית? כלומר האם נדע שיש בידינו חקר רק אם עשינו ניסוי מונחה השערה והיו לנו בקרות ומשתנים תלויים ובלתי תלויים? ובכלל, האם יש שיטה מדעית אחת? אם תשאלו על כך את העוסקים במחקר מדעי תקבלו מבט תוהה שאומר: אין דרך אחת לעשות מדע. גם בנושא הזה כותבי המסגרת להוראת מדעים מגן חובה ועד י"ב מציעים גישה חדשה. הם מציעים למזער את הנטייה להקטין את הפרקטיקה המדעית למערך פרוצדורות אחד כמו זיהוי ובקרה על משתנים וזיהוי מקורות לטעות. נטייה זו, הם מסבירים, מדגישה יתר על המידה את החקירה הניסויית על חשבון פרקטיקות אחרות כמו בניית מודלים, ניתוח, הערכה ותקשור או הצגת ידע וממצאים. בנוסף הפרקטיקות הללו נלמדות בנפרד מהתוכן המדעי, הן נעשות למטרת ההוראה בעצמן במקום כאמצעי לפתח הבנה עמוקה יותר של עקרונות ומושגים ומטרות המדע. דגש על פרקטיקות (ברבים) מאפשר להמנע מהרושם המוטעה שיש גישה אחת משותפת ומובחנת לכל המדע – "שיטה מדעית" יחידה – או שאי וודאות היא מאפיין אוניברסלי של מדע. במציאות, מדענים פעילים משתמשים בספקטרום רחב של שיטות ולמרות שבמדע ישנם תחומים רבים של אי וודאות עם התפתחות הידע, קיימים כיום היבטים רבים של ידע מדעי שהם מבוססים כל כך עד כדי היותם תשתית חד משמעית לתרבות ולטכנולוגיות שלה. רק באמצעות ההתנסות בפרקטיקות, התלמידים יכירו כיצד ידע כזה נוצר ומדוע חלקים מסויימים מהתיאוריה המדעית מבוססים יותר מאשר אחרים". כותבי המסגרת מדגישים כי פרקטיקות חשובות כמו בניית מודלים, פיתוח הסברים ועיסוק בביקורת והערכה (ארגומנטציה, שיח טיעוני) אינם מקבלים בהוראת המדעים מקום המתאים לייצוגם האמיתי בתהליך המדעי.

פירוט הפרקטיקות הנהוגות במדע ואשר מרחיבות את מושג "החקר" שנוסחו במסמך המסגרת 2012    A framework for k-12 science education: Practices, crosscutting concepts, and core ideas

  1. שאילת שאלות (במדע) והגדרת בעיות (בהנדסה).
  2. פיתוח ושימוש במודלים(ניתן לראות דוגמהברשומת האורח של עינת גיל)
  3. תכנון וביצוע של חקירות
  4. ניתוח ופרשנות של נתונים
  5. שימוש במתמטיקה ובחשיבה חישובית(ברור מאליו שפרקטיקה זו מאפיינת חשיבה מדעית ואינה מתאימה למדעי הרוח, ולרוב גם לא למדעי החברה)
  6. בניית הסברים (למדע) ותכנון פתרונות (להנדסה)
  7. בניית טיעונים לפי עדויות
  8. השגה, הערכה ותקשור של מידע

לסיכום כותבי המסגרת מציעים להבין את הפרקטיקות של מדענים ומהנדסים על ידי אירגונן בשלוש ספירות של פעילות:

  1. חקירה וחקר אמפירי
  2. בנייתהסברים או תכניות בעזרת טיעונים לוגיים (reasoning), חשיבה יצירתית ומודלים.
  3. ניתוחהרעיונות והעמדתם לדיון ולהערכה באמצעות השיח הטיעוני. למשל מידת ההתאמה של המודלים וההסברים לממצאים ולעדויות.

3spheres

תודה ליפעת פרופר על הביקורת שעזרה לי לשפר את הרשומה.

עריכה נוספת 4.11.2016

אודה על כל תגובה או הערה נוספת.

 

לקריאה נוספת:

הוראת ביולוגיה בדרך החקר. מאת דר' נעה עופרת

בבלוג זה: כיצד לעזור לתלמידים למצוא נושא לחקר?

מהי למידה בדרך החקר?

מודעות פרסומת
השארת תגובה

3 תגובות

  1. גילוי נאות – לא הספקתי לקרוא הכל הכל, אבל עד הדיאגרמה היפה קראתי.
    רוצה לאתגר שני מושגים:
    חקר – האם מדענים לא עוסקים בחקר? רק במחקר שיטתי? אני הייתי רוצה להאמין שהם עושים גם חקר של נושא מתוך סקרנות אינטלקטואלית, גישוש, וחשיבה עצמאית. אני עושה את זה הרבה לפני שאני מגיעה למחקר של ממש, וגם במהלכו. אני חושבת שזה צריך להיות משולב. אבל זה כמובן תלוי באיך אנחנו מגדירים חקר. האם חקר זה רק משהו שעושים בכיתה ויש לו הקשר ללמידה והוראה, או שזה משהו רחב יותר.
    גילוי – למידת גילוי בדרך כלל נחשבת למשהו שהלומד לומד בכוחות עצמו, ללא כל עזרה כך שהוא מגלה בעצמו את התכנים הנלמדים. זה באמת קצת חסר שחר. אבל בעיני, הגילוי הוא החלק החשוב והמסעיר בכל למידה – כשאני באמת מאמין שגיליתי משהו חדש בעצמי, גם אם הוא לא באמת חדש, אבל התעורר בי משהו חדש. אחרת, יש בלמידה משהו טכני, לא?

    הגב
  2. תודה רבה אורית, הרב מימדיות של החקר שמדען עושה ושל הגילוי היא תוספת חשובה.

    הגב
  1. מחוננאות

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

מחוננים ומצטיינים במחקר - בלוג האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים, המינהל הפדגוגי, במשרד החינוך

בלוג האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים. מיועד ליידע ולעדכן את הקהילה העוסקת בחינוך וייעוץ למחוננים ולמצטיינים בממצאי המחקר בתחום ולחזק את שיתוף הפעולה עם חוקרים בתחום המחוננים והמצטיינים עורכת: דר' גילמור קשת

%d בלוגרים אהבו את זה: