הוראה מותאמת אישית בעזרת מכשירים ניידים

איך ללמד את כל התלמידים בכיתה?  – פעילויות בזוגות או יחידים בעזרת מכשיר נייד.

הנה דוגמה לפעילות שעסקה בהבנת תהליך מורכב בביולוגיה, התגובה החיסונית. הפעילות פותחה סביב לאנימציית פלאש המתארת את התגובה החיסונית. יש אנימציות מעולות רבות באתר ספרי הלימוד בהוצאת McGrow Hill. האנימציה הוקלטה בלוויית דיבוב בלכידת מסך (screencast) בתכנת Camtasia. נאלצתי להקליט את אנימציית הפלאש כי היישום לא עובד בטבלטים של רוב התלמידים ובהזדמנות כבר ליויתי את האנימציה בדיבוב לעברית. התלמידים שאינם דוברי אנגלית שמחו על כך, השפה המדעית הייתה מספיק קשה. לאחר שהכנתי את הסירטון, פניתי אל הפעילות עצמה. פתחתי אותה במבוא קצר המזמין את התלמידים לבצע את המטלה ומסביר את הרציונאל שלה מבחינת התוכן והחשיבה. לאחר מכן הצבתי לתלמידים שלוש משימות:

    1. לזהות את רכיבי התהליך.
    2. לכתוב תרשים זרימה המציג את הקשר שבין המרכיבים
    3. לענות על שאלות ידע בטופס גוגל דוקס.
    4. בחירה בין שתי פעילויות המזמנות פתרון בעיות ושימוש בידע במצבים חדשים (deeper learning) .

    לבסוף, העליתי את המטלה לאתר שלי כדי שהתלמידים יוכלו לגשת אליה מהטבלט וללמוד (וכל המעוניין גם) – הנה קישור.

    התגובה החיסונית מטלה

בשיעור הצגתי את המטלה לתלמידים והם התחילו בצפייה באנימציה עם אוזניות. מי שהיה בלי טבלט ("לא טעון", "שכחתי בבית" וכולי) פתח את הטלפון אם היה לו, או עבד בזוג. נראה היה שהם נהנים לצפות באנימציה ואחר כך תלמידים אמרו שהיא תרמה להבנת התהליך ועזר להם שיכלו לעצור ולחזור על חלקים של הסירטון. לאחר מכן הם התחילו עם המשימות, ופה חלקם התקדמו מהר ובריכוז ואחרים התקשו להבין מה הכוונה. עברתי ביניהם ועזרתי כשהיה צריך. בכל זאת הופתעתי מההבדלים בקצב העבודה. בסוף השיעור היו תלמידים שסיימו את המטלה והיו שרק סיימו לצפות באנימציה.

קראתי לרשומה "הוראה מותאמת אישית" – על משקל "personalized medicine" תחום ברפואה הקובע את הטיפול בהתאם להבדלים הקיימים בין אנשים בנוגע לתגובה שלהם לתרופות. כמובן שגם בלמידה – הצרכים האינטלקטואלים של הלומדים שונים, ולאנשים שונים יש אפיקי קליטה מועדפים שונים (חזותי, טקסט, שמיעה, תנועה למשל). ההתאמה האישית בפעילות התבטאה במבנה הפעילות שאפשר לכל תלמיד ללמוד בקצב הנוח לו ובכך שהלימוד לא היה באמצעות טקסט או הרצאה – אלא המחשה. 

מה המשמעות? האם בהוראה כזו באמת לימדתי את כולם? לא כולם השיגו את יעד ההבנה עד תומו ואחדים התעכבו בחלקים הראשונים של המשימה. לעומת זאת תלמידים מחוננים הגיעו במהלך השיעור לתפקוד ברמה קוגניטיבית גבוהה בעוד שבשיעור הרצאה הם היו נאלצים לחכות עד שהמורה יחזור ויסביר את התהליך המסובך לאחרים . היתכן שבהוראה פרונטלית רק נדמה שכולם יחד? איך מתאים להתייחס להבדלים בין תלמידים?

מה דעתכם? אתם מוזמנים להגיב ולשתף בדוגמאות להוראה מותאמת אישית 

מהו חקר? חידוד מושגים

הבסיס לכל חקר הוא השאלה, אבל הבנה הבסיסית הזו לא מספיקה כשמנסים לפענח מה מבין מגוון האפשרויות יכול לאפשר חשיבת חקר.

inq

מהו חקר וכיצד נזהה חקר?

הרבה נכתב על חקר ורבות הדרכים לפרש ולהבין אותו (ג'ון דיואי, ג'וזף שוואב). היבטים של החקר בלמידה והוראה מקבלים טיפול מקיף בספר למידה בדרך החקר: אתגר מתמשך, מאת ענת זוהר. בכל זאת, הבנת מושג כה מורכב הכולל ממדים של אופני חשיבה, פדגוגיה, למידה ואסטרטגיות הוראה יכולה לצאת נשכרת מניסיון לחדד ולהבהיר אותו. המחקר בתחום דעת מוביל את המומחים בתחום להבנה טובה יותר שלו ולהרחבה והעמקה של הידע האנושי הקשור לתחום שהם עוסקים בו. למידה בדרך המדמה את המחקר בתחום הדעת, מאפשרת לתלמידים לבנות את הידע שלהם כמו שמומחים בונים את הידע שלהם ואת הידע בתחום הדעת במהלך ההתפתחות המקצועית שלהם. הידע של מומחים מקושר ברשת חשיבה, מאורגן בסכמות-על של רעיונות חשובים בתחום. בזכות זאת הידע שלהם שימושי וקל לשליפה (How people learn. 2000 Bransford et al). אבל איך עושים את זה? או איך לא עושים את זה

מה בין חקר, מחקר ותחקירחקר הוא פעילות חקרנית שעושים עם תלמידים בהקשר של הוראה ולמידה. מחקר הוא הפעילות המשמשת את המומחים להרחיב ולהעמיק את הידע שלהם ואת הידע האנושי בתחום הדעת. ההבדל בין השניים טמון בעיקר בסטנדרטים של שתי הפעילויות. רצוי שחקר יהיה תקף ומקיף אבל הוא לא חייב להיות ברמת התקפות, המהימנות וההיקף של מחקר. מדענים עושים מחקר בעזרת העלאת הסברים ובדיקתם, ניתוח נתונים, מיפוי והשוואה

ניתן לראות את החקר כתהליך למידה בעזרת מחקר, ואילו מחקר הוא הפרקטיקה המדעית המשמשת להרחבת הידע האנושי. השימוש במושג "מחקר" יכול לעזור כדי להבחין בין חקר כלמידה בדרך החקר (למידה לשם הבנה תוך שאלות וגישה חקרנית) לעומת למידת חקר (עבודת חקר ניסויי, או חקר אקספלורטורי כמו בתחומי הפליאונתולוגיה וגיאולוגיה). תחקיר יכול להיות תהליך חקירה ובדיקה של פעילות קודמת, או בירור מידע ונתונים – הוא כולל אנליזה וסינתזה של נתונים קיימים, אך אינו כולל ייצור נתונים חדשים.

האם למידת גילוי היא למידת חקר? למידת גילוי היא למידה שבה מציגים תופעה לתלמיד ומאפשרים לו לגלות בעצמו את העיקרון או המושג. התברר כי למידה בדרך הגילוי אינה יעילה למרות שהיו מי שחשבו כך בעבר אלא יש לשמור על מינימום של מבנה בחקר כדי שהתלמיד יצליח להפיק ידע, חשיבה ומיומנות מהפעילות. למידת החקר היעילה היא כאשר המורה הוא לכל הפחות מנחה. כלומר אפילו כשהתלמיד בוחר את הנושא, בוחר את השאלה, מתכנן את החקר, מבצע אותו, אוסף את הנתונים, מנתח אותם, מארגן אותם ומציג את עבודתו במידה רבה של עצמאות- עבודת המורה כמנחה בתהליך חיונית להצלחתו. אפילו בדוקטורט מתקיימת הנחייה מסויימת ממנטור ובוודאי בלימודי תואר שני ההנחייה אף צמודה יותר – על אחת כמה וכמה שמורה בבית הספר לא "נוטש" את תלמידיו בתהליך החקר ומנחה אותם בתהליך (עוד על רמות החקר בתמונה למטה, בסירטון, ובהרצאה של דר' מיכל ציון).

האם ניתוח סיפורי מחקר הוא למידת חקר? ניתוח סיפורי מחקר, כמו למשל הסיפור "לרוץ אל המוח", המתאר את המחקר על תאי הגזע במוח או ניסוי הנביטה נועד להכרת מרכיבים במיומנויות החקר. התרגילים מתארים מחקר, ומבקשים ניתוח של המשתנים, הבנת התוצאות והעלאת רעיונות. כשקוראים על מחקר שעשו החוקרים בתחום לומדים להכיר את חשיבת החקר, לתרגל חשיבת חקר באמצעות העלאת שאלות והסברים אותנטיים מהתחום וללמוד את הדרך שבה התקדם הידע האנושי בתחום הלימוד. זו דרך מעניינת ללמוד וספרי הלימוד לתואר ראשון, למשל בביולוגיה, כוללים דוגמאות רבות לסיפורי מחקר ("ארון הספרים של המורה לביולוגיה"). אבל זה לא מספיק – צריך גם לעשות ולהתנסות כדי ללמוד עקרונות מדעיים, להבין איך מדע מתנהל והידע נבנה. לא רק ללמוד על אלא ללמוד את:

האם למידה התנסותית – hands on – היא למידת חקר? מרכיב חשוב בלמידת חקר הוא ההתנסות, "להרטיב את הידיים" ולעבוד כמו שחוקרים עובדים. זו הדרך היחידה לדעת שניסויים לעיתים לא עובדים, ללמוד שלא מתאימים את התוצאות למה שרציתי שיצא, להכיר את הכוח ואת המגבלות של התהליך. ניסוי שנכשל אינו ניסוי שבו נדחתה ההשערה, אלא זהו ניסוי שאי אפשר לקבוע באופן חד משמעי שההשערה נדחתה או התקבלה. ניסוי כזה הוא חלק אינטגרלי מחיי החוקר. לכן ההתנסות בחקר מזמנת חוויה רגשית של עמימות, אי וודאות ולעיתים גם כישלון. זו הזדמנות ללמוד עד כמה אפשר לצמוח מכישלון.

האם מעבדת "מתכון" היא חקר? מעבדת מתכון היא פעילות התנסותית שהתלמיד עושה במעבדה כאשר הוא מקבל את השאלה ואת כל ההנחיות מראש. התלמיד "מרטיב את הידיים", עובד ומוציא נתונים בעצמו, לעיתים גם מנתח אותם ומציג את התוצאות שלו או שלה. זהו חקר מאד מובנה (ראו תמונה). אמנם אין הרבה ביטוי יצירתי במעבדות מתכון אבל הן חשובות לפעמים להבהרת מושג או עיקרון. בנוסף, אלו מעבדות המתאימות להוראה עם ילדים שאינם מנוסים בחקר, אולי בתחילת השנה או הקורס, או עם ילדים צעירים. חקר מובנה הוא דרך להתחיל לעשות חקר עם תלמידים מאוכלוסיות "מוחלשות" שאולי לא הורגלו לשיח טיעוני ולוגי במהלך הטיפוח שקיבלו בבית, ואשר חסרים ידע בסיסי רחב במדע או ילדים שעדיין מפתחים את החשיבה המופשטת שלהם. אבל אם רוצים לפתח את החשיבה והיצירתיות ואם רוצים לאפשר לילדים לחוש באמת איך עושים מדע ולא רק ללמוד על מדע כדאי להתקדם ולאפשר יותר אוטונומיה במהלך החקר, להרפות מעט מהשליטה בכיתה – ותראו מה זה יעשה למוטיבציה של הלומדים. החקר הפתוח מתאים בעיקר ללומדים מחוננים הנמשכים אל פדגוגיית החקר כדרך חשיבה ודרך חיים. הם מתאפיינים בנטייה להעלאת שאלות ורעיונות ולכן הגבלת חלק זה של החקר תפגע במוטיבציה ובאפשרות שלהם להתפתחות. אולם, לומדים מחוננים יפיקו תועלת מתהליכי חקר פתוחים, אם יכירו קודם מהם עקרונות החקר כתהליך של חשיבה ביקורתית והערכת טיעונים. לכן ניתן להתאים להם לימוד מפורש של יסודות החקר בעזרת מעבדות "מתכון" לצורך הבנת עקרונות מדעיים מסובכים יחסית, ניתוח סיפורי חקר מורכבים המעוררים חשיבה מסדר גבוה באופן שיאתגר את החשיבה שלהם וישמור על המוטיבציה להשתתפות בתהליך – כל זאת לפני שפונים לחקר פתוח (על למידת חקר בחינוך המחוננים). בכל אחד מהמקרים המתוארים לעיל, על החקר להיות מקושר בכל עת לתוכן בתחום הדעת

רמות החקר גילמור

Michelene T.H. Chi , במאמרה משנת 2009 בשם Active-constructive-interactive: A conceptual framework for differentiating learning activities. בעיתון Topics in cognitive science , הסבירה כי לא מספיק ללמוד באופן פעיל, גם לא די ללמוד באופן קונסטרוקטיביסטי – ולבנות את הידע שלך אלא – למידה יעילה מתרחשת מתוך אינטראקציה – social constructivism. ממצאי צוות המחקר של צ'י מראים כי כאשר לומדים מסבירים את התוכן הם מבינים אותו יותר טוב. למידת חקר מאפשרת הזדמנות לעבודה בקבוצות או בזוגות והרבה הזדמנויות לאינטראקציה והסבר על ידי תלמידים. מומלץ לקרוא פרק מרתק מהספר Teaching for meaningful learning מאת Brigid Barron, ו- Linda Darling-Hammond. הפרק עוסק בעבודה שיתופית בקבוצות קטנות. אינטראקציה יכולה להיות גם למי שעובד לבד שכן הוא מגיע בשלבים שונים של התהליך להצגת העבודה לאחרים. למידה מסוג כזה שהוא גם פעיל, גם קונסטרוקטיביסטי וגם אינטראקציוני מתקבלת באמצעות חקר פתוח או מונחה ולא בחקר מובנה.

האם למידת פרויקטיםלמידה סביב בעיות (PBL), חקרשתחקר מקרה (case study) – הם חקר?  אלו הן מסגרת או מודל עבודה אשר משלבות חקר.

מה בין למידה סביב פרויקטים וחקר? בלמידה סביב פרויקטים התלמידים עובדים בצוותים להכנת תוצר אותנטי וממשי בעולם המבוגרים. בבסיס הפרויקט עומדת שאלה מהותית, שאלה שאין לה תשובה פשוטה ויחידה, עליה להיות רלוונטית גם בעולם המבוגרים ולרתק את הילדים. שלבי העבודה כוללים לימוד, תכנון, משובים לאורך הדרך ופעמים רבות העבודה כוללת חקר פעיל. למעשה לפי התיאוריה של למידה סביב פרויקטים החקר הוא מרכיב חיוני בפרויקט. לעיתים הפרויקט מתמקד בבניה של מתקן אבל כדי לבנות מתקן באופן מושכל, יש לעשות תהליך של חקר המברר עקרונות ונתונים לצורך הבניה. לדוגמה בניית מודל מוקטן של כדור פורח, מתקן מיני גולף, מודל של בית הספר (יזמו ובנו תלמידים בביה"ס הדמוקרטי ע"ש נדב במודיעין), דיסק עם סיפורים מוקראים לכבדי ראייה, תערוכה היסטורית בשכונת מוסררה, תערוכה היסטורית במגדל דוד (תלמידים בתיכון ליד"ה בירושלים). אפשר לראות באתר של תיכון High Tech High רעיונות לפרויקטים ולקרוא במדריך למורה שבקישור.  אם אתם מכירים רעיונות נוספים – אנא הציעו אותם בתגובה פה והחכימו את כולנו.

what is inquiry

לחצו כדי להגדיל, או הכנסו לפופלט בקישור (אתר חינמי בהרשמה).

לחצו כדי להגדיל, או הכנסו לפופלט בקישור (אתר חינמי בהרשמה).

האם חקר זו מיומנות? בשנת 2012 פורסם מסמך הנקרא "המסגרת להוראת מדעים מגן חובה ועד י"ב" על ידי National Research Council NRC ובו ניסחו הכותבים מערך של עקרונות בשלושה מימדים – פרקטיקות מדעיות, תוכן ליבה בתחומים ועקרונות רוחב בין התחומים. הכותבים התייחסו לשאלת החקר כמיומנויות בדרך הבאה : "אנחנו משתמשים במונח "פרקטיקות" במקום במונח כמו "מיומנויות" כדי להדגיש שהעיסוק בחקירה המדעית דורש לא רק מיומנות אלא גם ידע ספציפי לכל פרקטיקה. בדומה לכך, מאחר שהמונח "חקר" (Inquiry), המופיע באופן נרחב במסמכים קודמים של הסטנדרטים (הכוונה למסמכים בארה"ב אך קביעה זו מתאימה גם למסמכי הפיקוח בישראל, ג.ק.), פורש במשך הזמן בדרכים שונות על ידי קהילת הוראת המדעים – חלק מכוונתנו בניסוח הפרקטיקות היא להגדיר טוב יותר מהי משמעות החקר במדע ולפרט את טווח הפרקטיקות הקוגניטיביות, חברתיות ופיזיות הנחוצות לחקר. כבכל הגישות המבוססות על חקר בהוראת מדע, אנו מצפים כי התלמידים יעסקו בעצמם בפרקטיקות ולא רק ילמדו עליהם מיד שנייה. התלמידים לא יכולים להבין את הפרקטיקות המדעיות, או לפתח הערכה מלאה של מהות הידע המדעי בעצמו, ללא התנסות ישירה בפרקטיקות הללו בעצמם" (עמ' 33 שם)

האם חקר הוא השיטה המדעית? כלומר האם נדע שיש בידינו חקר רק אם עשינו ניסוי מונחה השערה והיו לנו בקרות ומשתנים תלויים ובלתי תלויים? ובכלל, האם יש שיטה מדעית אחת? אם תשאלו על כך את העוסקים במחקר מדעי תקבלו מבט תוהה שאומר: אין דרך אחת לעשות מדע. גם בנושא הזה כותבי המסגרת להוראת מדעים מגן חובה ועד י"ב מציעים גישה חדשה. הם מציעים למזער את הנטייה להקטין את הפרקטיקה המדעית למערך פרוצדורות אחד כמו זיהוי ובקרה על משתנים וזיהוי מקורות לטעות. נטייה זו, הם מסבירים, מדגישה יתר על המידה את החקירה הניסויית על חשבון פרקטיקות אחרות כמו בניית מודלים, ניתוח, הערכה ותקשור או הצגת ידע וממצאים. בנוסף הפרקטיקות הללו נלמדות בנפרד מהתוכן המדעי, הן נעשות למטרת ההוראה בעצמן במקום כאמצעי לפתח הבנה עמוקה יותר של עקרונות ומושגים ומטרות המדע. דגש על פרקטיקות (ברבים) מאפשר להמנע מהרושם המוטעה שיש גישה אחת משותפת ומובחנת לכל המדע – "שיטה מדעית" יחידה – או שאי וודאות היא מאפיין אוניברסלי של מדע. במציאות, מדענים פעילים משתמשים בספקטרום רחב של שיטות ולמרות שבמדע ישנם תחומים רבים של אי וודאות עם התפתחות הידע, קיימים כיום היבטים רבים של ידע מדעי שהם מבוססים כל כך עד כדי היותם תשתית חד משמעית לתרבות ולטכנולוגיות שלה. רק באמצעות ההתנסות בפרקטיקות, התלמידים יכירו כיצד ידע כזה נוצר ומדוע חלקים מסויימים מהתיאוריה המדעית מבוססים יותר מאשר אחרים". כותבי המסגרת מדגישים כי פרקטיקות חשובות כמו בניית מודלים, פיתוח הסברים ועיסוק בביקורת והערכה (ארגומנטציה, שיח טיעוני) אינם מקבלים בהוראת המדעים מקום המתאים לייצוגם האמיתי בתהליך המדעי.

פירוט הפרקטיקות הנהוגות במדע ואשר מרחיבות את מושג "החקר" שנוסחו במסמך המסגרת 2012    A framework for k-12 science education: Practices, crosscutting concepts, and core ideas

  1. שאילת שאלות (במדע) והגדרת בעיות (בהנדסה).
  2. פיתוח ושימוש במודלים(ניתן לראות דוגמהברשומת האורח של עינת גיל)
  3. תכנון וביצוע של חקירות
  4. ניתוח ופרשנות של נתונים
  5. שימוש במתמטיקה ובחשיבה חישובית(ברור מאליו שפרקטיקה זו מאפיינת חשיבה מדעית ואינה מתאימה למדעי הרוח, ולרוב גם לא למדעי החברה)
  6. בניית הסברים (למדע) ותכנון פתרונות (להנדסה)
  7. בניית טיעונים לפי עדויות
  8. השגה, הערכה ותקשור של מידע

לסיכום כותבי המסגרת מציעים להבין את הפרקטיקות של מדענים ומהנדסים על ידי אירגונן בשלוש ספירות של פעילות:

  1. חקירה וחקר אמפירי
  2. בנייתהסברים או תכניות בעזרת טיעונים לוגיים (reasoning), חשיבה יצירתית ומודלים.
  3. ניתוחהרעיונות והעמדתם לדיון ולהערכה באמצעות השיח הטיעוני. למשל מידת ההתאמה של המודלים וההסברים לממצאים ולעדויות.

3spheres

תודה ליפעת פרופר על הביקורת שעזרה לי לשפר את הרשומה.

עריכה נוספת 4.11.2016

אודה על כל תגובה או הערה נוספת.

 

לקריאה נוספת:

הוראת ביולוגיה בדרך החקר. מאת דר' נעה עופרת

בבלוג זה: כיצד לעזור לתלמידים למצוא נושא לחקר?

מהי למידה בדרך החקר?

פרויקט חקר עם תלמידים – בחירת הנושא

לאחר ההכרזה הגדולה על הפרויקט והצגת מהלך העבודה הכללי הזמנתי את התלמידים לחשוב על נושא שמעניין אותם בביולוגיה. אצל חלק מהילדים אין צורך בהזמנה פעילה יותר מזו בכדי להעלות נושאים. ישנם נושאים שמסקרנים אותם ורק מחכים להזדמנות הנכונה לעלות. אצל אחרים מופיעות אפילו שאלות. אבל בדרך כלל צריך יותר מזה כדי להעלות נושאים ושאלות. הילדים יבחרו נושא, ילמדו עליו ומתוך הלימוד והידע יתעוררו השאלות. מה אפשר לעשות כדי לעזור לתלמידים למצוא את נושא העניין?

כדאי לשלב פעילויות להעלאת נושאים בשיעורים הרגילים, לאסוף את הנושאים והשאלות שעולים וכשמגיע הפרויקט להזכיר אותם. לדוגמה:

20131109_163208

פעילות קצרה בפתיחת השנה: "כיתבו על פתקי הפוסט-איט דבר מה שאתם יודעים בביולוגיה ונושא שהייתם רוצים לדעת עליו יותר". את הפתקים הדבקתי על בריסטול ושמרתי.

פעילות גירוי בשיעורים הרגילים: כל הצגה מיוחדת של נושא או תופעה, פעילות חגיגית, הדגמה קצרה, או סירטון מעוררים שאלות. את השאלות אפשר לכתוב ולשמור לזמן שמתחילים את הפרויקט. לא מתאים בשלב הזה לסגנן ולנסח בצורה של שאלות חקר, אלא להעלות כמה שיותר שאלות. מאוחר יותר אפשר לחזור אליהן ולבחור מתוכן. 

בכיתה אחרת אין לי צורך לעשות פעילות מיוחדת להעלאת נושאים. בכל נושא שאנחנו עוסקים עולות שאלות מעניינות בשיעור והתחלנו להחזיק קובץ לאיסוף השאלות. השאלות שאנחנו אוספים הן שאלות כלליות ברובן ורק חלקן יתאימו לחקר בכיתה. איננו טורחים בשלב זה על ניסוח מדויק או סגנון מתאים, כפי שמתאים לשלב יצירתי של העלאת רעיונות.

הקבוצה השניה לא יותר חכמה מהראשונה – אבל הם בהחלט יודעים יותר כי הם כבר בכיתה י"א אחרי למעלה משנה של לימודי מגמה, לעומת הקבוצה הראשונה – כיתה ט'. אמנם חקר עוזר להשיג ידע אבל חקר משובח חייב להתבסס על ידע. ככל שהידע רחב יעלו יותר נושאים אפשריים לחקר מהתלמידים. עיקרון זה מופיע גם בספר How students learn science in the classroom. Bransford et al., 2005 המהווה בסיס למסגרת להוראת מדעים בארה"ב ולסטנדרטים החדשים שפורסמו השנה: "כדי לפתח קומפטנטיות בתחום החקר, התלמידים זקוקים לבסיס עמוק של ידע עובדתי, עליהם להבין עובדות ורעיונות בהקשר של המסגרת התפיסתית של התחום, ועליהם לארגן את הידע בדרכים המקלות על שליפתו ויישומו".

אז כיצד בכל זאת ניתן להעלות נושאי חקר עם כיתה ט'? לא בפעם אחת אלא בשלבים. בכל שלב ילדים אחרים ימצאו את הנושא שלהם. לילדי השלב הראשון יספיק רק לומר "חישבו על כל נושא בביולוגיה שאפשר לעשות בו ניסויים במעבדה" ומיד יגיעו מספר רעיונות מתוכם נבחר יחד נושא. למען כל מי שעדיין אין לו נושא לחקר, יעזרו הפעילויות הבאות:

בספריה או בכיתה: להביא לכיתה ירחוני סיינטיפיק אמריקן,  גלילאו, עיתון חיטבע הדבריםראש גדול. לחלק לילדים שידפדפו ויבחרו מאמר אחד שמעניין אותם לקרוא. המשימה:

  1. בחרו מאמר מהירחון או האתר
  2. קיראו את המאמר והעלו רעיונות עיקריים המופיעים בו ומעניינים אתכם במיוחד
  3. העלו שתי שאלות לפחות שעולות לכם בעקבות קריאת המאמר והתשובה עליהן לא נמצאת בו.

אפשר לחפש גם באתר "יודעים חיים", באתרי המגזינים הנ"ל, בבלוגים של כותבי מדע (קרן לנדסמן על מחלות ואפידמיולוגיה, רועי צזנה, והבלוג המעולה של יונת אשחר ונעם לויתן) באתר "מגזין מכון ויצמן" ובאתר הידען. מפה אפשר להתגלגל – חלק יגיעו לנושא שאפשר לעשות בו ניסויים או לבנות מודל או פרקטיקה אחרת של חקר – אחרים ימשיכו לחפש נושא בפעילות הבאה.

פעילות אפשרית נוספת היא להקרין סרט מעורר השראה כמו October sky או paper clip, לא ניסיתי משום שהסרטים ארוכים ולא קשורים לתחום התוכן שלי.

פעילות נוספת: לפזר על הרצפה כרטיסים גדולים עם מילות שאלה או תמונות של מיקרואורגניזמים, צמחים, נבטים, או תופעות. כל אחד בוחר שאלה או תמונה וכותב על פתק נושא, משפט או שאלה. שמים על שולחן מרכזי את הפתקים. התלמידים עוברים ליד הפתקים של האחרים ורושם שם שאלה, דעה או רעיון שיעזור לקחת את הכתוב ולהפוך אותו לנושא לחקר. (את הרעיון למחצית השניה של הפעילות קיבלתי בביקור של אנשי high tech high בתיכון עין כרם)

בשלב הבא, למי שעדיין לא בחר נושא, אפשר להביא סל נושאים לבחירה. כלומר, כובע מלא בפתקים מקופלים עם נושאים לחקר ולתת לילדים לבחור פתק. כדאי לאפשר לבחור פתק מספר הפעמים שנדרש כדי להגיע לנושא שמוצא חן. זו ההזדמנות להכניס נושאים מתכנית הלימודים אל החקר. אפשר לשלב נושאים עיוניים ונושאים הדורשים בניית מודל, הכנת סירטון וביצוע ניסוי.

רעיונות נוספים לפעילויות של בחירת נושא לחקר? 

הרשומה הקודמת: שלב א' בפרויקט החקר – ההכרזה!

הרשומה הבאה בנושא תעסוק בשאלה איך הופכים נושא ושאלות כלליות לשאלות שאפשר לחקור אותן

 

פרויקט של חקר עם תלמידים – חלק א'

הרי תיאור של פרויקט חקר פתוח הנמשך כחודש וחצי-חודשיים. למרות מספר מאפיינים משותפים, הפרויקט אינו מתבצע לפי הפורמט של למידת פרויקטים. בחלק זה תתואר ההכנה וההיערכות. 

על למידה בדרך החקר, ומושגים בלמידת חקר

הכנת התלמידים לפרויקט חקר מתנהלת בשלושה רבדים:

  • לעודד mindset מתאים לחקר: החקר מתחיל עוד לפני שמזכירים את המילה חקר – ביצירת תרבות של התפתחות, הרפתקנות ותעוזה בכיתה. טעויות מפתחות את המוח – התלמידים צריכים להבין שהסטיגמה השלילית שיצאה לטעויות היא בעצמה טעות גדולה ועוצרת למידה ויצירתיות (מתי? תמיד! חומר נוסף? הנה קטע מספרה של קרול דווק "כוחה של נחישות" ומאמר פופולרי שכתבה ב- Scientific American Mind ). כדאי לתת לגיטימציה למגוון רחב של תשובות גם אם לא אליהן התכוונו, לשאול שאלות פתוחות אליהן יש תשובות מרובות ולשמוח על כל טעות.
  • ידע "מטה-אסטרטגי"  – אפשר ללמד את מושגי החקר בעזרת ניתוח סיפורי חקר ומעבדות (2-3 שיעורים, הנה דוגמה לסיפור חקר לסוכות). לימוד המושגים הקשורים למיומנויות החקר חשוב כדי להבין מהו חקר אבל אינו מספיק.
  • swimmerמיומנויות ביצועיות – להתנסות במספר מעבדות וללמוד מיומנויות בסיסיות שייכנסו לארגז הכלים של התלמידים. (2-3 מעבדות, פרויקט הכנת רקע מדעי והצגת פוסטרים)

הכנת המורה לפרויקט: ישנם מספר נושאים שצריך להחליט לגביהם לפני שמתחילים בפרויקט.

  1. מהם היעדים שאציב לתלמידים? על מה אשים דגש? מבחינת מיומנויות? מבחינת חשיבה? מבחינת ההתנהלות הרגשית האישית, הבין-אישית והקבוצתית שלהם?
  2. מהם היעדים שלי כמורה המתפתחת בהוראה בדרך החקר?
  3. באיזה פורמט יתנהל הפרויקט? האם בזוגות? או אישי?
  4. כיצד אנהל את הפרויקט מבחינת האמצעים הטכנולוגיים? וויקי? moodle בלבד? גוגל סייטס? בלוג?
  5. מה יהיה לוח הזמנים להצגה והגשה של חלקי הפרויקט?

ועכשיו אפשר לגשת לפרויקט עצמו. כמו כל פרויקט ארוך טווח (כחודשיים) כדאי לשבור אותו לחלקים ולתווך כל אחד מהם כדי לעזור לתלמידים להאמין שהם מסוגלים להשלימו.

חלק א': ההכרזה!!! לוקחים נשימה עמוקה ומציגים את הפרויקט, על מטרותיו, שלביו והתוצר המצופה – עבודה כתובה ופוסטר בכנס פוסטרים (בכיתה ובערב לקהילת בית הספר). אפשר להיעזר במצגת כדי להציג את מטרות הפרויקט, מהלכו ודוגמאות משנים קודמות. אפשר להדגיש את החשיבות של חקר ניסויי אם מעוניינים להגביל את החקר לניסויים.

לוח הזמנים צריך להיות ברור ולכל שלב פורום להגשה. השלבים:

  1. בחירת נושא בו התלמיד מעוניין לעסוק וכתיבת סיכום קצר בנושא – הגשתם בפורום מתאים במוודל. לפי הנושאים אני יכולה לחפש חומרים ולהוסיף אותם למקורות שהתלמידים מצאו. (לתת שבוע להגשת הנושא ושבוע נוסף להכנת רקע קצר בנושא + מקורות מהימנים)
  2. העלאת שאלות כלליות. השאלות הללו לא צריכות להיות מנוסחות כשאלת חקר אלא לשקף תהליך יצירתי של העלאת שאלות שמסקרנות את התלמיד בנוגע לנושא עליו למד וסיכם. מאחר ששלב השאלה מאד משמעותי וכלל לא פשוט אני מקצה לו הרבה זמן – שבוע לשאלות כלליות ושבוע נוסף לבחירת שאלה מתוכן וניסוחה כשאלת חקר.
  3. בחירת שאלה וניסוח שאלת חקר והשערה (שבוע להגשה)
  4. תכנון חקר (שבוע)
  5. ביצוע חקר (שבועיים לפחות)
  6. הצגת התקדמות ומשוב עמיתים בכיתה
  7. סיכום תוצאות וניתוחן 
  8. הכנת הפוסטרים/תוצרים בכיתה והמשכה בבית
  9. הצגת העבודות בכנס פוסטרים כיתתי ובערב קהילתי

הנה דוגמה מהפרויקט שאני עושה עכשיו, וההמשך יבוא!

המצגת שבה השתמשתי כדי להציג את הפרויקט – 01 הצגת פרויקט חקר בביולוגיה -ט- תשעד. הילדים שאלו שאלות הבהרה לגבי התוצר והזמן שיידרש מהם. הדגשתי שנעשה חלק גדול מהעבודה בכיתה ושהם התנסו בחלק ממרכיבי הפרויקט בהזדמנויות אחרות השנה – למשל ניסויים, ניתוח חקר מטקטסטים ומניסויים והצגת פוסטרים בכנס פוסטרים כיתתי. הפרויקט ינוהל במסגרת אתר ה- moodle שלנו.

בהמשך: ההנחיות לגבי השלב הראשון – בחירת נושא, חיפוש מקורות וסיכום.

project2014

אולי יעניין אתכם לקרוא את הרשומה על פרויקט של חקר פתוח

הדור הרביעי

בלוג אישי על המצב החברתי

בלוג האגף למדעים

המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

מחוננים ומצטיינים במחקר - בלוג האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים, המינהל הפדגוגי, במשרד החינוך

בלוג האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים. מיועד ליידע ולעדכן את הקהילה העוסקת בחינוך וייעוץ למחוננים ולמצטיינים בממצאי המחקר בתחום ולחזק את שיתוף הפעולה עם חוקרים בתחום המחוננים והמצטיינים עורכת: דר' גילמור קשת

לומדים עם צחי

אתר ההוראה של צחי שיקמן