ארגון ה-moodle בקורס עמוס

אני רוצה לשתף אתכם בתצורה מקסימה ונוחה ב- moodle  (דרך תוכנת משו"ב) – מתאימה במיוחד לקורסים עמוסים. הדוגמה שבתמונות לקוחה מאתר של מגמה ביולוגית בי"א – הם לומדים שלושה נושאים במקביל, ועושים חזרה לקראת בחינת הבגרות על נושא רביעי. במקום רשימה ארוכה של יחידות לימוד "גיליתי" את התצורה של "יחידות הוראה בטבלת תמונות". ניתן למצוא אותה ברשימה שיש בהגדרות הקורס, שם נמצא גם עיצוב האתר 'serenity' וכולנו מאושרים. התלמידים אמרו שהרבה יותר קל להתמצא באתר כך.

הנה דוגמה של "המבואה" של האתר:

בתצורת טבלת תמונות אפשר לארגן את יחידות הקורס בתמונות למנוע עומס מילולי בקבלת הפנים לנכנסים

בתצורת טבלת תמונות אפשר לארגן את יחידות הקורס בתמונות ולמנוע עומס מילולי בקבלת הפנים לנכנסים

הנה החלון שמתקבל כשלוחצים על אחת מיחידות ההוראה ("מחקר"). פה השתמשתי ב"מסננים" עליהם קראתי בבלוג של רותי סולומון והעברתי את הקבצים לקישורים בתוך טקסט. אני חושבת שזה עושה את הלמידה במוודל הרבה יותר מסבירת פנים מאשר רשימה של קבצים

כשלוחצים על אחד הנושאים מקבלים את הפעילויות הכלולות בו. בעזרת קישור ישיר לקבצים מקבלים סביבה מסבירת פנים. כל מה שצריך הוא שהתלמידים יפתחו את הטלפונים או הטבלטים ויתחילו לעבוד

כשלוחצים על אחד הנושאים מקבלים את הפעילויות הכלולות בו. בעזרת קישור ישיר לקבצים מקבלים סביבה מסבירת פנים. כל מה שצריך הוא שהתלמידים יפתחו את הטלפונים או הטבלטים ויתחילו לעבוד

מושב מיני-פוסטרים בכנס מדעי בכיתה

רציונל:  מבחינת הידע: הפעילות יכולה לשמש כפתיחה לנושא גדול של לימוד, לדוגמה "מערכות בגוף האדם". או ל-"יישור קו" בנושא שאמור להיות ידע מוקדם. כלומר, זו הצפה של ידע קודם לקראת התחלת נושא החדש. מבחינה רגשית: בתחילת השנה התלמידים עסוקים בביסוס מצבם החברתי והפעילות מאפשרת להם להראות לעצמם שהם רצינים ולומדים תוך כדי עיסוק באינטראקציות עם התלמידים האחרים שהם אולי לא מכירים (המשך למטה). ומבחינת מיומנויות חקר: לימוד כללי על נושא כפי שעושה מדענית כשהיא מתחילה נושא חדש, הצגה גרפית בפוסטר ופרזנטציה מול אנשים, קריאת מאמר וחילוץ נקודות עיקריות ממאמר או פוסטר מדעי.

נושא לפעילות: נושאים כלליים המתאימים להצפת ידע קודם,  לדוגמה בביולוגיה – "מערכות בגוף האדם", "התא". בכימיה "המערכה המחזורית", "מתכות בתעשיה"

לוח זמניםחשוב שהפעילות לא תימתח מידי ושהעבודה תתבצע ברובה בכיתה. יספיקו שלושה מפגשים של שעה וחצי כ"א בפריסה הבאה: 

  1. מבוא לנושא הנבחר, הצגת המשימה והעלאת שאלות ונושאים.
  2. השלמת הסיכום והכנת המיני פוסטרים
  3. הצגת הפוסטרים ודיון מסכם

 

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מהלך העבודה

מפגש ראשון: הצגת הפעילות והעלאת שאלות

  • 30 דק' מבוא על התא (או נושא כללי אחר שבחרנו)
  • 15 דק' הצגת המשימה: "איך מדענים מציגים את העבודה שלהם? מאמר, בכנס, בפוסטר. אנחנו נעשה מושב פוסטרים בכנס מדעי פה בכיתה. נושא הכנס הוא "התא" ואתם תכינו פוסטרים קטנים כמו הדוגמה שהבאתי שבהם יהיה מידע מילולי ומידע חזותי על שאלה כלשהי שמעניינת אתכם בנושא הכנס. היום נעלה נושאים ותוכלו לבחור מתוכם, בבית תתחילו להכין סיכום קצר, בשיעור הבא תסיימו אותו ותכינו את הפוסטר". העבודה תתבצע בזוגות וברובה בשני השיעורים הקרובים. בשיעור השלישי נתחלק לחצי. 30 דק' חצי מהצוותים יציגו את המיני-פוסטרים שלהם לחצי השני. מי שלא מציג יעבור בין הפוסטרים וימלא משימה שאתן לכם. לאחר מכן תתחלפו והחצי השני יציג לראשון 30 דק', וב- 15 דק' האחרונות נסכם את מה שלמדנו בדיון כיתתי. להראות דוגמה למיני-פוסטר ותמונה של מושב פוסטרים בכנס מדעי (למטה).
  • 30 דק' העלאת שאלות: זה החלק המהנה בכל העבודה, העלאת השאלות – "מה מעניין לכם לדעת על תאים (למשל)?" לא חייבים לעשות את העבודה בנושא שהעליתם אבל יש לכם זכות ראשונים עליו. כותבים את כל השאלות על הלוח (כדאי לצלם אותו אחר כך כדי שתהיה לי רשימת הנושאים) ומחלקים את הנושאים בין הזוגות. נושאים אפשריים למשל בנושא התא: אברוני התא (זה מעולה כי עוזר לי לסקור את האברונים אחרי השיעור, כשהם שמעו עליהם קודם מחבריהם), מטבוליזם, נשימה תאית, פוטוסינתזה, סוגי תאים, התאמה בין מבנה התאים לתפקידם. בנוסף, עולות שאלות מיוחדות כמו: כיצד משפיע אינסולין על התאים? כיצד תאים זזים? כיצד חומרים עוברים לתוך התאים? איך עובדות תרופות על תאים סרטניים? מה הקשר בין מחשבות לבין תאי עצב? אילו מחלות פוגעות בתאי עצב? איך מתקיימת תקשורת בין תאים?
  • 15 דק' הנחייה להכנת הסיכום: הסיכום צריך להיות קצר – חמישה תת-נושאים עיקריים וחמש שורות על כל אחד. יש להדגיש שעיקר העבודה הוא הצגתה לאנשים וקשה להם לקרוא הרבה מלל. לכן יש לכתוב מעט וגדול. להציע את השלבים הבאים: לחפש חומר בשני מקורות לפחות (להנחות מהם מקורות מהימנים ואיך לציין את המקורות אך לא להתעכב על זה יהיו הזדמנויות נוספות במהלך השנה וזה לא העיקר בפעילות), להעלות כחמישה תת נושאים עיקריים שעלו מהקריאה, לכתוב כחמש שורות על כל אחד, רק את הדברים העיקריים. לאייר או להדפיס תמונות מתאימות. המידע המילולי בפוסטר מגיע בעיקר בפרזנטציה של המציג וכדאי שיהיה כתוב מעט אך שיהיה הרבה מידע חזותי איכותי – עדיף לאייר בעצמם. חשוב מאד לבקש שישלחו את רשימת הנושאים כדי שאוכל להציע חומרים ולעזור.
  • משימה לבית – להביא את המאמרים מהם יכינו את הסיכום ולהחליט יחד על חמישה נושאים עקריים שעולים בנושא, להביא ציוד לפוסטרים: בריסטול וגב קשיח בגודל של שתי תיקיות קרטון מחוברות (ניתן לראות בתמונה), טושים, דבק ומספריים.

מפגש שני: הכנת הסיכום והפוסטרים

  • 45 דק': הכנת הסיכום בקבוצה (זוגות. אם שלושה – על התלמידים להבהיר מה תפקידו של כל אחד, אם לבד – לרשום לעצמי לשים לב ולזמן אפשרויות בהמשך השנה לשיתוף פעולה כשירגיש נוח יותר עם האחרים). אני עוברת בין הצוותים, עוזרת, מוודאה שכולם עובדים, משתתפים ומתקדמים.
  • 45 דק': הכנת הפוסטר. פה צריך הרבה עזרה או שיגיעו מוקדם יותר לשיעור הבא. ליתר ביטחון להביא איתי לפחות 5 בריסטולים לכיתה, קופסאות קורנפלקס, טושים, מספריים ודבק למקרה שמישהו שכח.

מפגש שלישי: כנס מיני-פוסטרים

  • 30 דק': חצי מהצוותים מעמידים את המיני-פוסטרים שלהם ונעמדים לידם, מבקשים מהם להכין חמש דקות של הצגת הפוסטר, נסו שכל אחד מחברי הצוות יתנסה בהצגת הפוסטר לפחות פעמיים כדי שיוכל ללמוד מלקחי הפעם הראשונה. את החצי השני של התלמידים מנחים לעבור בין הפוסטרים כך שליד כל פוסטר יעמדו כ- 5 ילדים בכל פרזנטציה, ולרשום ללפחות חמישה פוסטרים, חמש נקודות עיקריות (כנראה הייתי צריכה לקרוא לפעילות "חמישה לחמש"). מתחילים.
  • 30 דק': מתחלפים
  • 15 דק': דיון מסכם שבו אפשר לשאול שאלות המבררות מה למדו מהכנס.

מושב פוסטרים בכנס מדעי

postersessionTheScientist

מושב פוסטרים בכנס מדעי (The Scientist)

כדאי לשים ב-moodle או לשלוח במייל – דף משימה לתלמידים: הנחיות להכנת מיניפוסטר הכנת מיניפוסטרים יכולה להתאים גם להצגת דו"ח מעבדה ולפרזנטיות אחרות. מקור הפעילות: Mini-posters–>authentic peer review in the classroom,  Brad Williamson  

עוד על ההיבט הרגשי בבחירה להעביר את הפעילות בתחילת השנה:

במאמר הגות שפורסם בכתב העת "גילוי דעת" 2013, עוסק בועז צבר בניכור שחשים מורים ותלמידים במפגש הראשוני ביניהם ובנזקים הנובעים מ- "חמש עשרה השניות הראשונות". צבר מציע מערכת יחסים חלופית המבוססת על הכרה הדדית עם קירבה ואמפטיה. שמו של המאמר: "עמל של אהבה: על הגיונה המיוחד של "השנייה השש-עשרה" במלאכת חינוך הכיתה" ואני ממליצה מאד לקראו – צבר דן ברהיטות בהבטים פילוסופיים של רגעים ממשיים ויומיומיים לחלוטין מחייהם של מורים ותלמידים. "חמש עשרה השניות הראשונות" לא חסות גם על מורים "מקצועיים" ולמעשה הן לעיתים נמשכות שבועות וחודשים. על ניכור זה מתווספת הזרות שילדי הכיתה חשים זה לזה כאשר הקבוצה חדשה. איך להקדים את "השנייה השש עשרה"? אני מוצאת שתכנית המשלבת למידה פעילה ועבודה בקבוצות תורמת לפיתוח הקשרים בין התלמידים ובינם לבין המורה ומתאימה במיוחד להתחלת השנה. בנוסף, כשהתלמידים עושים דברים אחד עם השני ולא רק מול המורה – מציצים צדדים וכשרונות שאולי לא היינו מגלים אחרת. כל פרט המאפשר לראות את התלמיד באמת, כאדם רב ממדי יעזור בבניית הקשר ההדדי. לכן זו פעילות הבונה קהילה לומדת ואמפטית בכיתה.

הדור הרביעי

בלוג אישי על המצב החברתי

בלוג האגף למדעים

המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

מחוננים ומצטיינים במחקר - בלוג האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים, המינהל הפדגוגי, במשרד החינוך

בלוג האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים. מיועד ליידע ולעדכן את הקהילה העוסקת בחינוך וייעוץ למחוננים ולמצטיינים בממצאי המחקר בתחום ולחזק את שיתוף הפעולה עם חוקרים בתחום המחוננים והמצטיינים עורכת: דר' גילמור קשת

לומדים עם צחי

אתר ההוראה של צחי שיקמן