שיטה מדעית אחת, האמנם?

כשעברתי ממחקר להוראה הופתעתי לגלות שכשמדברים על מחקר, מלמדים את "השיטה המדעית". זהו מונח המתייחס לתיכנון ניסויים תקפים עם ביקורות, בידוד משתנים, ריבוי פריטים וחזרות כיאות. "השיטה" מוצגת בדרך כלל כמהלך לינארי או מעגלי המתחיל בשאלת חקר ולאחריה השערה, ניסוי, תוצאות, פרשנות וחוזר חלילה – הנה קישור לסירטון הסבר מצויין באתר של מכון דוידסון.

כמובן, חשוב להציג תוצאות שהושגו באמצעים תקפים ומהימנים, אולם מחקרים מדעיים בדרך כלל אינם מתנהלים באופן לינארי – אלא מסתעף ויצירתי. חוקרים שואלים כל הזמן, מחפשים באופן תמידי ביקורות שאפשר להוסיף ומציעים הסברים רבים לאורכו של כל המחקר. יתרה מזאת, לא כל הליך מדעי מונע כשיח טיעוני: מציגים טיעון, הוא ההיפותזה – ההשערה, ומנסים לאשש או להפריך אותה. פעמים רבות עורכים ניסוי גילוי שבו "זורקים" ניסוי (ביטוי של "עכברי מעבדה" throw an experiment) ומסתכלים לראות מה קורה. במקרים אחרים עושים ניסוי-מיפוי – כמו פרויקט הגנום האנושי. פרויקטי הענק של פיענוח גנומים של אורגניזמים שונים, של בני אדם ממקומות שונים בעולם, של סוגי סרטן שונים – תרמו באופן שלא יתואר למדע, לחקלאות, להנדסה ולרפואה. הם לא הונחו על ידי כל השערה ובכל זאת קידמו את המין האנושי. כזה הוא פרויקט הקונקטום – המכוון למיפוי של כל הקשרים בין הנוירונים שבמוח העכבר, לאחר מכן – האדם ולאחר מכן – בני אדם. עדיין לא קיים הכוח החישובי הנדרש למיפוי קשרים בין 100 מיליארדי הנוירונים במוח אדם אחד – אבל משערים שלא ירחק היום. הנה סירטון שהכנתי בתוכנת קמטזיה בנושא:

כפי שמתואר בסירטון, ועדה שפעלה במסגרת המועצה למחקר לאומי (NRC) בארה"ב פרסמה לאחרונה מסמך הקורא להתרחקות מההתמקדות בשיטה המדעית כשיטה יחידה ומציג את העשייה המדעית באמצעות הסכמה הלא לינארית הבאה:

from A Framework for K-12 Science Education (page 45), captioned: The three spheres of activity for scientists and engineers.

מאמר from A Framework for K-12 Science Education (page 45), captioned: The three spheres of activity for scientists and engineers.

מתעוררות השאלות:

1. אז איך כן עושים מחקר? כדי לענות על השאלה הזו התחלתי תחביב נחמד של איסוף סיפורי חקר שאינם בהכרח לפי השיטה המדעית, ואתם מוזמנים להוסיף סיפורים בתגובה:

2. מדוע התפתחה ההיצמדות לשיטה מדעית לינארית ויחידה? השערה אחת היא שהשיטה מאפשרת תיווך של דרך המחקר למורים ותלמידים. מכך עולה שאלה נוספת:

3. האם אפשר ללמד ילדים את דרכי החקר המגוונות של העשייה המדעית וההנדסית? או שילדים זקוקים לתיווך של שיטה לינארית בודדת. מה דעתכם?

מסקנת העבודה שלי כרגע היא – להתחיל עם השיטה המדעית כאוסף מרכיבים או מיומנויות, אבל להדגיש שזו רק מסגרת התחלתית ולעיתים קרובות עוברים מרכיב אחד לשני שלא לפי הסדר.

 

מקורות נוספים:

  1. הפיזיקאי ריצ'רד פיינמן על השיטה המדעית.
  2. The scientific method and scientific inquiry: tensions in teaching and learning. Tang et al. Science Education  2009
  3. סיפור חקר בארכיאולוגיה. באתר הארכיאולוגיה של ג'ורג'יה, ארה"ב

אתם מוזמנים לכתוב בתגובה

השקר הלבן של המדע. מאמר של איתי ינאי ורועי צזנה באודיסאה, תודה לדר' גל חיימוביץ' על ההפנייה.

מודעות פרסומת
השארת תגובה

11 תגובות

  1. רשומה מעוררת מחשבה והשראה. אני מבקשת לשאול, מהי הדרך הטובה ביותר להתחיל למידת חקר עם תלמידים? האם "לזרוק" אותם למים תוך כדי עידודם לשאול שאלות ולכוונם תוך כדי תנועה? האם להתחיל עם מתודה מסודרת תוך ציון העובדה כי ישנן דרכים נוספות לחקר? או שעדיף לנצל מקרה בו העלו התלמידים שאלה או שאלות המזמנות חקר וללכת איתם בעקבות השאלה/ות? מה דעתך?

    הגב
  2. יפעת, תודה רבה על תגובתך. השאלות ששאלת מעסיקות אותי רבות. אני לא בעד 'לזרוק למים' בדרך כלל. השנה עם שתיים מהכיתות שלי התחלתי באופן שיטתי לעבור על מיומנויות החקר בפעילויות מונחות – פתוחות בחלקן. ועכשיו אחרי שהם למדו מספר מיומנויות באופן מונחה ושיטות מעבדה, פתחתי פרויקט חקר בן 7 שבועות שיהיה פתוח. גם בפרויקט פתוח כזה פירטתי שלבים – כמו בחירת נושא, לימוד עיוני, העלאת שאלות, תיכנון בדיקה (תוך שאני מעודדת את התלמידים שלא להסתפק בחקר עיוני, אלא, ביצוע ניסוי או תכנון מודל) וכן הלאה. השלבים הללו הם מעין פיגום לביצוע עבודה פתוחה, הוא עוזר רגשית להתמודד עם פרויקט גדול יחסית. חלק מהתלמידים בחרו לעסוק בשאלות שהעלו במהלך השיעורים בעבר – שהרי אספנו את כל השאלות שהיו פוריות. וחלק בחרו שאלות אחרות. עדיין לא הגיעו אלי תלמידים לבקש עזרה בבחירת נושא…נראה.

    הגב
  3. הי גילמור,
    אני ממליץ מאוד לתת לתלמידים שלך לקרוא את הבלוגים המצויינים של רועי צזנה (מדע אחר) וגלעד דיאמנט (חשיבה חדה). הם שני בלוגרים שכותבים מאוד ברור ונהיר על מדע ועל החשיבה המדעית.
    רלוונטי לכאן, הפוסטים האלה של גלעד: http://sharp-thinking.com/category/%d7%9e%d7%93%d7%a2-%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%a1%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%94/%d7%94%d7%a9%d7%99%d7%98%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%93%d7%a2%d7%99%d7%aa/

    וזה אצל רועי: http://mada-duh.com/2012/10/24/a16/

    הגב
    • תודה רבה גל! בבלוג של רועי צזנה מצאתי קישור לפרסום שלו המסביר את התהליך שגורם להצגת התהליך המחקרי באופן לינארי המונחה על ידי השערה למרות לעיתים קרובות התהליך אינו לינארי ואת ההשערה מנסחים בסוף העבודה לפי התוצאות.
      http://mada-duh.com/2012/10/24/a16/

      הגב
  4. ביאן

     /  נובמבר 8, 2013

    מעניין מאוד ומעורר חשיבה. אני חושבת שצריך תמיד לזכור את ההבדלים בין תלמיד וחוקר, אחד ההבדלים הינו עיסוק החוקר במחקר המדעי "מבפנים" דבר שהוא אנלוגי לדובר שפת אם לעומת התלמיד שעוסק במחקר "מבחוץ" אנלוגי לרוכש שפה זרה.. דובר שפת האם אינו צריך תבניות וקביים לרכישת השפה לעומת רוכש השפה הזרה לכן בשלב ראשון אני בעד לשקף מיפוי השיטה המדעית בעיסוק בהוראה בדרך החקר, וכן בהתחלה יש צורך במיפוי מסודר.

    הגב
    • ביאן היקרה, תודה רבה על המטפורה המעניינת לתהליך רכישת שפה. הפרקטיקה המדעית היא בהחלט שפה זרה ואני מסכימה שיש צורך בתיווך בהתחלה. יתרה מזאת, יש חשיבות רבה בהכרת ההליך המדעי לחשיבה ביקורתית והערכת טיעונים יעילה. אולם, נדמה לי שאם חשים שהתלמידים מכירים ומבינים את ההליך המדעי ואף מסוגלים לתכנן ולבצע ניסויים מבוקרים תקפים ומהימנים כדאי לאפשר פעולות חקר שונות שאינן מונחות על ידי השערה. אני חושבת שאם מדגישים את חשיבות שאילת השאלות בחקר, פותחים יותר אפשרויות לחקר עם ילדים, לאו דווקא באמצעות ניסוי.

      הגב
  5. ביאן

     /  נובמבר 8, 2013

    רציתי להוסיף שאני מסכימה שלא נכון להציג את השיטה המדעית כלינארית, וכי היכרות והתנסות עם סוגי מחקר שונים הנה מרתקת ומאתגרת ובעיקר מעוררת חשיבה ויצירתיות. כל זה אינו סותר את הצורך במיפוי מסודר כדי לאפשר לתלמיד לפחות בהתחלה להבין את השפה של השיטה המדעית.

    הגב
  6. ביאן

     /  נובמבר 8, 2013

    את האמת, אני חשבתי המון על השאלה: איך להתאים הוראה בגישת חקר לתלמידים מחוננים. אני כמורה הוראה בגישת החקר כל הזמן קיימת בכיתה הרגילה. התחלתי למצוא בדברייך את התשובות: בעבודה עם תלמידים עם יכולות גבוהות יש לעודד יותר יצירתיות וחידושים ולא להישאר מקובעים לתהליך לינארי אינו משקף נכונה את הגישה המדעית.

    הגב
  7. ביאן

     /  נובמבר 8, 2013

    רציתי לשתף אותכם בשני תוצרים של עבודה עם תלמידים, המשותף ביניהם המון יצירתיות וחידושים. את האמת בתהליך ההנחיה כמורים החשיבה היתה מאוד הסתעפותית ונתנו לתלמידים לפרוש כנפיים. ניסוח שאלה החקר והתאמת המבנה היה בסוף ולא הגביל אותנו מתחילת הדרך. שתי העבודות זכו במקום ראשון ברידי חקר ארצי בשנת 2012 ו- 2013. מבית הספר הדו לשוני http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/MadaTech/HinucMadaTech/MeidaPirsumim/yarid.htm
    אשלח את הפוסטר למיל.

    הגב
  8. ביאן – תודה רבה. העבודות משגעות! חשיבה, יצירתיות, נתונים, עיבוד מתמטי והצגה יפהפיה של הממצאים. היכן הן מוצגות כך שאוכל לקשר אליהן מפה?

    הגב
  1. עמי סלנט » בלוגים חינוכיים כסביבה מתוקשבת בבתי ספר – נתיבי סיור בישראל וגם בחו"ל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג אגף א' למדעים

המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

מחוננים ומצטיינים במחקר - בלוג האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים, המינהל הפדגוגי, במשרד החינוך

בלוג האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים. מיועד ליידע ולעדכן את הקהילה העוסקת בחינוך וייעוץ למחוננים ולמצטיינים בממצאי המחקר בתחום ולחזק את שיתוף הפעולה עם חוקרים בתחום המחוננים והמצטיינים עורכת: דר' גילמור קשת

%d בלוגרים אהבו את זה: