אסוציאציות עם וורדל

הדג בסיפור של ליאו ליאוני "דג הוא דג" היה מאד סקרן לגבי העולם שמחוץ למים. כשחברו הטוב, הצפרדע, חזר משיטוטיו בעולם הוא סיפר לו שראה דברים יוצאים מן הכלל. הוא ראה ציפורים צבעוניות עם כנפיים ושתי רגליים, פרות, אנשים. הדג מאד התלהב מסיפוריו של הצפרדע ודמיין את הציפורים כדגים עם כנפיים, את הפרות כדגים עם כתמים שחורים ולבנים ואת האנשים כדגים ההולכים על שתיים…

דג הוא דג. מאת ליאו ליאוני

הלומדים הם כמו הדג – תופסים או מבינים את הידע החדש בעזרת הידע הקודם שלהם. הם משלבים את הידע החדש אל תוך הידע הקודם (Bransford and Darling Hammond). לפעמים הידע הקודם מפריע ללמידה של דבר חדש ולפעמים עוזר. בכל מקרה הוא שם ויש להתחשב בו. אחת הדרכים להיעזר בידע הקודם ללמידה היא להציף אותו כשמתחילים ללמד נושא חדש – כך ניתן לברר מה יודעים והאם אלו הן טעויות חשיבה. ניתן להציף ידע קודם בעזרת העלאת אסוציאציות.

וורדל, תוכנה פשוטה וחינמית ברשת יכולה לעזור בלהחזות – visualize את האסוציאציות. התוכנה בונה מעין "גרף מילולי". מזינים אליה טקסט והיא מרכיבה ממנו ענני מילים שגודלן עולה ככל שהן מופיעות מספר רב יותר של פעמים בטקסט.  אפשר לבקש מכל תלמיד לכתוב לעצמו  רשימת מילים שעולות בראשו כשאומרים את שם הנושא שמתחילים ללמוד (עדיף לכתוב בטבלט – יחסוך זמן), הם אומרים אותן בכיתה. אם הכיתה גדולה עדיף שישלחו במייל או יכניסו אל קובץ גוגל דוקס. מכניסים לוורדל ומקבלים תמונה של ענן המורכב ממילים שהתלמידים אמרו. השימוש בוורדל פשוט מאד – נכנסים ל- wordle create, מדביקים את רשימת המילים, וכותבים go. הנה למשל ענן של אסוציאציות של סטודנטים ללימודי הוראת ביולוגיה למשמע המילים "שטח פנים":

wordle-שטחפניםלנפח

הענן שלמעלה נועד להציף ידיעות קודמות בהתחלת נושא אצל מורים עתידיים לביולוגיה, בעצם מדוע לא לשקף ידע שנלמד – ידע מסכם לאחר למידת נושא – כדי שתהיה תמונה של כל המושגים שנלמדו מול העיניים. יהיו שיאמרו שעדיף לייצג ידע כזה דוקא במפה מושגית משום שהיא משקפת את הקשרים וההיררכיה שבין המושגים, אבל יתכן שדווקא ענן יכול להישמר בזיכרון טוב יותר. מה דעתכם? הנה ענן כזה של כיתה י' בביולוגיה שלמדה וויסות חום

ויסות חום

והוורדל האחרון לדוגמה – עזרתי לביתי בפרויקט שהכינה על מצרים – במסגרת הפרויקט היא סקרה 14 אנשים וביקשה את המילים שעולות להם כשהם שומעים על מצרים. חלק מהמילים לא הכירה ובררה עליהם מפי הנסקרים.

מצרים

הרשומה הבאה
השארת תגובה

6 תגובות

  1. דבריך מעוררים מחשבה. הסיפור על ידע קודם או העדרו מוזכר בסיפורים רבים. אני סבורה שיש כוח רב גם בהעדר ידע. כאשר לומדים משהו חדש, או נושא בו הלא ידוע רב פי כמה מהידוע, ישנה הזדמנות להפעלה של הדמיון, כלי לימודי חשוב, לדעתי. כאשר למדתי מילים חדשות ב שפה זרה לחלוטין , אליה האוזן המערבית לא הורגלה, המורה שלי נהגה לבקש ממני לנחש מהי המילה. לאט לאט למדתי לזהות צלילים או סימניות מוכרות ולהקיש מהן. אינני יודעת עד כמה ניתן להשתמש בדמיון בלימוד חומר חדש בכיתה. הזמן וכמות הילדים עשויים להוות גורם מפריע. אני נוטה להתייחס ללימוד ידע חדש כאל הזדמנות והזמנה לחשיבה יצירתית, ועל כן, לדעתי, כדאי להעזר בדוגמאות החזותיות בשלב מעט מאוחר יותר. אהבתי מאד את הרעיון להעזר בוורדל, אני חושבת שהתלמידים ייהנו מההתנסות.

    להגיב
    • תודה רבה יפעת, אם כך את מציעה שלמידת ידע חדש היא הזדמנות להפעלה של הדמיון ויתכן שאם מתחילים לימוד של נושא חדש תוך הצפת הידע הקודם הרלוונטי בעצם אנחנו סוגרים את המקום לדמיון וליצירתיות. לפי הרעיון שלך אחפש הזדמנויות בהוראת מדע שבהן הצפת הידע הקודם אינה חיונית כדי לנסות ולזמן חשיבה יצירתית.

      להגיב
  2. אני חושבת שאפשר ללכת קצת רחוק יותר עם "דרגות החופש לטעות" ולאחר שלב ההזדמנות לדמיין (זה יכול להיות מושג חדש, או כל דבר אחר, אני חושבת במושגים של מדע המדינה) להזמין את התלמידים לבדוק את התשובה (אני מהססת לכתוב "נכונה" אך נראה לי שזו המילה המתאימה במקרה זה). זו פעילות שמאד מתאימה לכיתות עם טבלטים וגישה לאינטרנט. במקרים אלו יש לוודא שביססנו היטב את הידע החדש כדי שהתלמידים לא יישארו בשלב הדמיון.
    באזרחות אני עושה זאת עם תלמידים בכיתה ט' ותלמידים בחטיבה העליונה. הצעירים יותר, מעזים יותר ופחות מפחדים לטעות. ככל שיש להם יותר הזדמנויות לדמיין, הם חושבים על רעיונות נפלאים.

    להגיב
  3. הרשומה מופיעה כקישור במס"ע – מופ"ת סובב עולם, פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים במכון מופ"ת (בניהול עמי סלנט). כדאי לבדוק את הקישורים הנוספים ששם, על שימושים בוורדל. הנה קישור:
    http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=6625

    להגיב
  4. רחל

     /  אפריל 5, 2013

    הדבר החשוב בעיני בהצפת ידע קודם הוא העלאת המודעות של הלמידה: למידה פירושה שיש משהו חדש. אם אני יכולה להבדיל בין מה שידעתי למה שאני יודעת כעת, אני מרגישה שהתרחשה למידה.
    היה לי נסיון מעניין עם תלמידותי במגמת הסטוריה: במסגרת לימודי העשור השני לישראל הגענו למשפט אייכמן. התחלתי בבקשה לכתוב את הידוע להן – והסברתי: לא כדי שתרגישו שאתן לא יודעות כלום, אלא כדי שתדעו בסופה של הלמידה מה למדתן. ומה שלא אמרתי בכתה, וכאן אני יכולה לומר: גם כדי שתדעו את ההבדל בין ידיעה שטחית ("מי היו השופטים". – מי? "אה, אני לא ממש זוכרת את השמות שלהם, רק שהיה שם איזה…" וכאן היה אחד השמות, הנכונים).
    בסוף התהליך – מה שלא עשיתי כי לא היה לי זמן, אבל כמובן כדאי – לעשות שוב סיעור מוחות ולגלות מה השתנה…
    והוורדל נוח מאד ומראה בצורה ברורה מה השתנה.
    נקודה למחשבה: אם מדובר בוורדל שנועד להישאר בידי התלמידים כענן לזיכרון עתידי – הייתי בוחרת באפשרות של פרישה אופקית לכל המלים. יש תלמידים שהכיוונים השונים יסיחו את דעתם.

    להגיב
    • רחל תודה רבה על הנקודות שהעלית. נראה לי חשוב לסכם בסוף כל שיעור ונושא – לאן התקדמנו, מה למדנו, מה הדברים החדשים שהתווספו. ההצעה שלך לגבי סוף התהליך מעלה למודעות את מה שהשתנה וכך מטביעה אותו טוב יותר בזיכרון. אני גם מסכימה מאד להצעה לפרישה אופקית של המילים.

      להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

הדור הרביעי

בלוג אישי על המצב החברתי

בלוג האגף למדעים

המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

מחוננים ומצטיינים במחקר - בלוג האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים, המינהל הפדגוגי, במשרד החינוך

בלוג האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים. מיועד ליידע ולעדכן את הקהילה העוסקת בחינוך וייעוץ למחוננים ולמצטיינים בממצאי המחקר בתחום ולחזק את שיתוף הפעולה עם חוקרים בתחום המחוננים והמצטיינים עורכת: דר' גילמור קשת

לומדים עם צחי

אתר ההוראה של צחי שיקמן

%d בלוגרים אהבו את זה: