על שאילת שאלות

טכניקה מעניינת לשאילת שאלות בתחום מדעי הרוח ברשומה של דייב סקום על חקר בהוראה.

דייב חיבר שאלות הקשורות לספר שלמדו בכיתה ונתן לתלמידיו למקם אותם לעומת ארבעה רבעי מרחב:

  1. טקסטואלי וסגור – הבנת הנקרא
  2. טקסטואלי ופתוח – העלאת השערות
  3. אינטלקטואלי וסגור – ידע עובדתי
  4. אינטלקטואלי ופתוח – חקר

ברבע הטקסטואלי והסגור מופיעות שאלות של הבנת הנקרא, שאלות שהתשובות אליהן נמצאות בחומר. ברבע הטקסטואלי והפתוח מופיעות שאלות המזמנות חשיבה היפותטית והעלאת השערות. אלו הן שאלות שאפשר להשתמש בדמיון כדי לענות עליהן. ברבע האינטלקטואלי והסגור יופיעו שאלות המבקשות ידע עובדתי. אלו הן שאלות שאפשר לשאול מומחה לגביהן, או שהתשובה עליהן נמצאת בספרים, אתרי אינטרנט ועוד. וברבע האינטלקטואלי והפתוח יופיעו שאלות המזמנות חקר. שאלות שיש לדון עליהן. שאלות שעשויה להיות להן יותר מתשובה אחת.

הריבוע מרובע הממדים יכול לעבור תרגום לתחומי המדעים – ביחס לקריאת קטעים מדעיים אך לא רק – הכלי יכול לשמש למיון שאלות לאחר התנסות בתופעה במעבדה או תצפית בתופעה: 1. שאלות תיאוריות על התופעה כמה גבוה? כמה מהר?; 2. העלאת שאלות היפותטיות וסיבתיות – למה? כיצד?; 3. מה יודעים על התופעה?; 4. העלאת אפשרויות היפותטיות להסבר ולתשובה על השאלות הסיבתיות.

אם יש לכם שיטה אחרת או דומה למיין שאלות של תלמידים – אנא תארו אותה בתגובה, או שלחו תמונה  לדוא"ל.

התמונה באדיבות דייב סקומב.

שרה דוידזון, מצרפת את התרגום שלה למארגן הגרפי של השאלות. שרה היא מדריכה מחוזית (מחוז דרום) בתוכנית אמירים של האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים במשה"ח לחצו על התמונה כדי להגדיל תודה רבה, שרה

 

 

מארגן שאלות - מפוסט של דיויד סקומב - תרגום ע"י שרה דוידזון

פנטזיה – קמטזיה

אמצעי להוראה מרחוק – offline: הרצאות מצולמות וקצרות בנות 10 דק'. ניתן להשתמש בתוכנת קמטזיה, תוכנה מומלצת להקלטת מסך ועריכת הסרטים (או ב-jing המוגבלת יותר).  היא אינה חינמית אבל לאנשי חינוך היא עולה כמעט חצי מחיר ואפשר לנסות בחינם במשך חודש. הקמטזיה מצלמת את כל מה שמתרחש על מסך המחשב ומקליטה את קולו של המרצה. ניתן ורצוי לכלול צילום המרצה ב-webcam – אך זה לא הכרחי למי שלא חש בנוח עם צילום כזה. הרצאות כאלו מאפשרות למידה עצמאית בקצב שנוח ללומד.

שימושים אפשריים בחינוך:

  1. תרגיל לתלמידים הכנת הרצאות קצרות זה לזה ובוחנים בחידון זה את זה לאחר מכן (תרגיל בזוגות)
  2. "כיתה הפוכה": הילדים שומעים הרצאה קצרה בבית, ובכיתה מתרגלים או עושים פעילות חשיבה אחרת. כמו בבתי הספר שהטמיעו את הלימוד בעזרת אקדמיית קאהן.
  3. תרגול מיומנות סיכום השיעור: אני נתקלת בהתנגדות מצד התלמידים לסכם בשיעור. הם פעמים רבות מבקשים שאכתיב. ניסיתי בתחילת השנה ללמד טכניקה לסיכום בשיעור – cornell notes היא כנראה הייתה מסובכת מידי ולא תפסה. אפשרות נוספת היא לעצור את השיעור לאחר מקטע רעיוני ולאפשר לכתוב כמה דקות את הרעיונות העיקריים. הסברתי לתלמידים שאם הדברים אינם עוברים עיבוד במוחם של הלומדים ונכתבים במילים שלהם, הם יזכרו פחות טוב. ובכל זאת הילדים מבקשים: "את יכולה לכתוב את זה על הלוח?". כנראה הם זקוקים ליותר תיווך, אבקש שיצפו בהרצאה קצרה בבית ויכתבו את הרעיונות העיקריים – אולי כך יתרגלו סיכום. אז ננסה גם את זה ואכתוב כאן על התוצאות. אבל קודם צריך להכין את ההרצאות הקצרות.

הצעה לשלבי עבודה בהכנת סירטון הוראה בקמטזיה:

  1. הכנה: לבחור נושא – בתרגיל שאנחנו עושים במסגרת לימודי הוראת ביולוגיה כדאי לבחור נושא שמעניין אותי ושמתאר את אחד העקרונות הקשים להבנה או להוראה ואשר נדרשת בו הרחבה נוספת.
  2. לחשוב על דרך מעניינת לעסוק בו – ואשר מתרחשת מול המסך או במסך עצמו. אולי להדגים משהו, לשלב סירטון קצרצר או אנימציה (לא יותר מ-2 דק'), הצגה קצרה, לשלב מוסיקה? וכמובן, אפשר גם מצגת – ואז יש להקפיד ככל האפשר על זכויות יוצרים – כך שהתמונות במצגת לקוחות מוויקיפדיה או public domain אחר, בסוף המצגת להכניס קישורים למקור התמונות.
  3. להכין תסריט – טבלה המתארת מה פחות או יותר תאמרו בכל 2-3 דקות, ואילו שיקופיות ילוו את דבריכם.
  4. לצפות בסירטונים של שיעורים מקוונים, לדוגמה: BozmanBiology – במקרה זה עובד המורה עם תוכנה של מק. דוגמה נוספת היא שיעורים במתמטיקה שתלמידים הכינו עם קמטזיה ומופיעים באתר – mathtrain.
  5. הדרכה – בשלב הבא כדאי לצפות בסדרת סירטוני ההדרכה הראשונית באתר.
  6. פיילוט – עכשיו הגיע הרגע להוריד את גרסת הניסיון לחודש ולעשות פיילוט – לצפות – להקליט שוב. משוב עצמי וקבוצתי.
  7. ההקלטה האמיתית
  8. עריכה

בהצלחה!

ספרו איך הולך או הלך – אתגרים ורעיונות – וכמובן גם תגובות של "למה בכלל כדאי?"

נשמח לשמוע רעיונות נוספים לאמצעי המחשה או הפעלה בשיעורים המוקלטים ולשימושים אפשריים בהרצאות המוכנות

מהאתר של עמי סלנט: למידה באמצעות סרטי וידאו, קישורים לעבודות של מורים ותלמידים, התקדמות בתחום ועוד.

אסוציאציות עם וורדל

הדג בסיפור של ליאו ליאוני "דג הוא דג" היה מאד סקרן לגבי העולם שמחוץ למים. כשחברו הטוב, הצפרדע, חזר משיטוטיו בעולם הוא סיפר לו שראה דברים יוצאים מן הכלל. הוא ראה ציפורים צבעוניות עם כנפיים ושתי רגליים, פרות, אנשים. הדג מאד התלהב מסיפוריו של הצפרדע ודמיין את הציפורים כדגים עם כנפיים, את הפרות כדגים עם כתמים שחורים ולבנים ואת האנשים כדגים ההולכים על שתיים…

דג הוא דג. מאת ליאו ליאוני

הלומדים הם כמו הדג – תופסים או מבינים את הידע החדש בעזרת הידע הקודם שלהם. הם משלבים את הידע החדש אל תוך הידע הקודם (Bransford and Darling Hammond). לפעמים הידע הקודם מפריע ללמידה של דבר חדש ולפעמים עוזר. בכל מקרה הוא שם ויש להתחשב בו. אחת הדרכים להיעזר בידע הקודם ללמידה היא להציף אותו כשמתחילים ללמד נושא חדש – כך ניתן לברר מה יודעים והאם אלו הן טעויות חשיבה. ניתן להציף ידע קודם בעזרת העלאת אסוציאציות.

וורדל, תוכנה פשוטה וחינמית ברשת יכולה לעזור בלהחזות – visualize את האסוציאציות. התוכנה בונה מעין "גרף מילולי". מזינים אליה טקסט והיא מרכיבה ממנו ענני מילים שגודלן עולה ככל שהן מופיעות מספר רב יותר של פעמים בטקסט.  אפשר לבקש מכל תלמיד לכתוב לעצמו  רשימת מילים שעולות בראשו כשאומרים את שם הנושא שמתחילים ללמוד (עדיף לכתוב בטבלט – יחסוך זמן), הם אומרים אותן בכיתה. אם הכיתה גדולה עדיף שישלחו במייל או יכניסו אל קובץ גוגל דוקס. מכניסים לוורדל ומקבלים תמונה של ענן המורכב ממילים שהתלמידים אמרו. השימוש בוורדל פשוט מאד – נכנסים ל- wordle create, מדביקים את רשימת המילים, וכותבים go. הנה למשל ענן של אסוציאציות של סטודנטים ללימודי הוראת ביולוגיה למשמע המילים "שטח פנים":

wordle-שטחפניםלנפח

הענן שלמעלה נועד להציף ידיעות קודמות בהתחלת נושא אצל מורים עתידיים לביולוגיה, בעצם מדוע לא לשקף ידע שנלמד – ידע מסכם לאחר למידת נושא – כדי שתהיה תמונה של כל המושגים שנלמדו מול העיניים. יהיו שיאמרו שעדיף לייצג ידע כזה דוקא במפה מושגית משום שהיא משקפת את הקשרים וההיררכיה שבין המושגים, אבל יתכן שדווקא ענן יכול להישמר בזיכרון טוב יותר. מה דעתכם? הנה ענן כזה של כיתה י' בביולוגיה שלמדה וויסות חום

ויסות חום

והוורדל האחרון לדוגמה – עזרתי לביתי בפרויקט שהכינה על מצרים – במסגרת הפרויקט היא סקרה 14 אנשים וביקשה את המילים שעולות להם כשהם שומעים על מצרים. חלק מהמילים לא הכירה ובררה עליהם מפי הנסקרים.

מצרים

הדור הרביעי

בלוג אישי על המצב החברתי

בלוג האגף למדעים

המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

מחוננים ומצטיינים במחקר - בלוג האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים, המינהל הפדגוגי, במשרד החינוך

בלוג האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים. מיועד ליידע ולעדכן את הקהילה העוסקת בחינוך וייעוץ למחוננים ולמצטיינים בממצאי המחקר בתחום ולחזק את שיתוף הפעולה עם חוקרים בתחום המחוננים והמצטיינים עורכת: דר' גילמור קשת

לומדים עם צחי

אתר ההוראה של צחי שיקמן