פוסטמודרניזם ומדע מנקודת המבט של מדען

שמעתי על הפוסטמודרניזם במקרה במקביל למחקר שערכתי על הקשר בין שונות גנטית מסוימת לסרטן ריאות (השונות הגנטית אותה חקרנו שכנה לפני הגן של הרצפטור לניקוטין). הקשר בין שני הרעיונות עורר אצלי את השאלה האם הפוסטמודרניזם יכול לשכון בהרמוניה עם המדע? או שהאמת המדעית אינה אבסולוטית אלא תוצר של אג'נדה ופוליטיקה.
 
אכן, ישנם נושאים במדע שמשקפים או כוללים אמיתות רבות והאמת המוסכמת על רוב המדענים מושפעת  מגורמים רבים ולא כולם מדעיים. מטבעו האמפיריסטי של המדע הוא כולל אמיתות אוניברסליות במידה רבה יותר מאשר ניתן למוצאן במדעי החברה, פסיכולוגיה ובוודאי במדעי הרוח. בעיני כל תחומי המדעים מורכבים בחלקם מאמנות ובחלקם ממדע – מדעי החברה והרוח הם אולי יותר אמנות מאשר מדע – זה לא עושה אותם פחות תקפים וחשובים ומדעי הטבע והמדעים המדוייקים הם קצת אמנות וקצת יותר מדע. 


אמיתות רציונאליות, אבסולוטיות ואוניברסליות במדע הן עקרונות ומושגים המונחים בבסיס המדע. למשל  מחזור הדם – וויליאם הארווי ידע שהדם נמצא בצינורות בגוף לאחר שראה זאת בגופות של מתים שניתח. לאחר שלחץ בשני מקומות על ורידי היד וצפה בהתמלאותם בדם רק מכיוון אחד, הקיש שהדם זורם במחזוריות בגוף – מחזוריות זו היא אמת אוניברסלית – גם אם יש יוצאי דופן, וגם כשאנו מודעים לקיום של לימפה ומח העצם. אין פה מקום לפוליטיקה או אג'נדה. כך גם אמת קיומו של המושג – חלבון האינסולין או כל חלבון אחר, שהרצף של מרכיביו עשוי להיות שונה מאדם לאדם אבל במספר רב מאד של בני אדם הוא נמצא בהומולוגיה (דמיון) מרובה ולכן קיומו כמושג הוא אמת אבסולוטית. 


מאידך, מגוון האמיתות והראייה הפוסט מודרניסטית חודרים אל המדע מכוחו של סדר היום החברתי תחתיו פועלים אנשים ובהם גם מדענים: ישנן תיאוריות מדעיות שיש המעוניינים לקדמן או לעכבן מסיבות שאינן מדעיות. בתקופת הפוסט-דוקטורט שלי גילינו במעבדה כי יתכן שאפשר להשתמש בתאי גזע ממבוגר כמקור לטיפול רפואי. זו הייתה תקופתו של ג'ורג' בוש הבן וחששנו שקבוצות נוצריות דתיות ינצלו את הממצאים שלנו לעכב את המחקר בתאי גזע עובריים. לכן הדגשנו בכל הזדמנות פומבית שנקרתה בידינו שהממצאים החדשים אינם מבטלים את חשיבותו של המחקר בתאי גזע עובריים. כמה שנים קודם לכן, בתקופת המאסטר אצל מרתה רוזין, חקרתי את ההשפעה של דחק טרום לידתי על הצאצאים בחולדות, ובדקתי האם קיים הבדל בין המינים – קראתי אז מחקרים שהונעו באופן ברור על ידי דעה קדומה – הדבר ניכר בעיגולי פינות בתהליך המחקר (בדרך הצגת התוצאות, המנעות מהוספת  error bars לגרפים וניסויים שתקפותם ומהימנותם נתונה בספק). בנוסף לכך, תמיד ברור כי יש להיזהר בפרשנות של פרסומים העוסקים בתרופות או ב- drug targets, שכן הכותבים עלולים להיות מושפעים מאינטרסים כלכליים.


עצוב להיווכח כי לעיתים תיאוריות מקוריות וחשובות, נקברות בגלל פוליטיקה פנימית בעולם המדע – על תיאוריה אחת כזו סיפרתי ב"לרוץ אל המוח". במקרה זה האמת יצאה לאור כאשר השתחררה הפוליטיקה מהאנשים שמשלו בתחום, וזאת משום שהממצא היה אמת אבסולוטית ואוניברסלית.
 
אם זאת, לראייה הפוסטמודרניסטית יש מקום במדע גם מבפנים ולא רק במבט של זר מבחוץ. אפילו בנתונים מדעיים ואבסולוטיים של ממש כמו אלו שהתקבלו בעקבות פרויקט הגנום האנושי. כשהחלו את פרויקט הענק של פיענוח הגנום האנושי, העריכו כי קיימת שונות מעטה בלבד ולכן המטרה הראשונית הייתה ל-"פענח את רצף הגנום האנושי". בשלב מסוים התברר ש-"הגנום האנושי"  הוא למעשה "גנומים אנושיים" ולא אחד. מהר מאד התפתחו ממנו פרויקטי-ענק נוספים כמו פרויקט 1000 הגנומיםפרויקט הגנום האישי (100,000 גנומים!), פרויקט המיקרוביום (פיענוח הגנומים של המיקרואורגניזמים החיים בגופינו) ופרויקט גנום הסרטן. אחת מהתהפוכות המתחוללות בעקבות הפרויקטים הללו היא מעבר מתרופות שאמורות לעבוד באופן אחיד על כולם, לרפואה מותאמת אישית – למרות שזה לא כל כך נוח לחברות הפרמה הגדולות. עוד בנושא רפואה מותאמת אישית.


 למעשה, אם בבסיס המדע לא הייתה אמת אוניברסלית, לא היתה לנו רפואה כמו שיש כיום, לא מכשירים ופתרונות טכנולוגיים ולא ידע על העולם, שתקפותו מוכחת על בסיס יומיומי, כפי שיש כיום.
 
לסיכום, יש אמיתות מדעיות כמו השונות גנטית בין בני אדם שהן אמיתות אוניברסליות, פוזיטיביסטיות, רציונליסטיות, אמפיריות ואבסולוטיות ועם כל זאת הן גם בעלות מאפיינים פוסטמודרניסטים –


              עד כמה אנחנו מתייחסים לשונות ומדגישים אותה – פה נכנסת האמנות, או הפוליטיקה.
 
 
 
השארת תגובה

תגובה אחת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

הדור הרביעי

בלוג אישי על המצב החברתי

בלוג האגף למדעים

המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

מחוננים ומצטיינים במחקר - בלוג האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים, המינהל הפדגוגי, במשרד החינוך

בלוג האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים. מיועד ליידע ולעדכן את הקהילה העוסקת בחינוך וייעוץ למחוננים ולמצטיינים בממצאי המחקר בתחום ולחזק את שיתוף הפעולה עם חוקרים בתחום המחוננים והמצטיינים עורכת: דר' גילמור קשת

לומדים עם צחי

אתר ההוראה של צחי שיקמן

%d בלוגרים אהבו את זה: